אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק א · הלכה יז

הלכה טו

כל הקרבנות נקראים זבחים וכו'. ותמוה הא קרבנות עוף לא איקרי זבח כדאיתא בזבחים דף ק"כ ולדבר זה העירני ידידנ"פ הרב הגאון הנשיא מו"ה אברהם מ"ש פראנקל נ"י ונראה דהנה בחגיגה דף ח' איתא דא"י ידי חגיגה משלמי שמחה בקרבנות עוף ומפרש ר"א משום דאין שמחה אלא בבשר בהמה ותוס' הוקשה הא טעמא אחרינא איכא דלא איקרי זבח שלמים כדאיתא בזבחים וכן איתא באמת בירושלמי הטעם דלא איקרי זבח שלמים והנה ע"כ לומר דר"א פליג אהאי וס"ל דגם עופות איקרי זבח ורבינו בה' חגיגה כתב הטעם משום דאין שמחה אלא בבשר בהמה א"כ ס"ל כר' אשי דגם עופות בכלל זבח לכן שפיר כ' רבינו דכל קרבנות איקרי זבח וא"ש.

כל העולת חטאות ואשמות ושני כבשי עצרת נקראו קדשי קדשים וכו'. הטעם לדעתי להורות על מעלות בעלי תשובה ולזה כל הקרבנות הבאים על החטא שהם חטאת ואשם ועולת חובה הוא נקראים קדק"ד ואינן נאכלין אלא לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בלבד להורות על רוב מעלתו וכמו שאמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד ולכן לא הי' נאכל רק לזכרים כי צריך להיות זכר תמים גבור שיכול להיות כובש יצרו אמנם עולת נדבה וכבשי עצרת אע"פ שאינם באים על חטא מ"מ השלמים לרוב מעלתו שרומזים על השלימות האומה הי' גם כן קדק"ד וכן העולה להיות כולו כליל נקראים ג"כ קדק"ד ול"ה נאכלין אלא לכהנים כדי לקנוס החוטא שלא יאכל קרבנו שמביא על חטאו כי בלא זה הי' ככלב שב אל קיאו ואוכל מה שהביא על חטאו ע"כ הי' ניתן לכהנים מצורף שעל ידי זה הי' טרף ליראי השם יתעלה ולעובדי עבודתו גם כי כבר נתבאר על ידי הבושה שהחוטא מקבל ע"י אכילת הכהנים הבשר הי' מתכפר אמנם שלמים ושאר הקרבנות שאין באין על החטא הי' נקראים קדק"ל כי קדושתן קלה הי' רשאין לאוכלן בכ"מ תוך החומה וכבר ידעת מה שהמשיל שלמה ע"ה איש רשע לעיר פרוצה בלי חומה אין מעצור לרוחו אמנם מי שיש לו חומה סביבו ומותר לאכול בכ"מ כי בעלי תשובה אינו רשאי לעמוד רק בהיכל המלך משא"כ בצדיק גמור ולכן היה קרבנות קדק"ל נאכלין בכל העיר את"ד ת"ה.
והנה על משל זה שהמשיל שלמה המלך ע"ה יש להקשות מדברי עצמו שהמשיל האדם לעיר קטנה ואנשים בה מעט ובא עלי' מלך ובנה עלי' מצודים ומצא בה חכם ומלט את העיר בחכמתו ולפ"ז האדם מצד עצמו הוא גדור בחומה רק היצה"ר רוצה לכבוש החומה אי לאו שמצא בה חכם שמלט העיר אמנם נראה לי פשר הדבר עפי"מ שדרשו מי ששרוי בלא אשה שרוי בלא חומה והיינו כדדרשו חכמז"ל לעולם ישא אשה ואח"כ ילמוד בטהרה אבל אם לומד תורה ושרוי בלא אשה שרוי בלא חומה כי אין התורה לבדה יכול להגן בעדה כי התורה מגינה ומציל כשיכול ללמוד בטהרה א"כ לא מיקרי יש לו חומה רק כששרוי עם אשה ושפיר משל לעיר קטנה ואנשים יש בה מעט לאיש ששרוי עם אשה דלו יש חומה אף שגם עליו יצה"ר עומד להחטיאו התורה מגינה עליו וזה שמשל החכם את העיר בחכמתו. ובזה ניחא לי מה דקשה לי טובא דבגמרא דקידושין פריך מרי"ו דאמר רחיים על צווארו וילמוד תורה ומשני הא לן הא להו וקשה לי וכי משום דרחיים על צווארו ילמוד תורה ח"ו שלא בטהרה דמה תועלת לו בתורה שאינו נלמד בטהרה רק י"ל בודאי איירא מצדיק שיש לו חומה סביבו כדברי הרמ"א רק דהא היצה"ר עומד עליו להחטיאו כדברי שלמה ע"ה דבא עליו מלך גדול ובנה עלי' מצודים ולכן בחו"ל שרחיים על צווארו מוטב שילמוד תורה ואין לחוש שיחטיאו כיון שהם עניים בודאי ילמוד תורה בטהרה והחומה תעמוד לעד אבל בא"י דהם עשירים שפיר י"ל שלא ילמדו בטהרה לכן ישא אשה כדי שיהא שרוי בחומה שלא יכול המלך להפילה והבן.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה