מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה יד
א') ומקום שנאמר בו בד אם הי' חוט אחד לבדו כשר. מכאן קשה לי לדברי רבינו בפ"ג מציצית דל"ב בציצית שזורין וראב"ד השיג עליו מספרי דקאמר פתיל תכלת מה תכלת שזור אף זה שזור ופי' התוס' במנחות דף ל"ט דיליף מבגכ"ה ורבינו השיב לחכמי לוניל הביאו בכ"מ דא"כ ליבעי גם כפול ו' וקשה כיון דרבינו סובר דהיכיא דכ' בד רק חוט א' א"כ שפיר יקשה לענין שזור נילף מתכלת דבגכ"ה שהי' שזור וסגי בחוט אחד באותן בגדים שכתוב בהן בד ונוכל לילף מבגדים אלו דחוט א' ובעי שזורין אך להא י"ל לפמש"כ במשל"מ כאן אי חוט א' כשר כש"כ דל"ב שזור א"כ שפיר השיב רבינו דאי נילף דבעי' כפול וא"כ תיבעי ג"כ כפול ו' וצדקו דברי רבינו ואדרבא בהא ניחא לי דברי רבינו שם מה דקשה עליו עכ"פ בספרי איתא דיליף דבעי שזור ואיך חולק אספרי מכח הקו' דליבעי ו' וכבר עמד ע"ז במג"ע וכ' דכונתו דספרי ע"כ רק לכתחלה וכ"מ השיב מנ"ל לכתחלה ולפמש"כ ניחא דהכי קאמר רבינו מהיכן באת ללמוד אי מבגדים דלא כתיב בהן בד דבעי כפול ו' ושזור מעכב בהן א"כ נילף דליבעי ו' ואי דנילף מבגדים דכתיב בהן בד ובעי שזור כמו שהקשינו זה באמת רק לכתחלה כיון דבדיעבד סגי בחוט או גם שזור ל"ב בדיעבד א"כ ע"כ הילפותא רק לכתחלה ודברי המג"ע נכונים:
אלא דא"א לומר כן דרבינו באותה תשובה כ' לפרש הספרי דקאמר מה תכלת שזור לא קאי אבגכ"ה כפי' התוס' במנחות אלא ממשכן יליף והרי במשכן כתיב שש משזר ושם בדיעבד בעינן שזורין ואיך מוקי להספרי לכתחלה וא"ל דאין כונת רבינו כפירושו של מג"ע לאוקמא לכתחלה רק כמש"כ הכ"מ דמוקי הספרי כר"ש ולא מחוורתא הוא דיקשה עכ"פ אמאי לא פי' דיליף מתכלת דבגכ"ה דאז באמת מצינן למימר דרק לכתחלה בעינן שזורין כשיטתו כאן דהיכיא דכ' בד רק שזורין לכתחלה וזהו התירוץ מורווח יותר ממה שנצטרך לומר לפירושו דיליף ממשכן דהאי דספרי לא מחוורתא:
ב) ומצוה מן המובחר שיהי' כפול ו'. וכ' המשל"מ בהל' ב' שכונה דששה וודאי לעכב אבל שיהא שזור זה קרוי לרבינו כפול ו' זהו רק למצוה ואולם רש"י פי' למצוה קאי רק לענין חדשים וכ"מ הקשה דפשטא דשמעתתא כרש"י דרק לענין חדשים קאי:
ונראה לישב דרבינו הוכיח שיטתו דהנה ס"ד דמקשן דהוא בדיעבד נראה משום דקתני בהדי בוץ וכפול ו' כמו שפירשתי למעלה א"כ ס"ד גם זה דיעבד לכן כאשר משני יש מהן למצוה אין הכוונה כפירש"י רק אחדשים א"כ אכתי לא תי' כלום אעיקר קושיתו דמשמע בדיעבד משום דקתני בהדי אינך לכן מפרש רבינו האי יש מהן קאי אכפול דל"ב שזור א"כ כמו דהך כפול ו' אין לעכב גם חדשים אין מעכב ובהא פליגי דהמקשן ס"ד גם שזור בעינן בדיעבד ומשני שזור רק לכתחלה א"כ שוב י"ל גם חדשים רק לכתחלה ומיושבין דברי רבינו בטוב טעם:
ובמאי דהעלה במשל"מ דדעת רבינו כפול ששה ר"ל שזור ששה קשה לי משבת דף כ"ה דאמרינן אי כמשכן מה להלן שזור כפול ו' הרי שלך לפניך דשזור וכפול שני ענינים נפרדים הם: