מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ז · הלכה יח
א') עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחכ"פ נכנס לשם. ובס' דרך הקודש הקשה לזה אמאי לא קתני שעזרת ישראל מקודשת שאסור לישב בה וכמש"כ בכמה דוכתין אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ואין לומר דסבר להא מתניתין דאיסור ישיבה בעזרה הוא רק מדרבנן ז"א דהא איסור ישיבה בעזרה הוא מה"ת וכמש"כ רש"י באגדת חלק גבי ירבעם גמירי דאין ישיבה בעזרה ופירש"י שהוא הלממ"ס ולא מקרא וכן כתבו תוס' רפ"ב דזבחים גבי כל הזבחים שקבלו דמן זר פסול ואמר רב משרשיא דאתיא בקו"ח מיושב וכ' תוס' וא"ת מה ליושב שכך אסור בעזרה כדאמרינן אין ישיבה בעזרה ויש לומר דמשמע שאין מה"ת דאי מדאורייתא היא אמאי צריך קרא לעמוד לשרת למצוה שלא יהא יושב בשעת עבודה ואח"כ כ' דשמא איצטרך קרא לעובד עבודת השתחוי' וכונתם כיון דאיצטרך קרא לעובד בהשתחוי' א"כ חזר הדין דאסור ישיבה בעזרה דאורייתא וכן נראה מהא דפ' בראשונה תניא לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה חצי בקודש וחצי בחול ושני פתחים היו לה אחד פתוח לחוץ ואחד פתוח לקודש ומכריח שם ממה שהיו עושין פייס במזרחה וזקן יושב במערבה ואי ל"ה חצי בחול היכי מצי יתיב דהרי אין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן איך יתכן שלא קדשו בית דין של שלמה חצי של לשכת הגזית ועשאוהו חול איסורא דרבנן אלא וודאי משמע שהוא מה"ת אולם בספר ב"ש בפ' חלק כ' דא"א לומר דהוא מה"ת לפי שבכל התלמוד מייתיא לה משם ר"ח ובירושלמי פליגי עלה דאיכא מאן דאמר אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה ואם הוא מה"ת איך פליגו עלה וע"כ דהאי גמירי היינו דקבלה מרבו ובהגהות מ' בצלאל במ' תמיד כתב ויש לתמוה אליבא דמ"ד בירושלמי דאף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה מהא דכ' ביחזקאל נשיא הוא ישב בו לאכול לפני ד' ובדוחק י"ל דהכי פירושו נשיא ישב בו לאכול לחם לפני ד' כלומר הוא בלבד ישבו לאכול לפני ד' בעזרה דהיינו שלמים כדכ' יעשו הכהנים את עולתו ואת שלמו ואיקרי קרבן לחם כדכ' לחם אשה וריח ניחוח כי זה שער המקדש החיצון ולא הי' קדוש קדושת העזרה שלא הי' יכול קדושת העזרה שלא הי' יכול לישב בו אלא יותר הי' צריך לנהוג בו קדושה משאר מקום שהוא חוץ לעזרה כדמפרש קרא מפני שד' אלקי ישראל בא בו ולא הותר לישב כי אם לנשיא היינו מלך ודוקא לחם דהיינו קרבן ותדע לך כי זה השער לא הי' של עזרה שהרי חצר הפנימי שהוא עזרה ממש ושם כתב ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו אבל בשאר המקדש החיצון שם לא היו עושין עולתו ושלמיו כי לא היתה זו עזרה עכ"ל ולא ידעתי שלא הביא פירש"י שפירש שם שנשיא היינו כה"ג גם לא הביא דברי תוס' ביומא שם דלאכילת קדשים מותר משום דכתיב למשחה כדרך שהמלכים אוכלים והא דיקשה אמאי לא קחשיב זו שאין ישיבה בעזרה י"ל ע"ד שכ' למעלה דלא קחשיב אלא מה שיש בו משום קדושה וטהרה:
ב') בענין אשה נכנסת לעזרה עשעה"מ ופלא שראיתי בירושלמי פ"ה דמע"ש ואשה נכנסת לעזרה מוכח שם כפירש"י לא כמש"כ שעה"מ ועצמות יוסף דקאי אעזרת כהנים דשם קאי לענין אכילת תרומה דא"צ לאכול בעזרת כהנים ואפ"ה קאמר דאשה אין נכנסת:
והנה בירושלמי שם מבואר דתרומה נאכלת בעזרה ותמוה אמה שהביא בתוס' מנחות דף כ"ב שיטת רש"י דתרומה אין נאכלת בעזרה שנגד ירושלמי:
ונראה שזה תליא במה שכ' במק"א פלוגתא אי אכילת תרומה עבודה עיין פסחים דף ע"ב דאי הוה עבודה וודאי נאכלת בעזרה והנה דעת התוי"ט שם דאפי' חולין נאכל בעזרה ולדעתי מירושלמי הנ"ל סתירה לדבריהם דמשמע רק תרומה נאכלת בעזרה אבל חולין גמורים אין נאכלין בעזרה: