מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה ב
א') ומוסיפין עמהן בלא משקל מלח סדומית וכיפת הירדן ומעלה עשן והוא הי' הלכה בידם איש מפי איש. והנה במשל"מ חקר מלח סדומית וכיפת הירדן למה הוא בא דתוס' כ' שבא כדי לשרות בהן הציפורן אבל מדברי רבינו לא נראה כן ולי נראה דא"א לפרש שבא לשרות כיון דכיפת הירדן רק כ"ש אין עושה פעולה בשרי' אלא נראה דזה שכ' רבינו ודבר זה הלכה קאי גם אכיפת הירדן והוא בא עם מעלה עשן:
ב') וכיפת הירדן. הנה רש"י בכריתות פי' עשב הגדל על שפת הירדן ופלא כי רש"י בב"ק דף פ"ב כ' דגינת וורדין כך שמה והוא כיפת הירדן שדרך הוורד לגדל על שפת הירדן ומכאן משמע דס"ל דבאמת גדל על שפת הירדן ונראה לי להביא ראי' לפירושו בב"ק דהא במשנה פ"ב דמעשרות איתא דגינת וורדין היתה בירושלים שהיתה תאנים ממנה נמכרת באיסר ואיתא בירושלמי דלחד מ"ד לא היתה גינת וורדין רק כך היתה נקראת א"כ בשלמא לפירש"י שם דהיתה גדלה על שפת הירדן רק כך היתה נקרא על שם זה שהיתה גדלה על הירדן הסמוכה לירושלים אבל לפירש"י בכריתות שכיפת הירדן היינו שגדל על הירדן א"כ ע"כ דגינת וורדין בירושלים באמת היתה גדלה שם הוורדין ונקראת על שם הירדן יען שגדל על הירדן א"כ קשה מירושלמי וא"ל דהא פלוגתא הוא באמת בירושלמי ז"א דא"כ יקשה רש"י מפרש האי גינת וורדין אליבא דתרי אמוראי:
ג') ושאר סממני הלכה למשה מסיני. י"א סממנין נאמרו לו למשה מסיני וכו'. והנה הבאר שבע הקשה דפריך ר"ה מאי קרא הלא כל הלממ"ס לא בעי קרא וכו' ולכן אני תמה על רבינו שכ' הלממ"ס ואפשר לדחוק ולישב דהא דכ' רבינו דשאר סממנים הלמ"ס לאו אמנין קאמר דזה מקרא יליף אלא על השמות והמשקל של הסממנים מפני דמקרא לא ילפינן אלא מנין י"א סממנין אבל השמות של ז' סמנין לא כתיב ולא רמיזא בקרא וכך המשקל של כלי הסמנין ואי לאו הלממ"ס הן מנא ידעינן מה הם וכמה הם ובמנחת חינוך העלה דלפי"ז יש פלוגתא בין רש"י ורבינו דשיטת רש"י מבואר לעיל דכל מה דבעי מיתיב ליתוב ובלבד שמקטר ועולה (במנ"ח כ' לרש"י ז' סמנין וברש"י כ' י"א סמנין) ולשיטת רבינו שהמה הלממ"ס היינו דהלכה לממ"ס הי' לומר מה הם הז' סמנין א"כ אסור ליקח אחרים דפסולין לקטורת אולם רבינו בפי' המשנה ביאר הענין יפה ואין כאן פלוגתא כלל וז"ל בריש כריתות אבל מלאכת הקטורת סמנין שאמרה תורה הם ד' בשם מבוארות והם נטף ושחלת וחלבנה ולבונה והשאר הם קבלה בידינו והם נכללים במה שאמר קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה אח"כ אמר סמים ולבונה זכה ואמרו רבותינו י"א סמנים נאמרו לו למשה מסיני ר"ל שאלו הי"א סמנים יש להם משקל נאמרו מסיני עכ"ל הרי מבואר דמה שהי' ז' סמנין הלכה וכן הי"א סמנים היינו לענין המשקל לבד אבל לא הי' הלכה מה הם והלכה היתה דמז' סממני שירצו להביא יבואו מד' מכל אחד ט"ז מנה ומאחד י"ב מנה ומא' ג' ומאחד ט' ומד' סממנין המפורשים בתורה מכל אחד ע' מ' רק החכמים שבחרו באלו הסממנים נתנו שיעור כל אחד לפי חזקו של כל סם והי' משערין בזה יהא ט"ז מנה ומזה ג' מנה ומזה ט' מנה וזה מכוין בלשון רבינו שכ' י"א סמנים נאמר לו לממ"ס והם שעושים במשקל והיינו שהלממ"ס הי' על המשקל ודו"ק:
והנה מפירש"י זבחים דף ק"ט נשמע דשיעור פרס בקטורת הוא רק מדרבנן ומה"ת סגי בכזית ולפי"ז קשה לי איך רשאי לדחות השבת להקריב פרס כיון דמה"ת סגי בכזית ואין לומר דלא הקריבו יותר א"כ איך קתני ושלשה מנים יתירים שמהם מכניס הא נשאר יותר דנשאר מכל שבתות השנה כיון דלא הקריבו אלא כזית ואף למש"כ תוס' דמה"ת בעינן פרס כולי זה רק לכתחלה אבל בדיעבד כשר בכזית (עתוס' כריתות דפליגי ארש"י אבל רק לכתחלה אבל לענין דיעבד בהקטרת כזית כמש"כ המשל"מ פ"ג מתוס"מ פ"ב) ג"כ קשה אמאי דחי שבת כיון דבדיעבד סגי בכזית והנה ע"כ מוכח לומר כיון דהותרה הותרה ע"ד דאיתא מנחות דף ע"ב דשאני הקטרת אימורים שכבר דחתה שבת אצל שחיטה וכמו שיבואר בפ"ה מאימ"ז בארוכה: