אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה יד

הלכה יג

א') מקום השולחנות כו' ובו שולחנות של שיש וכו' ומדיחין את הבשר וכו'. והנה בתויו"ט בפ"ה דמידות תמה לפמש"כ רבינו בפ"ו ממעה"ק ומדיחין אותן על שולחנות של שיש שבין העמודים משמע שעמדו בין העמודים וכאן קחשיב מקום שולחנות חוץ ממקום של העמודים אבל לדעתי לק"מ דהרי כ' רבינו ומדיחין הבשר לבשלו ולא הזכיר קרבים ושם כתב מדיחין הקרבים ומזה משמע דהוא מילתא אחריתא והנה בשי"צ יומא דף י"ט הקשה באמת מפ"ו דשקלים שמונה שולחנות של שיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים וכאן כתב את הבשר ותי' דלאו דוקא בשר דהרי בפ"ו ממעה"ק כתב מדיחין את הקרבים אבל לפמש"כ ניחא דהני שולחנות שבין העמודים אחרינא נינהו אך עוד הקשה בתויו"ט הא מבואר שם דהי' לשכות מדיחין א"כ משמע שבלשכה מדיחין וכ"כ רבינו בפרקין דהי' לשכות מדיחין ויקשה ממש"כ בפ"ו ממעה"ק דקרבים מדיחין על שולחן שבין העמודים והביא דברי המפרש בתמיד דשם אייריא בכרס שפרשו מרובה מדיחין בלשכת וכ"כ הראב"ד והרא"ש פ"ד דתמיד אך כתב עוד לתרץ דהתם מייריא בשאר קדשים כשהי' להם רוב זבחים היו הולכין ללשכת מדיחין אבל בשל תמיד הי' מדיחין הקרבים על השולחנות ונראה שזה גם דעת רבינו דהנה בפ"ו ממעה"ק אייריא מסדר עולת תמיד ע"י כמה כהנים נעשית לכן כתב דמדיחין על שולחנות והנה בשי"צ שם כתב לחלק בין תחלת הדחה על השולחנות וכן כתב בפסקי תוס' במס' מידות להביא עוד לחלק בין קדק"ד דבצפון הי' על שולחנות אבל קדק"ל דבדרום הי' מדיחין בלשכות שבדרום והנה במשנה דתמיד איתא דהי' מדיחין במעוטה של שיש וכתב הראב"ד אף שבשאר הדחת א"צ שמא מפני הזבל צריך הדחה מעולה יותר משאר הדחת ותנן עוד התם דמדיחין הבשר ג"פ (וכ"כ רבינו בפ"ו ממעה"ק) וכ' הראב"ד בפי' מכאן זכר לדבר לדחיית בשר ג"כ וכן לנטי' ג"פ והוא דבר חידוש והמפרשים בסי' ס"ט לא הביאו דבריו והנה הר"ן העלה דטעם הדחה קודם מליחה כדי לרכך הבשר דהבשר בטבעו קשה הוא לגבי מלח שיפליט דמו ולדברי הראב"ד נשמע ממשנה דל"א הא"ט כדי שירכך הבשר ובחי' העלתי דהא"ט דהגאונים שכ' הריב"ש בשמם דבשר ששהה ג"י בלא מליחה נאסר ול"מ לי' מליחה דהוא מהא"ט דס"ל דהבשר קשה הוא לגבי מלח ואף דמליח כרותח סברי הגאונים דאין פעולת פליטת הדם ע"י רתיחת המלח אלא שכח המלח מושך הדם אליו ומפליטו ולכן כ"ז שלא שראו במים א"י המלח למשוך הדם אליו לכן אם עבר ג"י כבר נתקשה הדם כ"כ עד שאין מועיל עוד הדחה שיצא להתירו ע"י מליחה ששוב אין כח למשוך אליו הדם וכבר נדפס משמי בס' חמודי דניאל:

ב') ושמונה שולחנות הי' שם. והקשה בכ"מ דהרי במידות שנינו מן הטבעות לשולחנות ד' מן השולחנות לננסים ד' א"כ לא הוזכר כאן כלל מקום שולחנות היכן עמדו דע"כ שהי' בין הננסים או בין העמודים כדתנן בפ"ד דתמיד שולחנות שבין העמודים וכשיטת רש"י ותוס' ביומא דף י"ו וא"כ למה לא כתב רבינו מקום שבין הטבעות לשולחנות ומקום שבין שולחנות לננסין ומאי קסבר רבינו אי כפירש"י ביומא א"כ מקום שולחנות ל"ח התנא יען דכתיב בקרא ביחזקאל א"כ הול"ל רבינו לחשוב מקום שבין הטבעות לשולחנות ואי דעתו כדעת התוס' דשולחנות בין העמודים היו א"כ הו"ל לחשוב מקום שבין השולחנות לננסין ותי' הכ"מ דרבינו מפרש מן הטבעות למחצית השולחנות ד' וממחצית השולחנות לננסין ארבע ובתויו"ט פ"ד דמידות סמך ראשו ורובו עליו ולדעתי הוא דוחק גדול דלא נזכר במשנה מחצית שולחנות וגם למה לתנא לחשוב השולחנות לחצאין לכן נראה לפרש דברי רבינו כפשטן דהפירוש במשנה לדעת רבינו הוא כך שהי' ריווח בין הטבעות לשולחנות ד' ומן השולחנות עד הננסין ד' היינו מהתחלת השולחנות הי' ד' אמות שד' שולחנות הי' עומדים זה בצד זה לאורכן כפירש"י ביומא וא"כ ברוחב לא היו רק ד' אמות וד' אמות היו פנויים בין הטבעות לשולחנות לילך ולהשתמש שם אצל השולחנות (וע"ד שכ' נראה לפרש דברי ילקוט פ' תרומה מן הקרשים עד המנורה ב' אמות ומחצי קני המנורה עד השולחן חמש אמות ומן השולחן ב"א ומחצה הא למדתה שרחבו י' ופלא דא"כ היכן עמדו מנורה ושולחן ובס' זית רענן כ' דשולחן של משה לא הי' מן המידה ולדעתי קשה לומר דבגמ' לא נזכר רק בארון דלא הי' מן המדה רק הפירוש ע"ד שכ' מן קני מנורה עד השולחן ה' אמות הפירוש עם מקום המנורה והשולחן ע"ד שפירשתי משנה הנ"ל) אולם רבינו כאן היפך הסדר שהרי כ' מכותל צפוני עד בית המטבחים ח' בית המטבחים י"ב וחצי מקום שולחנות ח' מקום טבעות כ"ד א"כ קחשב רבינו תחילה השולחנות אח"כ הטבעות א"כ אי הי' רוצה לשמור החשבון של התנא הי' צריך לחשוב כן בית מטבחיים דהיינו מקום הננסין עד השולחנות ד' וזה אי אפשר דהי' משמע עד התחלת שולחנות וזה איני כי השולחנות התחילו אצל הננסין וא"כ הי' צריך לומר עד סוף השולחנות ד' וזה איני כלשון התנא במשנה ולכן כתב מקום השולחנות ח' לכלול גם ד' אמות שבין שולחנות לטבעות שנשתיירו להשתמש על השולחנות:

ג') והנה אפשר לומר עוד ד' שולחנות לא עמדו זה אצל זה ממש רק הי' ביניהם מקום פנוי אמה לכל שולחן ושולחן וא"כ השולחנות הי' עומדים במקום רוחב ח' אמות והתנא קחשב מן הטבעות לשולחנות ד' דהיינו כשלא הי' משתמשין והיו עומדים זה אצל זה הי' רק מקום ד' וכשמשתמשין הי' עומדין בריחוק מקום אמה ולכן הי' בין הכל מקום ח' אמה וא"כ א"ש שדברי רבינו הם כדברי התנא שמקום שולחנות גופי' לא הי' רק ברוחב ד' ורק הי' שם מקום פנוי בין טבעות לשולחנות כשיצטרכו וירצה להעמיד השולחנות רחוק זה מזה כדי שיהא נוח להשתמש שם הי' יכולין להעמידן רחוק כי הי' שם מקום פנוי ד' אמות ומה שלא שמר רבינו לשון המשנה הוא מפני כי התנא קחשב ממקום המזבח לצפון וא"כ קחשב תחילה מקום הפנוי ואח"כ מקום השולחנות עצמו ד' אמות אבל רבינו דחושב מכותל צפוני למזבח א"כ הוה צריך לחשוב תחילה מקום השולחנות עצמו ואח"כ מקום הפנוי שאצל שולחנות לכן כללו רבינו וכתב מקום שולחנות ח' דהיינו מקום השולחנות עם מקום הפנוי בין הכל ח' אמות:

ד') מקום שולחנות שמנה אמות וכו'. וכ' בס' ח"נ דע כי השולחנות שמנה הן מונחין בשני סדרים בכל סדר ארבע שולחנות והן שתי שורות זו אצל זו מונחין ברוחב עזרה מצפון לדרום בכל שורה ארבע זו אצל זו ולא כמו שנדפס בצורת הבית שעשו שתי שורות של ארבע ארבע מבחוץ זו אצל זו באורך הבית ממזרח למערב ונמצא שהן מצפון לדרום ד' שורות של שתיים שתיים זו אצל זו אלא כמש"כ שהן שתי שורות זו אצל זו בכל שורה ארבע זו אצל זו ברוחב הבית מצפון לדרום וכן מוכח מדברי רבינו שמנין מקום שולחנות שמנה אמות:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה