מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ו · הלכה יג
מקדשין אותה בשירי המנחה. והנה בגמ' שבועות דף ט"ז פריך ליקדש בשתי הלחם ומשני דא"א משום דנפסל בלינה ואם לא שחטו הזבח לא נתקדשו הלחם והקשו בתוס' למ"ד תנור מקדש ותי' דנפסל בלינה בלא זבח וקשה לי הא רבינו בפ"ו מתומ"ס דאפייתן בפנים אפ"ה א"ד שבת וביאר בלח"מ דהטעם דנהי דתנור מקדש אין מקדש ליפסל בלינה א"כ נשאר קו' הגמ' ליקדש בשתה"ל וע"כ דרב"ח יסבור כמ"ד אין תנור מקדש כלל יעיי"ש וא"כ רבינו דפסק כמ"ד תנור מקדש איך כתב כאן כרב"ח ונראה דהנה בריטב"א כ' לישב קו' תוס' דלמ"ד תנור מקדש הא אין מקדש אלא מה דראוי לו למצותו זו ושתהל"ח אם אתה אופה אותם מאתמול ומקדשן אותן אין ראויות למחר למצוותם שכבר נפסלו בלינה וז"ש שם דלמ"ד תנור מקדש אפייתן דוחה שבת דאל"כ נפסלו בלינה והנה דבריו צריכין ביאור דאיך כ' כיון שאם הוא מקדשם יפסלו בלינה ולא יהא ראויין לכך אמרינן דלא מקדשין דא"כ איך מייתיא ראי' ממה דאמרינן תנור מקדש נפסל בלינה אדרבא נאמר שאין מקדש ולא יפסולו בלינה אך הכונה כך דהנה תנור אין מקדש אלא מדעת ובפרט שלא בזמנן (כדאמרינן בעלמא לעבור שלא בזמנו צ"כ) וחד מ"ד סובר דמקדש שלא מדעת ואמנם זה ניחא היכיא דיהא ראוי' שייך דמקדש שלא מדעת אבל אי לא יהא ראויין אין מקדש שלא מדעת ומעתה אי נאמר דאופה מאתמול ויהא דעתו לקדש לא יהא ראוי למחר א"כ ע"כ אין דעתו לקדש ובאין דעתו לקדש אין קדוש שלא מדעת כיון דלא יהא ראוי והא דאמרינן למ"ד מקדש דנפסל בלינה היינו אם בדעתו לקדש וזה אין בדעתי לקדש וזה נכון בלשון הריטב"א ומעתה א"ש דבאמת תמהו על רבינו איך סובר דאפייתן בפנים וא"ד שבת הא איפסל בלינה אמנם לפי' הריטב"א י"ל דאין תנור מקדש בשא"ר דיפסלו בלינה (ורק בכ"ש גבי מחבת אמרינן דמקדש אף של"מ אף כשאין ראוי למחר דיפסול בלינה דהרי כ"ש מקדש אפי' פסולין) וכיון שאין מקדש רק בדעת א"כ יכול לאפות ויהא דעתו שלא יקדש ולכן א"ד שבת וא"כ א"ש דא"א לקדש בשתי הלחם דממנ"פ אי בדעתו לקדש יפסול בלינה ואי אין דעתו לקדש א"כ לא נתקדש כלל וכיון שעדיין לא נתקדש הלחם ל"ש שתחול עי"ז קדושת העזרה וא"ש דבדברי הריטב"א מיושבין דברי רבינו ויש לי בזה אריכות דברים ויתבאר במקומו ובזה אפשר לפרש גם דברי תוס' במנחות דף מ"ז שכ' ג"כ בא"ר אין תנור מקדש ובבה"ז נתקשה מאוד בדבריהם ועפ"י ריטב"א דבריהם מובנים היטב: