מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה יא
א') ויכנס להיכל וכו' ומגביה פרוכת. נראה דרבינו מפרש משנה פ"ז דתמיד כשהוא יוצא היינו מהיכל ובתיו"ט הקשה דמוכח ממשנה דהך יוצא היינו מביתו דהרי אח"כ קתני נכנס להשתחוה ויצא וגם למה לא מגביה כשנכנס ותי' דהאי נכנס דהיינו מוקדם קודם שמגביה הפרוכת והטעם דהפרוכת הי' כל היום מוגבה ועומד ע"י קשרים ויתדות ליכנס ולצאת הכהנים לעבודת מנורה ומזבח פנימי אלא כשנכנס הכה"ג הי' מסירים הפרוכת מהקשרים כדי שיהא נתלה על עמדו וכבוד הי' לכה"ג שיהא כאלו מתיחד עם השוכן בבית ב"ה ולכן אמר אחר שיוצא הוצריך להגביה יעו"ש:
ב') מגביה הפרוכת. הקשה בכ"מ דלא הי' פרוכת להיכל רק לפני ולפנים ותי' דצ"ל דשם הי' ג"כ פרוכת ובתיו"ט השיג דלא מצינו כן ולכן מפרש דקאי אפרוכת האולם ופלא שלא עלה על זכרונם דברי רבינו בפ"ז דהי' פרוכת גם להיכל וראיתי כן ברא"ש שמפרש דמגביה פרוכת ההיכל והאולם ועמש"כ בפ"ד מבהב"ח: