מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה ה
שלמים ששחטו קודם שיפתחו דלתות ההיכל וכו'. קשה לי מזבחים דף נ"ח דפריך מהא דתניא שלא יכנסו להיכל דלא יהא טפל חמור מעיקר וקשה הא בדף נ"ו מוכח דלאכילה ל"ב פתיחת דלתות היכל ולא שיראה ההיכל בשעת אכילת קד"ק וא"כ לפי"ז יש לומר דוקא בשחיטה אמרינן לא יהא טפל חמור משום דכיון דשחיטת עזרה לא מתכשר אלא בפתיחת ההיכל ובמקום שיכול לראות משם ההיכל א"כ זהו עיקר א"כ ל"ש לפסול בשחט בפנים אבל אכילה אף דכתב בחצר אוה"מ כיון דילפינן שם דף נ"ו דתורה רבתה חצירות הרבה לאכילה ול"ב שיראה ההיכל א"כ אין תלוי בהיכל ולא מיקרי היכל עיקר ולא שייך כלל שיהא טפל חמור מעיקר כמו השחיטה וצ"ע.
הן ראיתי בתוס' שבועות דף י"ז שכ' באכילה ג"כ בעינן שיראה מקום ההיכל אך דבריהם נפלאים שזה נגד גמרא דף נ"ו והנה במק"א כתבתי ליישב דבריהם מהך דזבחים דף נ"ו ומכאן ראי' לדבריהם דשפיר שייך לא יהא טפל חמור מעיקר דכיון דתלוי בראיית ההיכל א"כ אין לפסול בנכנס פנים כיון דעזרה כטפל דתלוי בראיית ההיכל אלא דיקשה כיון דגמרא מסיק דעבודה במקום רבו אמרינן אבל לא אכילה א"כ מאי סברא יש שכתבו התוס' דבעינן ראיית ההיכל לקיים ויאכלו וישתו ויחזו אלקים דאין זה כבוד רבו לאכול בפניו.
הנה בתוס' יו"ט במ"ס תמיד הקשה למה נקט שלמים הא במ"ס תמיד מוכח שגם בתמיד וה"ה ולשאר קדשים בעינן פתיחת דלתות היכל ועוד קשה הא רבינו בפי"ח ממעה"ק פסק אם שחט שלמים בחוץ פטור קודם פתיחת דלתות ההיכל ואמאי הא אי בשאר קדשים ראוי לפנים א"כ הו' פסולי בקודש ואם עלה לא ירד ואמאי פטור בחוץ והנה תוס' בפסחים דף ס"א כתבו משום דהו' כאינו מקומו כמו שחט בדרום דאם עלה ירד לר"י וזה לא שייך לדעת רבינו כיון דהוא סובר שחט בדרום עלה לא ירד ועוד דלדעתי אין לדמותו כלל לשחט בדרום דתוס' לקמן דף פ"ח כתבו דלכן ירד דהו' כש"ח וכונתם נראה דהרי לקמן דף ק"ו מצריך קרא דשחט בדרום פטור משום ש"ח א"כ עכ"פ ס"ד לדמותו לש"ח וזה לא שייך לגבי נעילת דלתות היכל כיון דכשר לקדק"ד ל"ש לומר דהו' אצל שלמים כש"ח דעלה ירד וא"כ קשיא איך פסק רבינו דחייב בחוץ אבל קו' זו הא אפשר לתרץ כמוש"כ תוס' לעיל דף נ"ט תי' אחד דלכן חייב בחוץ כיון דלא נשחט בפנים דרק אהעלאת חוץ פטור היכא דמתקבל בפנים אך אכתי קו' ראשונה מתמיד קשה ולכן נראה ליישב דשלמים לרבותא וכש"כ שאר קדשים דהנה לקמן דף ס"ג קאמר רי"ו שלמים ששחט בהיכל כשרים דלא יהא טפל חמור מהעיקר ונראה הכונה כיון דחזינן שחט בעזרה צריך שיהא היכל פתוח א"כ היכל עיקר א"כ לכך שחט בהיכל כשר והנה דשחט בהיכל זה רק בשלמים דאי בעולה הא בעינן על ירך המזבח וליכא ירך בשלמים הדין כן ומעתה אומר גם לאידך הא דשלמים ששחטו קודם פתיחות היכל פסולין הוא מהא"ט דהרי אם שחטו בהיכל בפנים כשר לכן בשלמים אם אין פתוח פסול דהיכל עיקר ולכן נקט הדין בשלמים אבל בעולה וקדק"ד דפסול בשחט בהיכל דליכא על ירך מזבח [עיי' תוס' זבחים דף ס"ג ד"ה שכן דאי לאו משום דלאו אורח ארעא לשחוט בהיכל הי' כשר כחטאת בהיכל ולא משום דאין צפון מזבח וצ"ע] א"כ הא דבעי פתיחת דלתות היכל בעולה לא מהאי קרא דשחטו פתח אוה"מ ילפינן לה דמהאי קרא לא מוכח רק מכח סברא דאמרינן בשחט בהיכל לכן בעינן פתוח דהיכל עיקר אבל בעולה דאין כשר בהיכל דליכא על ירך מזבח אין למילף מהאי קרא דושחטו פתח אוה"מ וכן מוכח מתוס' עירובין שהקשו למה לי קרא בשלמים תיפק לי' דלא נפתח הדלתות עדיין לא שחט התמיד וא"כ הו' נשחט קודם לתמיד ואי איתא דשאר קדשים מהאי קרא נפקא א"כ מאי הוק' תוס' ובאמת בתויו"ט במס' תמיד תי' כן קו' תוס' אבל תוס' שהוק' ע"כ סברו דתמיד צריך שיהא דלתות פתוח לא מהאי קרא נפקא ולפמש"כ מילתא בטעמא דא"א לילף מהאי קרא שאר קדשים ניחא וא"כ לפי"ז ניחא דרבינו נקט שלמים משום דבשלמים איצטרך לאשמעינן דנקרא קרא דפתח אוהל מועד.
והנה לכאו' נראה ליישב קו' התוס' אמאי שחט בחוץ פטור והא דהקשו הא ראוי' לקדק"ד י"ל דבאמת רק אם שחט שלמים בדרום דליכא ירך מזבח לכן אם אין פתוח פסול אבל שחט שלמים בצפון שיש כאן על ירך מזבח כמו בעולה באמת אם עלה לא ירד וחייב בחוץ רק פטור היכא דשחט בדרום דלא שייך לומר שכשר בקדק"ד דהרי בדרום קדק"ד פסול והנה יש עוד סברא לומר דכש"כ בקדשי קדשים ורק בשלמים איצטרך לאשמעינן דבזבחים נ"ו בעי גובה מאי שיפסוק והקשו בתוס' הא מזבח ג"כ מפסיק ותי' שיכול לראות כשיעמוד וא"כ יש לומר לכך צריך בשלמים קרא דעכ"פ בעינן פתוח משום דהא כיון שכשר בכל מקום אף לצד מזבח שמזבח מפסיק בלא"ה אין רואה ההיכל ל"ב שיהא פתוח אבל קדק"ד שאין כשר אלא על ירך מזבח דהיינו מכותל צפון מזבח ולצפון א"כ אין המזבח מפסיק פשיטא דצריך שיהא פתוח והבן.
והנה תוס' עירובין הקשו מנ"ל הדין במקדש דקרא דפתח אוה"מ במשכן כתיב ותי' דשם לא הי' דלתות וכונתם אף דהו' לי' וילון דהיינו פרוכת ל"ה אלא לצניעותא בעלמא כדאיתא זבחים נ"ו וקשה הא אכתי צריך קרא במשכן לענין אם פרקו המשכן דפסול לשחוט ג"כ מהאי טעמא כדאיתא זבחים ס"א ופלא שרש"י שם דף ס"א כתב מילתא דשמואל בזה"ל היכא שחטו קרבנות קודם שיעמידו המשכן הא אמר באיזהו מקומן בשלמים ששחטן קודם שיעמידו הלוים המשכן פסולין וכ"כ תוס' מנחות דף ד' בשם רש"י ורק תוס' בזבחים שם כשהעתיקו פירש"י כתבו בזה"ל הא אמר בפ' איזהו מקומן שלמים ששחטן קודם פתיחות ההיכל פסולין ולדעתי רש"י בכונה גדולה כתבו קודם שיעמידו המשכן דאי גרסינן קודם פתיחות דלתות זה ל"ש במשכן וקרא במשכן איירא ולית לי' לרש"י לפרש דקרא רק משום מקדש אתי וא"כ יפלא לתוס' שכתבו דא"צ קרא למשכן כלל הא צריכא רבה לקודם שיעמדו המשכן וצע"ג.
ודע דצריך לי עיון אמש"כ תוס' זבחים נ"ט דהקטרת אברים א"צ מזבח ויקשה הא בדף ס"ב דריש מקרא ועשית עולתיך הבשר ודם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה ונדרוש מה דם על מזבח אף בשר רק על מזבח ויותר יפלא דבמכילתא סוף פ' יתרו יליף מהאי קרא דרק דם ובשר על מזבח ולא שחיטה על מזבח א"כ נדרוש רק על מזבח אבל בשר על הריצפה אין מקריבין כמו שאין זורק דם על הריצפה.