אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה כ

הלכה יט

א') בין האולם ולמזבח שלא נכנסין לשם בעלי מומין ופרועי ראש. תנן התם בפ' לולב וערבה בכל יום ויום מקיפין את המזבח פעם אחת וביום הז' שבעה פעמים משמע שכל ישראל היו מקיפין שם והקשה במהרי"ט והלא אף הכהנים בזמן שאין בגדיהם עליהם שאין כהונתם עליהם אין יכולין ליכנס כ"ש ישראל וראיתי בכרך תשובת הגאונים שכתבו היקף זה ברגל הי' ולא בעמידה דהא לא שייך שבעה פעמים בעמידה ולא תיקשי דאיך היו נכנסין ישראל בין האולם ולמזבח דבשעת צרכיהן שרי עכ"ל ותימא מה צורך הוא זה להקיף בערבה ואם הוא מה"ת והותר ליכנס אמאי לא מפרש לה במתניתין ועוד הרי אמרו שם דאר"ל כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה וא"ל רי"ו מי אמרה ואסיק מי אמרה בבעלי מומין דילמא בתמימין והכי איתא בירושלמי רשב"ל בעי קומי רי"ו בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח א"ל כשרים היו והרמב"ן במניין המצות השיג על רבינו שכ' שמוזהר כהן בע"מ שלא יכנס למקדש בין האולם ולמזבח ולהיכל אף שאין עובד עבודה וכתב עליו וז"ל וכבר אמרו בסוכה כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה שהתירו להם איסור כניסה של דבריהם משום מצות ערבה ונגרר אחריו התשב"ץ ואפשר שהרמב"ם לא חש לס"ד דתלמודא שהרי במסקנא קיימא שתמימים דוקא היו נכנסין לשם להקיף:

ב') בין האולם ולמזבח מקודש ממנה וכו'. הנה דעת רבינו בפ"א ופ"ו מביאת מקדש שזה מה"ת וכ"כ בסהמ"צ אבל הרמב"ן שם השיג עליו מסוכה דף נ"ד דלר"ל בע"מ נכנס להקפה בערבה בין אולם למזבח ואי מה"ת אמאי שרי ליכנס ומג"א תי' דעדל"ת וסובר גם מ"ע שרק מהלמ"ס כמו הקפת ערבה דוחל"ת וקשיא לי הא אין שוה בכל דעשה דהקפה רק בכהנים כמש"כ רש"י ותוס' שם דערבה אין מסורה לכל וי"ל דלכאורה יש להקשות מ"פ מר"י הא אמרה דילמא סבור דעכ"פ בע"מ אסור ליכנס דיש בו לאוו ולא סבירא לי' דעדל"ת דהא אין שוה בכל ונראה דהמקשן הי' סובר דשוה בכל וא"כ פשיטא דעדל"ת וע"ז דחי דילמא בתמימים אבל לא בבע"מ והיינו כיון דליתא בזרים ליכא בבע"מ דכיון דליתא בזרים א"כ ל"ה שוה לכל וממילא גם בבע"מ ליכא וזה גופי' דחידש לן התרצן דאין נוהג בזרים א"כ אין שוה בכל וא"כ ממילא אין נוהג בבע"מ וראי' לזה נראה דהרי ר"ל הוא דקאמר בע"מ נכנס והוא סובר דמעלות מה"ת דהיינו דחייב אכניסה בלא עבודה כדמוכח ביומא דף כ"ג דלר"ל בע"מ וזר אין נכנס למזבח אף שלא לעבודה כמש"כ במשל"מ פ"ט מביאת מקדש וע"כ טעמא דר"ל דהוא סובר עדל"ת אך יקשה א"כ רבינו דלא הביא הא דר"ל דבע"מ נכנס להקפה והא רבינו פ"ז מלולב סובר דערבה נוטלין כל ישראל לא לבד הכהנים וא"כ הוה שוה בכל ולמה ל"א דבאמת עדל"ת וגם בע"מ נכנסין לשם לכך נראה לישב בדרך אחר דבאמת לכאורה ל"ש עדל"ת דהא ל"ה בעידנא וגם מה דהוה ל"ת שבמקדש לכן אומר דמעיקרא ס"ד דלא נאסר לבע"מ אלא משום ביאה ריקנית וכמש"כ בשעה"מ בפ"ו מכהמ"ק וכדמשמע לישנא דאיתא במנחות דף כ"א וכי ס"ד זר קרב אצל מזבח ד' וכ' תוס' יומא דה"ה בע"מ וא"כ בצורך ליכנס לערבה דל"ה ביאה ריקנית וליכא איסור כלל ולרי"ו אסור דהוא סובר בע"מ לא משום ביאה ריקנית אלא גזה"כ בע"מ שלא יכנס וא"כ אף לצורך לא יכנס:
אך לכאורה אכתי תקשי דלמה פסק כרי"ו הא רק דילמא בתמימין קאמר ולמה שביק וודאי דר"ל משום ספיקא דרי"ו אך הנה בירושלמי איתא דרי"ו השיב כשרים הי' ופי' בק"ע דהיינו רק בכשרים נטלין ערבה חזינן דבירושלמי קאמר כך רי"ו בפשיטות אולם יקשה לפמש"כ דאף לצורך לא יכנס א"כ הא דרבינו כתב לקמן בדין כ"ג דבע"מ נכנס להיכל כדי לתקן והא אף לצורך אסרה תורה ונראה דרי"ו סובר דהקפה לאו צורך מקדש היא רק צורך מצוה אבל כניסה לבנין היכל הוה צורך מקדש וע"כ צריך לומר כן דהרי בטמא בוודאי לאו משום ביאה ריקנית אסרה תורה אפ"ה לצורך בניין מותר וע"כ דנתמעט מאך כדדריש בספרי יכול לא יכנס לעשות ריקועין ת"ל אך ולכן גם בע"מ מותר:
והנה דעת התוס' בסוכה כדעת הרמב"ן דהני מעלות דרבנן ויש לתמוה א"כ למה הצריכו לדחוק ולפרש דס"ד דלא אמרה רי"ו כלל ולכך פריך והא רי"ו אמרה הרי נוכל לפרש דפריך הא גופי' כיון דרק דרבנן וא"כ ערבה הלממ"ס למה לא ידחה איסור דרבנן וצ"ע:
ואמנם לדעת רבינו דהני מעלות דאורייתא א"כ יקשה מיומא דף מ"ד דקאמר מעלות דרבנן וצ"ל דזה קאי אמעלות דשלא רחוץ ידים דבין האולם כמש"כ רא"ש וכ"כ הראב"ד בפ"ק דתמיד דשלא רחוץ ידים רק דרבנן:
ולענין זר העלה במשל"מ פ"ט מביאת מקדש שדעת רבינו גם בזר חייב אביאה גרידא בלא עבודה ובשעה"מ פ"א מביאמ"קהביא ראי' מפ"ב דזבחים דזר מחלל עבודה מקו"ח מעבודה ואם איתא איכא למפרך מה לבע"מ שכך חמור דאביאה ריקנית חייב ומשמע דזר נמי דינא הכי ואולם הא דבע"מ חייב אביאה לבד השיג הרמב"ן עליו ומגא"ס הביא ראי' מסנהדרין היוצק הבולל המסדר השולחן ול"ח בע"מ ש"מ דלחייב אביאה לבד ושעה"מ השיב דהרי בהיכל לרמב"ן חייב אביאה ריקנית וא"כ לכן לא תני הא ולכן ל"ח גם שתויי יין:
והנה רבינו כ' כאן רק פרועי ראש וקרועי בגדים אבל בפ"א מביאמ"ק חשוב גם שתויי יין ובמשל"מ הביא דר"ש ורע"ב כ' דרק בבע"מ ופרועי ראש שפסולין בגופן משא"כ קרועי בגדים ושתוי יין שאין פסולין בגופן ולכאורה יקשה למש"כ הטו"ז סי' קנ"ח דאדרבא בע"מ חייב בנכ"פ יען דעכ"פ בכלל בני אהרן יען שהוא מתולדה א"כ אדרבא בע"מ יכנס יותר דמרבינן מבני אהרן משא"כ שתויי יין פרועי בגדים יש לן לומר שלא יכנס כמו שאין נושאין כפים מה"ת כמש"כ הטו"ז:
ואולם דברי הטו"ז תמוהין דבתענית דף כ"ז מבואר דרק אסמכתא הוה (ועיין בפמ"ג ותוס' סוטה דף ל"ח משמע דישיבה גרע יען דדרשינן דלעמידה בחרתיו וכשהוא בישיבה הוא כמו זר כדאיתא זבחים דף כ"ג משא"כ בע"מ כהונתו עליו דהא אוכל בקדשים וכדמוקי בעירובין דף ק"ה דיכנוס בע"מ דאישתרי בקדשים) וא"כ כיון דבע"מ כהונתו עליו יש לן לומר שיכנס יותר מפרועי ראש ושתויי יין וכיון דבבע"מ לכו"ע לא נכנס שוב יש להצדיק דברי רבינו שאין מחלק בין שתויי יין ואמנם לפי"ז פרועי ראש גרע מכולם דהרי הוה פסולי בגופו ובתולדה ל"ה שנאמר שהוא בכלל בני אהרן כמש"כ להטו"ז משא"כ בע"מ מעלה שבתולדה ושתויי יין מעלה שאין בגופו וא"כ אי יש כאן בע"מ או שתויי יין עם פרועי ראש וצריכין ליכנס לבנות ולתקן בהיכל יכנסו אלו ואל יכנס פרועי ראש אולי י"ל גם פרועי ראש מיקרי בא בתולדה דבאותה שעה הוי פ"ר:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה