מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה יז
א') ומעשה שלשתן שוה. והקשה במש"ל דבתכ"ה מבואר דאין בא רבוכה ולא ג' לוגין וכ' שפסק כגמ' דף ע"ח דמוכח דבעי רבוכה דיליף מחביתין וכתב דלפי"ז גם לענין ג' לוגין יליף מהקישא ועוד דכיון דבעי רבוכה היינו לריבוי שמן כמש"כ בפי' המשנה פ"ט דמנחות ולדעתי יפלא א"כ הא דיליף דף נ"א מדכתיב סולת תמיד הרי הוא כתמיד דבעי ג' לוגין תיפוק לי' דבעי רבוכה וע"כ דהו"א דסגי בב' לוגין כמו פר (הן אמת דקשה דשם קאמר דס"ד בלוג אחד יקשה א"כ מהו רבוכה) וע"כ בב' לוגין ג"כ רבוכה וא"כ מנ"ל כאן ג' לוגין וגם א"ל דהוה ילפינן מחביתין דז"א דבשלמא רבוכה שפיר ילפינן דכתיב בי' עצמו אבל ג' לוגין רק יליף מתמיד וא"כ הוה דבר הלמד אין חוזר ומלמד וא"ל יען דכתיב סולת תמיד הרי הוא כתמיד והוה כמאן דכתיב בי' בעצמו ז"א דהרי תוס' שם הוקשו אהא דדריש דדוחה שבת דכתיב תמיד ג"כ כקו' זו דהוה דבר הלמד אך י"ל תוס' שם כתב דהוה גילוי מילתא לפי"ז י"ל כיון דבעי רבוכה ריבוי שמן שוב גם דיליף ג' לוגין ל"ה רק גילוי מילתא שפיר ילפינן למד מן המלמד:
אולם באמת יש לתמוה אדברי רבינו דבתוספתא פ"ז דמנחות איתא להדיא דל"ד לחינוך דחינוך ל"ה רבוכה וגם אינה באה חצאין ולא ג' לוגין ובפרט דרבינו פסק כאותה תוספתא בפ"ג ממעה"ק וכ' מנחת חינוך קרב כולה ובכ"מ נתקשה בה וע"כ דלמדו מתוספתא וא"כ אמאי לא פסק כתוספתא לענין ג' לוגין וא"ל יען דמוכח ברבוכה אין הלכה כתוספתא דעכ"פ לענין ג' לוגין אין הכרח דמשם ילפינן ההוספה שוב יליף מגז"ש נאמר כאן שמן ונאמר להלן שמן מוספי דכבש לענין כמות דבעי ג' לוגין א"כ הוה דבר הלמד בגז"ש דחוזר ומלמד בהיקש:
ב') ומעשה שלשתן שווין. עמשל"מ שתמה מת"כ ויותר יש להפליא דבתוספתא פ"ז דמנחות מבואר מבואר דאין שווין דחביתין באה רבוכה וקרבה לחצאין וטעונה שני קומצין ובעי ג' לוג שמן ונראה שרבינו יצא לו כך מדאמרו בגמ' דף ע"ח כה"ג המתקרב לעבודה בעי שתי עשרונים ופעמים שלש כשלא עבד עבודה ומשמע דכולן שווין דאל"כ אין רבותא כיון דאין מעשיהם שוות מאי אשמעינן ר"ח דבעי שתי עשרונים או ג' כשלא עבד עבודה וע"כ דמעשיהם שוות והו"א דסגי בחדא או בשניים אפי' בלא עבד עבודה ומוכח דלא כתוספתא והבן:
אך מה שיש לתמוה הוא דרבינו פ"ג ממעה"ק כ' מנחת חינוך אינה חוצה והכ"מ כ' דיצא לו כך ממה דקתני מנחת כהן משיח לא הי' מעפשה וכבר השיגו בהמשל"מ דזה לא נקרא מנחת חינוך והראה מקור לדברי רבינו מת"כ והוא מבואר בתוספתא א"כ הרי דפסק כהאי תוספתא לענין חוצה ולמה לענין מעשיהם שוות לא פסק הכין ונראה דרבינו לשיטתו בפי"ג שכ' דהא דקריבה חביתין לחצאין שהי' חוצה לאחר אפי' א"כ הא דחוצה רק משום דאין קרב רק לחצאין אבל מנחת חינוך דע"כ קרבה שלימה א"צ להיות חוצה אבל לשאר דברים במעשיהן כולהון שוות ודו"ק: