מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה א
הקטורת נעשית וכו' נטף ושחלת וחלבנה וכו'. הנה אמרו חכז"ל כל תפלה שאין בה מפושעי ישראל אינה תפלה שהרי חלבנה שהיתה רע והוא מסממני הקטורת וביאר הר"ן בדרשותיו דהיינו משום דכל דבר מתפעל מהפכו ולזה על ידי חלבנה שריחה רע נתפעלו הסמני קטורת ונתנו ריח טוב יותר מבתחלה נגד החלבנה שמתגברים עלי' ומתפעלים כנגדן כך התפלה אם יש בה מפושעי ישראל יתפעלו הצדיקים בתפלתן בהתלהבות יותר מבתחלה יעי"ש:
והנה הוא כן בטבע כל דבר כמש"כ לפרש הא דפירש"י פ' בשלח וישב הים לפנות בוקר לאיתנו ופירש"י לתקפו הראשון כי הנה אנחנו רואים בהעצר שטף מים על ידי מונע מה אז בסור המונע ישובו המים לשטוף ביתר תוקף ועוז מכפי טבע שטיפתם פעם בפעם והוא כי באמת גם בעת העצרה חדלה משטוף לא הוסר מהם כח הטבעי המסוך בקרבם לשטף ורק כי המונע עמד נגד כח הטבעי לכן שותף אח"כ ביתר שאת ויתר עז מכפי דרכם מקדם אבל בקריעת י"ס אז חדל כח הטבעי אשר למים לשטוף וכד"כ קפאו תהומות בלב ים כדבר הנוקפא ונקרש אשר אין בכח כלל לשטוף ועל כן בהוסר מהם המונע כאשר ציוה ד' את משה רבינו ע"ה לנטות את ידו על הים וישובו המים למרוצתם לא שטפו ביתרון כח כי אם בתקפם הראשון וכדרכם פעם בפעם יעש"ה וע"ז אמר הנביא ישעי' (נ"ב) סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נושאי כלי ד' כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ד' ומאספכם אלקי ישראל דכשיצאו ממצרים הי' צריכין לילך בחפזון יען שיצה"ר רצה למנוע אותם מלצאת למדבר והוצרכו להתגבר עליו ולכן יצאו בחפזון כמו המים בסור המונע תלך בחפזון יותר ממקדם אבל לעתיד שלא יהא דבר המעכב לצאת לא יצטרכו לצאת בחפזון כיון שלא יצטרכו לגבור על הדבר המעכב היציאה וז"ש סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו שיתבטל אז כח יצה"ר ולכן הברו נשאי כלי ד' דהיינו עובדי עבודת הקודש כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ד' ולא יעמוד עוד לפניכם היצה"ר לפתות אתכם ולא תצטרכו לגבור עליו כי מאסיפכם אלקי ישראל:
והרב בספר תורת העולה כתב וז"ל וזה כי ידוע שאין לך המקטיר קטורת זה אלא ישראל בלבד המאמינים ביחוד השם יתעלה ומעשיהם נעימים כקטורת על כן בא המספר אחד עשר וארבע עשר וארבע בסמני הקטורת אשר מורה על כל ישראל ובהיות כי הם המקשרים הכחות ביחד שיהא העולם בכללי כאיש אחד ולכן לא נאמרה בתורה רק ד' סימנים נגד ארבע דגלים ולכן אמרו שאחד מעשרה ניסים שנעשו בקטורת שהרוח לא מסלק עשן הקטורת כי אפי' כל הרוחות שבעולם אין עוקרן ישראל ממקומן שנאמר מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה והי' מקטירים קטורת זה עד שהי' מעלה עשן למעלה כי מעשיהן הטובות של ישראל עולים למעלה ומעוררים הכחות עד שיהא הטובות והשפעות למטה כמו שאמרו רבותינו שישראל מוסיפין כח בגבורה שלמעלה ועל סוד זה רמזו שאמרו כל אגודה שאין בה מפושעי ישראל אינה אגודה שהרי מונה חלבנה ואמרו שבשעה שהי' מפטין לקטורת היו משמיעים קול ואומרים הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים כי ידוע שהקול קול יעקב יפה הוא לבשמים ולא הי' יוצא אלא בשעה שהי' מהדקים את הבשמים היטב והוא מורה הדקת ישראל בגלות כבשמים אלו בתוך המדוכה ומזה נתבאר למה הי' הקטורת עוצר המגיפה כי כעלות העשן מבשמים אלו למעלה והזכרתם למעלה שישראל הם כקטורת ראוים שתעצר המגפה בפרט ממה שמורה על מעשים הישרים והנעימים כקטורת כמו שנתבאר למעלה שהקטורת הוא דוגמת כלל ישראל שהם מרוקחים יחד מעשה מרקחת ושלום בניהם אין לשטן לקטרג וכו' והרמז על זה שאמרו שנעשה נס לישראל עומדים צפופים ומשתחוים רווחים והרמז כשישראל בעולם שהוא דוגמת המשכן צפופין ודחוקין אבל כשמשתחוים ועובדים יתעלה אז הם ברווחה: