מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ט · הלכה ט
ששה על אבן זו וכו'. ובכ"מ תמה שזה לא כת"ק ולא כדברי רחב"ג ותי' דפסק כרחב"ג אלא שמפרש פי' אחר ובאור החיים הקדוש כ' עליו שאין בדברים אלו מתקבלים בלב כל חכם לב חדא למה פסק כרחב"ג נגד הת"ק שמסתברא כדבריו דלרחב"ג האי כתולדתם קאי אשמות ועוד כיון שאמר בני לאה כסדרן א"א לפרש שאחד מכאן ואחד מכאן והעלה הוא ז"ל דרבינו לא גריס במילתא דת"ק מפני שיהודה ראשון אלא ע"ז אמר הכתוב שנית כתולדותם פי' בהך הצטרפות שניים הוא שיהי' נמצאים סדורים כתולדתם ראובן באחת שמעון בשני' א"כ כשאתה קורא בב' שורות יהיו כתולדתם וסיים כי בזה אתיא פי' הפסוק על נכון שאמר ששה משמותם ולא אמר ששה שמות יען דהכונה מכל ב' וב' תקח ותקבענו על אבן אחת וע"ז אמר ואת שמות ששה הנותרים פי' שנותרו בידך וכן באברבנאל כ' לפרש כן וז"ל והי' שם ראובן הבכור בהתחלת האבן ולוי אחר ראובן ויהודה אחר שמעון בכתף האחר לא שהיו ששה על הסדר בכתף האחד וראיתי בילקוט גי' אחרת שבדברי ת"ק לא נזכר יהודה קודם רק איתא שם דשמואל אמר יהודה מוקדם וברור שכן הוא גי' רבינו אולם בירושלמי סוטה איתא להדיא דיהודא קודם יען דהי' מלך:
שוב ראיתי בג"פ סי' קכ"ט הביא דברי רבינו וכ' לישב דלכן פסק כרחב"ג יען שמצא גי' בע"י בדברי רחב"ג כיצד בני לאה כסדר בני רחל א' מכאן ואחד מכאן כלומר בין בני לאה בין בני רחל יעו"ש ולדעתי דוחק דהאי כסדר קאי אבני לאה שהם כבני רחל וגי' שהבאתי שלא גריס בדברי ת"ק יהודא מוקדם יותר נכון לשיטת רבינו:
והנה האור החיים הקשה על כ"מ שמפרש דהאי דפריך בגמ' והא בעינן כתולדותם קאי אדברי ת"ק ומכח זה דחה דברי הכ"מ ראיתי בג"פ שהקשה ג"כ קו' זו ותי' דקאי ארחב"ג אלא דרבינו סובר דרי"צ דתי' דהוסיף אות בשם יוסף לא חש לקו' ר"נ דמקשה מתולדתם יען דקב"ה הוסיף אות זה וכל זה דחוק והנכון כדברי האו"ח אך זה שקשה עדיין בדברי רבינו שכ' נפתלי בימין ודן בשמאל וזה אין כסדר תולדותם אלא דן ונפתלי ובג"פ הרגיש ג"כ בזה וכ' דרבינו מפרש כן כדי שיהא כ"ה אותיות בכל אבן ול"נ ראי' לדעת רבינו דהנה לפי דבריו שב' אבנים היו כתובים ראובן שמעון לפי"ז י"ל בי"ב אבני חושן הי' ג"כ עד"ז דהיינו מימין טור ראשון ומשמאל טור השני הי' שמעון הראשון ולוי שני בטור ראשון ויהודה שני בטור השני ולפי"ז בטור השלישי היה הראשון דן והוא לשם ובקרא יהושע י"ט דלשם חלק דן וכ' רש"י בשופטים י"ח דהיינו דחלקו בחושן הוא ג"כ אבן לשם שנמצא בחלקו וא"כ ראי' לדעת רבינו דכך סדרן ואף דבאבני כתפות כ' תחילה נפתלי שלא כסדר כתב כך יען דצריך לחשבון כ"ה על כ"ה וזה ל"ש בי"ב אבנים שפיר הם כתולדותם על זה הסדר משא"כ רש"י לשיטתו לא אתיא שפיר אך במדרש פ' תצוה איתא על פטדה שמעון ועל נופך הטור שני יהודה ראשון ועל לשם הטור השלישי דן א"כ אין ראי' אך בתרגום יונתן כ' על טור השני יהודה דן ונפתלי וזהו ממש כתולדתם:
מעתה מבואר דלרבינו הי' הסדר ראובן שמעון לוי יהודה ישכר זבולון דן נפתלי גד ואשר אבל לדעת רש"י בנימוקי התורה בא יששכר וזבולון אחר אשר ונפתלי כסדר שנולדו וכן כ' בתרגום יונתן אבל בתרגום ירושלמי סדרם כדעת רבינו ולסדר זה הי' לשם אבנו של דן משא"כ לפירש"י ויש לתמוה עליו [דבס' שופטים י"ח פ' כ"ז כת'] שהי' שם דן על לשם (ועיין ירושלמי סוטה דף ו' כל הענין) ובספר קרית ספר להמבי"ט כתב לישב דברי רבינו וז"ל נראה לדעת הרב ז"ל שפירש כתולדותם כסדר לידת אמותיהן לאה שילדה כל בני' זה אחר זה וכן בלהה זלפה ורחל ואין סידורן בכל אבן אלא בשתי האבנים ראובן באבן זה ושמעון אחריו באבן אחרת ולוי תחת ראובן ויהודה תחת שמעון וכן כולם ומדכתיב וששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם משמע בסדר תולדותם אינה אלא מאבן זו לאבן זו לא שסדורים כסדר תולדותם באבן זו לבד דהא לא כתיב כתולדותם אלא בתר אבן השנית דמשמע כשיהיו על האבן השנית אז יהי' כתולדותם שהוא קריאתם מאבן זו לזו וגי' הרב בגמ' נראה שהי' שני' כתולדותם ולא ראשונה ור"ל שגם השני' הששה שהם כתולדותם לא בראשונה לחוד כדפי' ול"ג מפני שיהודה מוקדם ואם לא על דרך זה אין לדבריו ישוב בגמרא עכ"ד:
והנה בדף ל"ו פליגי בסדר שמות הכתוב על האפוד הנה רבינו כתב רפ"ט מכהמ"ק כתולדתן הי' כתובין ובבאר שבע הקשה עליו דזהו דלא כמאן לא אליבא דת"ק דקאמר מפני שיהודה מוקדם ואלו רבינו לא הקדימו ועוד דלת"ק דן נפתלי גד ואשר קודמין לישכר וזבולון שזהו סדר תולדתן ואלו רבינו הקדים ישכר וזבולון לדן ונפתלי וגם לא אליבא דר"ח ב"ג דלדידי' בנימין בראש השנית ובני השפחות בתרייהו ואלו רבינו כתב יוסף בסוף הראשונה ובנימין בסוף השנית וטפי יש לתמוה מאחר דרי"צ דאמר לקמן בשמעתין שהי' כתוב יהוסף אידחי ואיך פסק רמב"ם כוותי' והביא דברי הקרית ספר שרבינו פירש כתולדותם כסדר לידת אמותיהם לאה שילדה בראשונה כל בני' זה אחר זה וכן בלהה זלפה ורחל ואין סדורן בכל אבן אלא בשתי האבנים ראובן באבן זו ושמעון באבן אחרת ולוי תחת ראובן ויהודה תחת שמעון וכן כולם כדכתיב ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם משמע דסדר תולדותם אינה אלא מאבן זו לאבן זו לא שסדרם כסדר תולדותם באבן זו לבד ובאבן זו לבד דהא לא כתיב כתולדותם אלא בתר האבן השנית דמשמע כשיהיו על האבן השנית אזי כתולדותם שהוא קריאתן מאבן זו לאבן זו ונראה שלא הי' כתיב בגמרא לפי גירסת רבינו מפני שיהודה מוקדם ובאברבנאל כ' דהאותיות הי' בולטות על החשן כשהי' מענה על איזה שאלה וחוזרות ונעלמות בזאח"ז כדי שידע השואל לצרף האותיות כסדר ולפי"ז הי' סגי באלף ב' אחד ולעולם לא בלטו שתי אותיות כאחת וכשיצא אות אלף היתה נעלמת ואח"כ כשהוצרכו שנית היתה חוזרת ובולטת וכ' במרכבת המשנה דכן מוכח מהמענה בס' שמואל דכתיב עלה תעלה והציל תציל שיש בזה המענה ב' ת' וב' צדין והרי ליכא על החושן רק ת' אחד וצדי' אחת והביא שם דברי החזקוני דלא כפירש"י והי' צורת החושן כזה
ראובן א שמעון ב לוי רהם
יהודה י דן צחק י נפתלי ע
גד קב שב אשר טי י ישכר ש
זבולן ו יוסף רן בנימין
והיינו שבטי ישורון עם אברהם יצחק יעקב: