אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

אעפ"י שמותר וכו' דוחין את השבת. והנה איתא בילקוט פ' ויקהל וביום השביעי יהי' לכם קודש שלא יהי' ישראל אומרים הואיל ואנו מותרין לעשות מלאכה במקדש נהי' מותרין לעשות מלאכה גם בגבולין ת"ל ביום השביעי יהי' לכם קודש והנה ישראל לא הותר מלאכה במקדש כדאיתא ביבמות כשהותר לכהנים הותרה ולא לזרים רק אכהנים קאי וס"ד דמותר בגבולין ג"כ וקשה לי מהאי דקדושין דקאמר מושב דקאמר רחמנא ל"ל איצטריך סד"א דכ' בעניינא דמועדות כתיבא דבעי קידוש כי מועדות קמ"ל מושב ופירש"י דבעי קידוש ולא תנהג אלא ביודא לכן כתיב מושב ולהנ"ל קשה הא עדיפא הו' לי' למימר דלכן צריך מושב דהו"א דמותרין בגבולין כתבה התורה מושב דבגבולין אסורין במלאכה וכש"כ אי נאמר כפשטי' דישראל ג"כ מותרין במקדש דשחיטה הותרה לזרים אף בשבת במקדש א"כ הו"א כיון דאיכא מקדש דשרי במלאכה במקדש הותר בגבולין ג"כ לכן כתיב מושב:

אעפ"י וכו' חביבה מצוה בשעתה. הנה קשה לי מירושלמי פסחים פ"ו דדריש לא ילין שמרהו שלא יבוא לידי לינה וא"כ מנ"ל דחביבה מצוה בשעתה דילמא משום דתורה קפדה שישמרנו שלא יבוא לידי לינה בלילה דהיינו שיקרבנו ביום וכמו דחשו חכמים שלא יבוא לידי פשיעה קפיד קרא שיקרבנו ביום שלא יבוא לידי לינה בלילה אף דמותר להקריבו בלילה דילמא יאנס ולכן אל יאחר ויקרבנו עוד ביום ומהא"ט דחי שבת וכמו שפי' שם הפ"מ כיון דדרשינן שמרהו שלא יבוא לידי לינה ממילא נשמע שדוחה שבת דחיישינן שיאנס בלילה ולא יקריבנו וא"כ מנ"ל דהטעם משום דחביבה מצוה בשעתה מעתה קשה איך פסק רבינו דקצירת העומר דחי שבת משום דחביבה מצוה בשעתה דשם ל"ש הא"ט דיבוא לידי לינה.
הנה רבינו הביא המשנה דחגיגה דף כ"א זה הכלל דמוקי לה בגמרא סילוק וסידור בזיכין הנה לכאו' הא מבואר בגמרא דזה רק לר"י דס"ל אפי' סילוק הישינה שחרית קרינן בי' תמיד אבל רבינו פסק בה' תומ"ס דטפחו של מסדר הוא בצד טפחו של מסלק אך א"ש דתליא לכאו' בפלוגתא דתנאי ביומא דף ל"ד דאיכא דס"ל דבזיכין קודמין למוספין ואיכא דס"ל דמוספין קודמין לבזיכין ולדידי' איכא למימר דגם לרבנן הו' סילוק בזיכין וסידורן בכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום כיון שמסלק הישנה ולסדר החדשה אימתי שירצה בכל שעה דהחדשה יכול לסדר בסוף היום אבל למ"ד דהקטרת בזיכין ע"כ לא הו' סילוק וסידור בזיכין בכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דע"כ צריך לסלק את הישינה ולסדר החדשה קודם למוספין דהרי צריך שיהא אחר זה שהות להקריב המוספין וא"כ כיון דקייל"ן דמוספין קודמין א"כ הו' שפיר בכלל דכשר כל היום ולכן פסק שפיר כסתם משנה וא"ל הא עכ"פ בזיכין קודמין לנסכין יש לומר הא קייל"ן דיכולין לאחר הנסכין ולהקריבן בלילה כמוש"כ רבינו בפרק ב' לכן שפיר הו' בזיכין בכלל דכשר כל היום.
בענין קדשים לילה הולך אחר היום הנה בשבת דף ע"ז ר"ז אשכח לר"י חזי דהו' בדיחא דעתי' ואי בעי מיני' כל חללי' דעלמא הו' א"ל מ"ט עיזא מסגן ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם ברישא חשיכא והדר נהורא ובספר ברית שלום אמר לפרש דאיתא במדרש ויקרא אלקים לאור יום זה יעקב ולחושך קרא לילה זה עשיו ויהי ערב זה עשיו ויהי בוקר זה יעקב ונראה דהנה הבחיי הקשה איך כתב ויהי ערב ויהי בוקר הא עדיין לא נתלו המאורות ואין הפרש בין יום ללילה ותי' שכל חצי כדור של מעלה מן הארץ הו' יום וכל חצי כדור שתחת הארץ הו' לילה וא"כ אי נחשב שתחילת הבריאה גלגל העליון עיקר הי' יום תחילה ואח"כ כאשר נהפך למטה אותו חצי כדור הו' לילה והיינו משום דאיתא במדרש דהגלגל לא נעשה בפעם אחד סביב ככדור אלא מתחילה הי' כרקיע ואח"כ נמתח אמנם אם נאמר דנחשב מתחילה הבריאה גלגל התחתון הוא עיקר הו' לילה תחילה ואיתא במדרש שאלו מטרנותא את ר' יצחק למה יצא עשיו תחילה א"ל משל אם הניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת אותה שניתנה ראשונה יוצאת לאחרונה כך טיפה ראשונה הי' ליעקב לכן יצא עשיו תחילה לפי"ז ענין זה דומה ממש לרקיעת הגלגל אותו כדור שניתן ראשון תוך הרקיע יצא אחרון לפי"ז הא דכתיב ויקרא לאור יום היינו תחילת הרקיע הי' חצי כדור העליון והיינו דדרשו במדרש זה יעקב דומיא לידת יעקב שטפה ראשונה הי' ליעקב ולחושך קרא לילה זה עשיו שהזכיר לילה תחילה דמה שניתן אחרונה יצא תחילה והיינו דשאל מ"ט עזי מסגי ברישא דעשיו הוא השעיר למה יצא ראשונה וקשיא קרא דכתיב ויקרא לאור יום ודרשינן זה יעקב ותי' לו כברייתא של עולם דברישא חשיכא והדר נהורא ור"ל מה שנמתח הגלגל הי' חצי כדור התחתון תחילה דתחילת רקיעת הגלגל הי' מכדור העליון וא"כ כשנמתח הגלגל יצא תחילה אותו חצי כדור התחתון והי' לילה תחילה דאותו שנכנס ראשון יצא אחרון וא"כ גבי יעקב ועשיו ג"כ ממש כענין בריאת הגלגל דטיפה ראשונה ליעקב הי' כנ"ל והיינו דקאמר יעקב לעשיו מכרה כיום את בכורתך לי לפי שנמשלו יעקב ועשיו ליום ולילה והי' סבור עשיו שהוא הבכור כנ"ל אמנם למאי דקייל"ן בקרבנות הלילה הולך אחר היום ועיקר כונת יעקב שלקח הבכורה הי' בשביל הקרבנות דעד שלא הוקם המשכן הי' העבודה בבכורות לזה אמר יעקב כיום את בכורתך לי דאף שנזכר תחילה ערב ואח"כ בוקר היינו לענין מה שנמתח הגלגל וכן עשיו יצא תחילה אבל תחילת הרקיע הי' יום תחילה וגם יעקב הי' מטפה ראשונה א"כ הלילה הולך אחר היום ומן הדין הוא שהבכורה ליעקב וזהו שדקדק ואמר כיום כמו שנברא היום תחילה והיינו תחילת הרקיע.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה