אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה יט

הלכה יח

א') כה"ג המשיח קודם למרב"ג ומרב"ג העומד לשרת קודם למשיח שעבר מחמת קרי והעובר מחמת קרי קודם לעובר מחמת מום. וקשה דמשמע דמשיח שקודם למרב"ג היינו בעובד דאי בלא עובד הא אמרת דמרובה קודם למשיח שעבר מחמת קרי וקשיא מנזיר דף מ"ז אמרינן משיח קודם למרב"ג דאין מביא פר מרב"ג קודם למשיח שעבר ופי' תוס' מדקאמר שאין מביא פר משמע דאף דמרב"ג ראוי לעבודה דאייריא ביוהכ"פ עצמו שראה משיח קרי ונכנס אחר תחתיו לשמש במרובה בגדים אפ"ה קודם דמשיח מביא פר והא דמרב"ג קודם למשיח שעבר היינו כהן שנכנס לעבודה ביוהכ"פ דאחר יוהכ"פ עובר אבל רבינו דמפרש מרב"ג העומד לשרת קודם למשיח שעבר מחמת קרי וא"כ אייריא מעובד ביוהכ"פ וא"כ הא דמשיח קודם היינו אי המשיח עובד דליכא לפרש כמש"כ תוס' דאייריא ביוהכ"פ עצמו שהרי לרבינו מרב"ג קודם:
הן אמת שבהוריות דף י"ג מוכח להדיא כדברי רבינו דקתני מרב"ג קודם למשיח שעבר מחמת קריו א"כ הא דקאמר משיח קודם למרב"ג היינו בעובד כשחזר למקומו ומטעם דאחר יוהכ"פ המרב"ג אין ראוי לכה"ג א"כ משמע כדברי רבינו אך א"כ קשה הך דנזיר וע"כ לפרש לענין להחיותו אייריא אבל לענין לטמא מטמא המרב"ג אף שעומד לעבודה כיון דמשיח מביא פר וא"כ יקשה שוב על רבינו דבפ"ג מאבל כ' הי' כה"ג וכהן הדיוט יטמא ההדיוט וכן הקודם לחבירו במעלה מתאחר בטומאה וכ' הלח"מ שם דסמך אמש"כ כאן סדר מעלות הקדומה וא"כ שוב יקשה כנ"ל הא לרבינו אין הסוגיות שוות:
ולכן נראה ליישב דרבינו אין מפרש כתוס' בהך דנזיר אלא דאייריא אחר יוהכ"פ דאז המשיח חוזר לעבודה משום דרבינו מפרש גם הך דנזיר מרב"ג קודם למשיח שעבר אייריא ביוהכ"פ עצמו וכיון דמרב"ג עומד לעבודה ומשיח שעבר היינו הכה"ג שנמשח ועבר מחמת קריו כגי' הגמ' דהוריות אבל אחר יוהכ"פ דהמשיח חוזר לעבודה אז עדיף ממרב"ג משום דמביא פר והא דלא קאמר יען דמרב"ג אין עובד אחר יוהכ"פ י"ל לפמש"כ רבינו בה' יוהכ"פ לרי"ו מצות כה"ג עליו ואם עבד עבודתו כשרה והיינו באם עבד בח' בגדים (ולפמש"כ להלן אחר שנגנז שמן משחה אז כשר אף אחר יוהכ"פ) וא"כ לכן צריך לטעם דמביא פר אבל מרב"ג ומשיח שעבר דמשיח אין יכול לעבוד אף בדיעבד יען דראה קרי לכן מרב"ג עדיף:
והנה לכאורה י"ל שדעת רבינו כהרמב"ן פ' אחרי שכ' דמשכחת מרב"ג ומשיח בזמן א' דבאירע קרי ביוהכ"פ נכנס אחר תחתיו וכשר זה מרב"ג בלא משיחה וע"ז אמרו משיח קודם למרב"ג הנה סובר הרמב"ן דאף קודם שנגנז שמן המשחה ג"כ זה הכהן שנכנס ביוהכ"פ לעבודה כשר בלא משיחה אמנם לא נתפרש בדברי הרמב"ן איך סובר אי מוקי הא דמשיח קודם היינו ביוהכ"פ עצמו וא"כ לפי"ז הא דקאמר מרב"ג קודם זהו ע"כ אייריא אחר שנגנז ומשיח שעבר היינו כמש"כ תוס' שעבד ביוהכ"פ בעוד שהי' שמן משחה ועבר אחר יוהכ"פ אמנם לדעתי דברי הרמב"ן צריכין לימוד דהרי קשה קו' תוס' א"כ למה צריך לטעם דמביא פר והנה כתבנו לעיל יען דאי עבד אף שעבר אחר יוהכ"פ בדיעבד כשר והנה זה שייך אחר שנגנז שמן משחה דהנה לכאורה נראה הא דפליגי ר"מ ור"י [דשני] מצכה"ג עליו וגם ר"י מודה אם עבר ועבד כשר היינו או זה השני נכנס אחר שנגנז שמן משחה אבל קודם שנגנז והי' צריך משיחה נהי דביוהכ"פ ע"כ משמש בלא משיחה דהוה כדיעבד דא"א שאני וכמש"כ בפנ"י ביומא ובשי"צ השיג עליו דאפשר בפרישה ומשיחה קודם יוהכ"פ ולדעתי ל"ח אפשר דהא אין מושחין ב' כה"ג לפמש"כ להלן בשם ריטב"א דכל זמן דראשון חזי אין מושחין אחר איך נאמר לר"מ דמצות כה"ג עליו כל דצריך משיחה ולכן נראה דפליגי רק אחר שנגנז שמן המשחה ולכן האי מרב"ג אייריא שראה קרי ואחר נכנס במרב"ג וכשר כל השנה בדיעבד וכל מצכה"ג עליו ולא שייך לומר משיח עדיף כיון דגם שני מצכה"ג עליו ובדיעבד כשר לכן רק מטעם דמביא פר לכן משיח קודם:
ואמנם זהו לפי דעת רבינו דאייריא אחר יוהכ"פ אמנם על תוס' באמת יפלא כיון דמוקי ביוהכ"פ אפ"ה משיח עדיף דמביא פר א"כ למה צריך לאוקים דשני נכנס אחר שנגנז אפי' קודם שנגנז עכ"פ ביוהכ"פ כשר בלא משיחה דחשיב דא"א וכמש"כ הרמב"ן ויותר יפלא שתוס' שם ד"ה מרובה כ' בפירוש דביוהכ"פ ג"כ זה שנכנס לעבודה צריך משיחה ויפלא דגמ' יומא דף ז' משמע דליכא חינוך ביוהכ"פ לא בבגדים ולא במשיחה וכדעת הרמב"ן:
אך י"ל הנה לשיטת תוס' מגמ' דנזיר מוכח להדיא כן דשני שנכנס צריך משיחה דכיון דמפרשי משיח וברב"ג משיח עדיף היינו ביוהכ"פ דלדידהו כה"ג משיח עדיף כיון דמביא הפר ולכן מפרש ע"כ האי מרב"ג היינו אחר שנגנז שמן והאי משיח שעבר היינו שעבד פ"א ביוהכ"פ קודם שנגנז ואחר יוהכ"פ עבר אין ראוי לעבודה ולכן מרב"ג עדיף א"כ כיון דנקרא זה משיח שעבר ע"כ דמושחין אותו אמנם לפי מה שפירשתי דברי רבינו שפיר יש לקיים שיטת הרמב"ן לענין זה דביוהכ"פ רשאי לעבוד בלא משיחה אף קודם שנגנז אלא דבפירושו דהאי שמעתתא סובר רבינו כתוס' לא כרמב"ן דאייריא אחר שנגנז אלא דחולק אתוס' ג"כ בחדא דלתוס' אף ביוהכ"פ משיח עדיף ולרבינו דאחר שנגנז אייריא ורק יען דבדיעבד כשר מצכה"ג עליו לכן צריך לטעם דמביא פר אבל ביוהכ"פ מרב"ג עדיף מכה"ג שראה קרי ועבר וזה אפי' קודם שנגנז ג"כ דבזה חולק על הרמב"ן והאי משיח שעבר היינו כה"ג שראה קרי ביוהכ"פ ויגיד עליו ריעו הסוג' דהוריות דמפורש להדיא מרב"ג קודם למשיח שעבר מחמת קרי והנה רש"י ביומא פי' מודה ר"י בדיעבד כשר דקאי אשימש בח' בגדים ויפלא א"כ איך אמרינן כאן דמשיח שעבר לאו בר עבודה הוא כיון דבדיעבד כשר בשימש בח' בגדים ומכאן ראי' לטו"א במגילה שכ' לפרש עבר ועבד בד' בגדים אז כשר דהשתא א"ש דקאמר לאו בר עבודה הכונה בכה"ג דאף דכשר בדיעבד רק בד' בגדים ככהן הדיוט ולכן יטמא זה שעבר ולא יטמא מרב"ג העובד בכה"ג ויותר י"ל הא דקאמר לאו בר עבודה היינו דמדרבנן אף בכהן הדיוט אין עובד דאין מורידין אבל בכה"ג מה"ת אסור לעבוד (וראי' לדברי הטו"א מיומא דף ע"ג גם שם אמרינן במשיח מלחמה אין עובד בד' משום אין מורידין והוק' תיפוק להו דמרב"ג דבשלמא לעיל שייך כתי' תוס' דמלך יכול להורידו כשיש צורך אבל כאן למה ירדוהו מה פשע ולדברי הטו"א א"ש דכל הטעם דאין יכולין להורידו רק מטעם דמעלין ואין מורידין) ואמנם לפמש"כ דהאי משיח שעבר היינו כה"ג שראה קרי א"כ שפיר י"ל דשני מה"ת אף אחר יוהכ"פ ראוי לעבודה בדיעבד וא"כ לפי"ז שפיר י"ל כמש"כ הא דמשיח ומרב"ג היינו אחר יוהכ"פ וכיון דמה"ת שני ראוי לעבודה לכן צריך לטעם דמשיח מביא פר וכן מוכח דעת רבינו בפ"א מיוהכ"פ דוקא אחר שנגנז והנה במהרש"א מכות דף י"א כ' ג"כ כמו הרמב"ן דמרב"ג היינו אף קודם שנגנז ובאורח מישור השיג עליהם דבעינן משיחה אף בדיעבד יום א' כמש"כ רבינו בפ"ד מה' אלו והשיג מיומא דף ד' וכן הביא בשי"צ שם בשם צידה לדרך ואמנם לפמש"כ א"ש דבוודאי לענין לעבוד ביוהכ"פ כשיראה קרי הכה"ג הוא א"צ משיחה אף קודם שנגנז אבל שנאמר דאחר יוהכ"פ מצות כה"ג עליו זהו דוקא אחר שנגנז ולפי"ז יצא לנו להכריע בין דעת הרמב"ן ומהרש"א דל"צ משיחה כלל ובין תוס' ורש"י דאף לעבוד ביוהכ"פ א"צ אבל אחר יוהכ"פ דוקא אחר שנגנז א"צ משיחה ודו"ק:
והנה באורח מישור כ' לפרש דהך דנזיר אייריא שמשוח ג"כ לעבודה ע"י שאירע בו מום וכן המרב"ג ולכן עדיף משיח יען דמביא פר ואפשר שגם רבינו בכהא"ג אייריא דמשיח עדיף אבל אי מרב"ג עובד ומשיח אין עובד משום קרי מרב"ג עדיף ובשמ"ק הביא בשם תוס' הרא"ש דמשכחת משיח שאין עובד ומרב"ג עובד היכיא דהי' חולה ומינוי אחר תחתיו וכיון ששימש ימים רבים בכה"ג מסתמא אין מעבירין אותו אף שנתרפא הראשון דוקא באירע קרי ששני אין משמש רק לפי שעה דראשון חוזר לעבודתו והנה מזה יש ללמוד דבר חדש במש"כ פוסקים פרנס שעבר חוזר לעבודתו דזה רק בשימש השני זמן מועט אבל אחר זמן מרובה אין ראשון חוזר לעבודתו אחר שכבר שימש שני ועשה"מ פ"א מעיוהכ"פ מש"כ על דברת רא"ש האלו והוכיח מדפריך ביומא פשיטא ולא קאמר דקמ"ל אף לכשיחכם אחר יותר ולדעתי אין מזה ראי' דגם זה פשיטא דשני חוזר אף שיש חכם ממנו והנה במכות דף י"א במשנה אחד המשיח ואחד שעבר ממשיחתו ופי' שם רבינו במשנה דמשיח שעבר היינו ע"י מום או קרי ולפי"ז מרב"ג היינו העומד לשרת והמשיח היינו ג"כ בעובד דאי בעבר זהו משיח שעבר אלא דקשה דבגמ' בעי במיתת כולן הוא חוזר וכ' הרמב"ן בפ' אחרי דמוכח מזה דמרב"ג משכחת בזמן א' קודם שנגנז רק אייריא בנכנס ביוהכ"פ לעבודה במרב"ג בלא משיחה ועדיין קשיא עכ"פ איך משכחת כולהו שלשה כיון דמשיח שעבר היינו מחמת מום או קרי ונכנס אחר לשמש במרב"ג בלא משיח א"כ איך משכחת משיח דמשמע משיח שעובד ולכן נראה דמרב"ג אין הכונה מרב"ג שעובד אלא אייריא אחר יוהכ"פ שחוזר המשיח לעבודה ומרב"ג אין עובד אבל יש כאן עוד משיח אחר שנסתלק מחמת מום מכבר ועדיין חי ומשכחת כולהו:
אמנם רבינו בפ"ז מרוצח כ' אחד המשיח ואחד המרב"ג אחד כה"ג וא' כהן העובר שמת רוצח חוזר נראה דכונתו בין אי המשיח עובר ומרב"ג עובד בין אי המרב"ג עובד והמשיח עובר חוזר והיינו שכ' רבינו א' מארבעה אלו שמת חוזר דבמיתת כולן ל"ש הני ארבעה ואף שלשה לא משכחת אי המרב"ג עובד רק בשאין מרב"ג עובד דהיינו אחר יוהכ"פ אז שייך דיש שלשה כאמור ורבינו כ' אחד העובד משמע דקאי גם אמרובה בגדים לכן נקט א' מארבעתן שמת והבן ועבפי"ז מאי"ב קחשיב ג"כ הני ארבעה:
והנה גם מכאן מוכח דהא דלר"י בדיעבד עובד אין הכונה בבגדי כהן הדיוט אבל בבגכה"ג פסול דא"כ למה חוזר במיתת כהן וע"כ הכונה שעובד בבגכה"ג בדיעבד כשר דמצכה"ג עליו וגם ראי' מכאן לרבינו בה' יוהכ"פ שפסק דאף למ"ד אין השני עובד אפ"ה מצכה"ג עליו וכשר בדיעבד בח' בגדים ולפי"ז קשה לכאורה דכבר הוכחנו לעיל מנזיר דכהן שעבר אין ראוי לעבוד א"כ מוכח דאם עבד בכה"ג פסול ולכן נראה דמכאן הוכחה סברא שכתבנו בפירקן וכן לעיל בפ"ג מבהב"ח דבאמת אי לאו דאין מורידין הי' יכולין לסלקו ואז באמת בעבד בח' פסול אבל כיון דאין מורידין אין מסלקין אותו ואם עבד בח' כשרה ועבד בד' פסולה א"כ האי דנזיר דאמרינן לאו בר עבודה היינו בכה"ג אייריא אם העבירוהו כמש"כ לעיל דאם אירע שהעבירוהו מטעם חטאו כיוסף בן אילם או מטעם אחר באמת א"ר לעבוד בכה"ג אף בדיעבד ורק אדרבא בעבד בד' בגדים כשר אמנם לפמש"כ דהאי דנזיר אייריא במשיח שראה קרי ביוהכ"פ דא"ר לעבוד ניחא בלא"ה ודו"ק:
והנה לתוס' בנזיר הנ"ל הנה לדידהו ע"כ האי דמכות משכחת ג' שכה"ג משיח גלה ויש כאן משיח שעבר שעבד פ"א ביוהכ"פ ואין עובד לעולם ואח"כ נגנז שמן המשחה ומינו מרב"ג תחתיו ולפי"ז לתוס' האי משיח שעבר ממשיחתו זה שעבד פ"א ביוהכ"פ אחר שנמשח ומרב"ג היינו העובד ומשיח היינו שגלה אמנם ראיתי בריטב"א מכות כ' בדרך אחר דמשכחת בנגלה המשיח שממנין אחר כיון שאין מושחין ב' כהנים גדולים בדור אחד ואם אירע פסול בזה השני ממנין אחר עד שיעבור הפסול של שני ואח"כ חזר השני למקומו הוי השלישי כהן שעבר ממשיחתו ומיהו ממשיחתו לאו דוקא אלא לרבוי קרי הכי כדמתרגמינן הכהן המשיח דמתרבא ראה זה חדש שהעלה דאין מושחין ב' כהנים כל זמן שראשון חי א"א כלל למשוח שני (ולדעתי כן דעת הרמב"ן ורבינו דלכן ביוהכ"פ א"א במשיחה דלא כתוס' כמש"כ לעיל) ויש לתמוה אחר שהריטב"א מפרש ממשיחתו לאו דוקא וסובר דמרב"ג אין נמשח כשעובד ביוהכ"פ דלא כתוס' א"כ א"צ לדחוק ולפרש בנגלה ראשון רק יש לפרש דיש כאן כהן המשיח ונמצא פסול ומפרישין כהן מרב"ג וכשעבר הפסול ראשון חוזר ושני א"ר לעבודה כ"ז שראשון חי וכשנמצא פסול שנית מפרישין אחר במרב"ג ויש כאן כל שלשה ביחד עכ"פ יצא לנו דלריטב"א גם שמעתתא דנזיר יש לפרש בכהא"ג דמרב"ג ומשיח שעבר לאו דוקא משיח שעבר אלא כוונה מרב"ג שעבר דהיינו שעבד ביוהכ"פ ועבר (וכמש"כ באמת בשמ"ק בנזיר לפרש כן דהאי משיח שעבר לאו דוקא משיח אלא מרב"ג שעבר אחר ששימש פ"א ביוהכ"פ וחזר הראשון שג"כ רק מרב"ג לעבודתו) ומרב"ג היינו מרב"ג העובד ואייריא הכל אחר שנגנז אבל רישא אייריא קודם שנגנז ואייריא ביוהכ"פ עצמו כמש"כ בנזיר לכן משיח קודם אף שהמרב"ג עובד ביוהכ"פ ודו"ק:

ב') נמצאו הכהנים תמיד שמונה מעלות. ובכ"מ תמה דהא מנה שם יותר מח' מעלות אמנם לק"מ דבתוספתא פ"ב דשקלים איתא דהגזברין והאמרכלין כשרים בלוים ובישראלים א"כ י"ל דרבינו כ' נמצאו הכהנים תמיד ח' מעלות דהיינו באותן שצריכין להיות דוקא כהנים אבל אמרכלין והגזברין דכשרים מישראלים אינן באים במנין כלל:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה