אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ג · הלכה טו

הלכה יד

כיצד מתודה וכו'. אציג כאן מה שהוקשה לי קו' עצומה כבוד ידידי הרב הגאון הגדול כקש"ת מו"ה יעקב קאפל אב"ד דקה"י פעסט נ"י אהא דפירש"י בתמורה חטאת שמתו בעלי' למיתה אזלא דאין כפרה למתים דמיתה מכפרת והא איתא בספרי אקרא דכפר לעמך ישראל אשר פדית מלמד שאף המתים צריכין כפרה ונראה דלכאורה לרש"י א"כ היינו חטאת שכיפרו בעלי' ולמה חשבו ה' חטאות המתים ע"כ נראה דזה קודם וידוי וזה לאחר וידוי אם מת אחר שכבר התודה על הקרבן אז מיתה מכפרת ואין צריך כפרה עוד כמבואר בדברי רבינו בפ"א מה' תשובה אבל אם מת קודם שהתודה אז מיתה אינה מכפרת וצריכין כפרה אף לאחר שמתו בעלי' וחטאת אין יכולין להקריב רק לשם בעלים וכיון שאין יכולין להקריב לכן למיתה אזלא ודו"ק היטב:
ובהא ניחא דבגיטין דף כ"ז איתא דחטאת שמתו בעלי' הו' חולין בעזרה ובשעה"מ הלכות פסהמ"ק הקשה הא הללמ"ס דלמיתה אזלא משמע דקרבן פסול הו' להנ"ל ניחא דיש לומר דהיכא דהתודה כבר דהו' חטאת שכיפרו בעלי' א"כ נעשה כפרה ע"י הקרבן אז הו' רק קרבן פסול ולא הו' חולין בעזרה אבל היכא דמת קודם שהתודה כהאי דגיטין דהאי וידוי בעינן סמוך להקרבה א"כ לא עשה הקרבן שום כפרה הו' חולין בעזרה וא"ש:

ויראה לי שאינו מתודה. הנה הכ"מ לא כתב מקור לדברי רבינו ולכאו' קשה מהא דאיתא בתענית דף כ"ב גבי חוני המעגל שאמר הביאו לי פר הודאה ופירש"י להתוודות עליו ועשה לו סמיכה והביאו שלמים אולם יש לומר דרבינו אין מפרש כפירש"י הודאה לשון ווידוי אלא לשון תודה כדרך שאמרו ארבעה צריכין להודות דלאו דוקא הני ארבעה דקחשיב בברכות דף נ"ד דצריכין להודות אלא על כל צרה גדולה שעברה חייבים להודות משום הכי כשירדו הגשמים ע"י תפלת חוני המעגל הביא קרבן פרה זה לתודה בשביל כל ישראל אח"ז ראיתי בגבורת ארי שהעלה כן דלשון הודאה היינו לשון תודה ודברי שבח כלשון רבינו.
אין לך אדם שאין חייב עולה ופירשתי עפ"י גמרא דיומא דף י"ט דהשח שיחת חולין עובר בעשה דכתיב ודברת בם וכונת שיחת חולין פירש"י שיחת הילדים וקלות ראש אמנם בסוכה דף כ"ח מפרש דברי הבאי ושחוק והיינו כיון דמספר בשבח ר"א עכ"ח דל"ה דיבור של גנאי דאל"כ תיפק לי' דאיכא עשה וכ"כ במג"א סי' קנ"ו להלכה אמנם לפי פירושי דאין לך אדם שאין עובר בעשה משום דשח שיחת חולין ע"כ פירושו דבר של הבאי דאי של גנאי וקלות ראש בודאי הרבה בני אדם שאין עוברים בעשה [כמו שאמרו באבות שיחת הילדים מוציאין את האדם מן העולם וכן הוא בפירוש הר' יונה ברכות רפ"ב וז"ל ודברת בם עשה אותם קבע שיהי' כל דבריך בזה וכן אמרו בירושלמי מכאן שהשח שיחת חולין עובר בעשה ושיחת חולין מיקרי כשמדבר דברי הבאי אבל כשמדבר בעסקיו לצורך פרנסתו אעפ"י שאינה של תורה מותר א"כ ניחא דמזה אין אדם ניצול [ועיי' יור"ד סי' רמ"ו סעי' כ"ה ברמ"א] אמנם לפי"ז יקשה באמת אר"י מאי חידושי' דר"א דלא שח שיחת חולין וכן ביומא אמרו בשבח של ריב"ז ומאי חידושי' כיון דעובר בעשה ונראה דכונתו דלא שח שיחת חולין מעסקי פרנסתו אלא שהוא לצורך ג"כ לא שח.
הנה המג"א תר"י סק"ג הביא דברי המרי"ל ומרי"ו שכתבו דאשה לאו בת תורה הוא ולכן אין עושין נר לאשה נר בגמטריא נגד רמ"ח מ"ע ושני לאו הניתק לעשה כמוש"כ המחהש"ק בשם אלי' רבה ואע"ג דהו' טובא לאו הניתק לעשה הכונה דמשכחת בהו מלקות קיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו אולם בבית אפרים שם כתב דחשוב לאו הניתק לעשה ולאו הבא מכלל עשה א"כ נשמע דלאו הבא מכלל עשה הו' עשה ממש לא כמו שנסתפק בחס"ו אי הו' כדין ל"ת ולי נראה שהוא פלוגתת רש"י ורמב"ן בפ' כי תצא עיש"ה:
ועיי' ירושלמי שבועות דף ה' ר' תנחומא בשם ר"ל כשאמר הקב"ה למשה התודה עליו חטאתו התחיל ואמר מזמור לתודה על שם והתודה עליו חטאתו דיש תקנה לאדם שאי"צ להביא על כל ספק עבירה אלא יתודה והקב"ה מקבלו ועיי' או"ח סי' נ"א בהטעם שכתבו הפוסקים למה נתקן מזמור לתודה בתפלה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה