מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ט · הלכה ז
ומפתח על האבנים. ותמה במשל"מ שלא הביא דנעשה על ידי שמיר דוקא ול"נ כיון שכ' רבינו בהל' ו' אבן מרובע משוקע הרי דמפרש אבני מילואים שממלאין מושב כפירש"י פ' תרומה דלא כרמב"ן שמפרש שלימות ומפרש דבעי דוקא ע"י שמיר לא מעשה חרש והביא הך דסוטה דהי' ע"י שמיר וכיון שרבינו סובר דבעינן מרובע ומשוקע א"כ סובר דל"ב שלימות ואפשר בלא שמיר והטעם בזה דרבינו סובר דזהו לר"י בסוטה דף מ"ח אבל לת"ק ל"ב שמיר לאבני חושן ורבינו בפ"א מבהב"ח פסק כת"ק כמו שבארנו שם:
גם י"ל דרבינו סובר בבית שני לא הי' שמיר אבל חושן ואפוד הי' כמש"כ רבינו בפ"י מה' אלו ובפ"ד מבהב"ח א"כ ע"כ לא נעשה ע"י שמיר וידוע דרבינו אין מביא מה שהי' בב"ר רק מה שהי' בבית שני: