מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ו · הלכה יב
א') עושין שתי תודות וכו'. והנה איתא בפסחים ס"פ אלו עוברין עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל ועיין מהרש"א שזה התוספות לענין אכילת קדק"ל ומבעב"ש ובאור יקרת כתב יען שצריך לחמי תודה אין נאכל רק כ"ד שעות א"כ צריך ההוספה דוקא שש שעות כדי שיהא בין הכל כ"ד שעות בההוספה מכל צד:
ב') ואומר ארומימך וכו'. יש להקשות הא הוה אמצע הפסוק דלא פסקינן אך הכלבו הובא במ"א סי' תכ"ב כ' דבכתובים לא איכפת לן והנה בגמ' דשבועות מסיים כי אתה ד' מחסי עליון שמת מעוניך אולם הגר"א מוחקו דעתו כי אומר רק עד כי אתה ד' מחסי והיינו דבריא"ף מוכח כן שלא הביא רק עד כי אתה ד' מחסי ובריא"ף ע"כ הגי' כן דהרי מתחיל יושב בסתר עליון וגו' עד כי אתה ד' מחסי ואומר ד' מה רבו צרי עד לד' הישועה והנה ענין וגומר הוא כדי להורות שאין להפסיק בזה וגומר אותו פסוק או אותו ענין ומדלא כתב וגומר גבי כי ד' מחסי משמע דפוסק והרי בפסוק ל"ד הישועה מסיים וגומר מפני כי הוא באמצע פסוק והגר"א באמת מוחק בש"ס הך דעל עמך ברכתיך עכ"פ מוכח מהש"ס דגם בכתובים צ"ל כל הפסוק: