אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה ט

הלכה ח

א') ההיכל הי' בנינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי וכו'. כתב ע"ז הרמ"א בספר תורת העולה הבית המקדש נקרא ארי כמו שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד וגו' ופי' בו הטעם שהוא כדמות ארי' רחב מלפניו וצר מאחריו והוא מבואר כי כן דרך ההשגה בענינים הנמצאות בעולם שהי' מושג בעניני המקדש מלמטה למעלה שהמחשבה מתקצרת והולכת באותן ההשגות עד שלבסוף הוא צר ההשגה שאי אפשר להשיג יותר והוא השגת השי"ת שמו שא"א להשיג והוא הי' מרומז בסוף בנינו שהי' קצר ולכן הי' נקרא ארי' על דרך ארי' שאג מי לא ירא וכו' עכ"ד והכי איתא בברכות דף י"ח אקרא בן איש חיל וכו' הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג ודרשו שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני והוא ירד והכה את הארי דתנא ספרי דבי רב ביומא דסיתוא וכ' המהרש"א בח"א וז"ל נראה מלשון ארי דריש ת"כ שכל דיניו במקדש הנקרא אריאל עכ"ל ול"נ דרבותא דהכה הארי יש לפרש כהך דחולין דף נ"ט אריא דבי עילאה א"כ גם המזבח והמקדש דנמשל כארי היינו ג"כ דומיא דאריא דבי עילאה:
והנה שם איתא איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל ופירש"י כדי לעסוק בתורה לפי"ז קשה לי דלעיל דף ט"ו דריש בפרש שדי מלכים תשלג בצלמון על קורא ק"ש שמצננין לו גיהנם אמאי לא מפרש ג"כ עד"ז דיתבר גזיזי דברדא כדי לקרות ק"ש אך תוס' ב"ק דף פ"ב מפרשין באמת דירד לטבול כדי לאכול בטהרה דהא עזרא הוא דתיקון ולא ניחא להו לפרש קרא בכהא"ג ע"כ הכא נמי לא ניחא לי' לפרש על ענין טבילה ע"כ מפרש דמצננין לו גיהנם אך אכתי קשה דהוה מצינן לפרש הכא כדלעיל דמצננין לו גיהנם שכ' במהרש"א שמגין מפני המזיקין א"כ ה"נ יפורש ירד בתוך הבור ביום השלג שזכותו רב גם נגד המזיקין שציננו לו הגיהנם:
והנה הרע"ב הקשה אמתניתין דהיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי' דלא איתפריש לו האיך שהרי מאה על מאה הי' בשוה והתויו"ט בספרו צורת הבית כ' וז"ל ונאמר שהאפשר שהי' ק' על ק' ביסוד הבנין והי' הבנין שעל היסוד למערב ויש לנו ראי' מקרא דכ' מ"א שש אמות אצילה כפי' רש"י שחושב בהמקרא היסוד במנין הק' אמה אע"פ שלמעלה נגרע הבנין עש"ה ובשו"ת מהרי"א כ' דעדיין צריכין למודעי טעמא מאי להגדיל היסוד כ"כ מעל הבנין וכ' לפמש"כ מהרש"א בח"א בטעם שהי' ההיכל צר מאחוריו ענינו שתחלת ממשלת שלמה שבנה המקדש הוא הי' במעלה עליונה כממשלת הלבנה במלואה ט"ו דורות מאברהם ועד שלמה ומכאן ואילך נפחת מלכותו כלבנה זו וע"ז הרמז שהי' רחב מלפניו בתחילת בנינו ונפחת והולך עד שהי' מאחוריו צר ונשאר ממנו מעט בסופו כותל המערבי ומייתיא מתניתין שנאמר הוי אריאל אריאל בלשון כפול שקרי הוי על חורבן ב' מקדשים ע"י מזל ארי' עכ"ד אמנם לעתיד דיעמוד לעולם לא יהי' ההיכל צר מאחוריו אלא בשוה ממש ארכו כרחבו ולכן נעשה מיד היסוד הוא האוטם ששה על רוחב ב' אמה שגדול יהי' הבית האחרון השלישי דהיינו שיהא גדול ברחבו בהא אשכחנא פתרי למה שהקשה התויו"ט דבית האחרון קאי אבית שני לכאורה נאמר והא עדיין בית שלישי לא נבנה איך שייך לומר אחרון להנ"ל י"ל דהנה גדול יהי' כולל גובה ורחבו שיהא גדול בגובהו וברחבו והנה זה דגדול בגובהו נתקיים כדאיתא ב"ב דף ג' עפירש"י שם אבל גדול ברחבו לא נתקיים דזה יקויים לעתיד א"כ האי גדול יהי' הבית האחרון כולל בית שני ובית השלישי העתיד דבית העתיד יהא גדול בבנין גם ברחבו:
ובהא ניחא לי ג"כ הא דכ' בפ' שמות והי' אם לא יאמינו לקול האחרון יאמינו לקול השלישי ויקשה כיון דאיכא שלישי איך נקרא אחרון להנ"ל ניחא כיון דבא לומר דקול השלישי יהא גדול ממנו שלזה וודאי יאמינו א"כ זה דאמר ואי לא ישמע לקול הראשון ישמעו לקול האחרון כולל כל הקולות שגדולים זא"ז מן הראשון כזה למעלה מזה ודו"ק:
ובהכי איתפריש שפיר הא דדרשו בברכות הכה את שני אריאל על ב' מקדשות דהיינו ב' מקדשות שנקראים אריאל על שם שקצרים מאחוריו שלא נתקיים עוד שגדול יהי' מאחוריו:

ב') ויציעים היו מקיפים לבית וכו'. הנה כך פי' גם הרע"ב אבל רש"י במלכים פי' דקאי אכותל היכל וכך פי' ר"ש והקשה בתויו"ט לדעת רבינו א"כ כותל מסיבה הולך ומיצר ויהי' החלל שבכותל מסיבה צר מאוד לפי שכותל שבו המגרעות היתה עכ"פ ב' אמות וחצי שביציעה העליונה יהא לפחות עובי הכותל חצי אמה ולשיעור יציעת שבבנין שלמה הי' גובה יציעה חמש אמה ולי יקשה יותר דהרי מבואר בדברי רבינו שהי' תיכונה ועליונה כל אחת רחבן אמה אחת א"כ ביציע עליונה נגרע מכותל ההיכל ג' אמות א"כ אמה לכל הפחות לצד חלל לימין וכותל אמה משמאל לחלל אין כאן חלל רק רחב אמה אחת א"כ ביציע עליונה נגרע מכותל ההיכל ג' אמות א"כ צא אמה לכל הפחות לצד חלל ימין וכותל אמה משמאל לחלל אין כאן חלל רק רחב אמה ומקום הילוך אדם ג"כ אמה ואמה באמתא היכיא יתיב כדפריך כהא"ג במנחות דף צ"ח ונראה לישב על נכון דהנה תוס' יומא דף נ"ב הקשו דקחשיב במשנה פ"ב כותל היכל שש התא שש כותל תא חמש ובקרא דמלכים כתיב יציע ה' אמות רחב ואי יציע תיכונה קחשיב שם הי' כותל היכל רק ה' כיון שמגרע אמה ונראה דזה הי' קשה לו לרבינו לכן מפרש דלא הי' מגרעת בכותל היכל ושפיר קחשיב כותל היכל ו' והתא חמש ויציע דקרא דתחתונה חמש לא אתא קאי אלא איציע שעל כותל מסיבה ולקו' התויו"ט י"ל לפמש"כ בדין י"א דהתאים בדיוטא תחתונה הי' נגד האוטם א"כ לא הי' חלל הכתלים מעל הקרקע רק חלל בגובה י' אמות לב' דיוטות ותיכונה ועליונה והכותל עצמו הי' ע"כ גובה הרבה יותר מחלל התאים דאל"כ אין כאן מקום יציעים שבין כל אחד ה' אמות גובה כמו בבנין שלמה ועם מקום הרובדים הוא יותר מט"ו אמה א"כ לפי"ז אי נאמר שהתאים בדיוטא תחתונה נגד האוטם שבקרקע א"כ אין הכותל חלול בגובה מעל הקרקע י' אמות א"כ כשהגיע לרובד השני כבר עלה י' אמה ושם אין עוד חלל ותא כלל ולכן רק ברובד הראשון מגרע אמה וא"כ תא העליון שבכותל מסיבה אין מיצר מתא התיכונה רק באמה אחת ויש חלל התא שבכותל המסיבה שאין מיצר יותר ממה שמיצר חלל התא שבמסיבה דרחבו עם הכתלים רק ג' אמות ונתיישב דברי רבינו על נכון (ובתויו"ט כ' דאי התא נגד אוטם א"כ גובה התא אחת ו' אמה אבל אין מוכרח דיכול להיות כשעלה האוטם אמה אחת התחילו לעשות הכותל חלול כמש"כ להלן) ולפי"ז י"ל דבאמת מהא"ט לא מפרש רבינו כפירש"י דמגרעת אכותל היכל קאי מלבד מש"כ שהוכיח כן ממשנה דקחשיב כותל היכל שש מוכרח עוד לפרש כן כיון דלשיטתו כותל היכל חלול וא"כ כיון שכותל זה גבוה הרבה ק' אמה א"כ אי הי' המגרעת בכותל היכל הי' מגרע ג' אמות ע"י הרובדין לא יכול לעמוד כותל גבוה כזה ברחב ג' אמות ולכן סובר דהמגרעת הי' בכותל מסיבה דא"צ להיות גובה רק מט"ו עד כ' אמה אבל כותל היכל דגובה ק' מסתבר דהי' רחב ו' עד למעלה:
אמנם היותר נראה בדעת רבינו שלא הי' מגרע כלל כותל מסיבה כי ז"ל רבינו בפי' המשנה יציעים גזוזטראות מקיפין להיכל להיות רחבה עליונה מתחתונה כדי שלא יהא אפשר להדבק בכותל והוא מה שאמר כי מגרעת שנתן לבית עכ"ל וצריך הבנה במה שאמר להדבק בכותל ונראה שכונתו כמו שהביא באברבנאל במלכים פי' אחד על הפסוק מיציע התחתונה שהיו נכנסין בכותלים קורות של עץ ויוצאת בהכותלים לחוץ והיו עליהן צלעות ארזים מחובר לקרקע וג"כ הושמו להם צלעים כדי שלא יתחברו האנשים לכותלי בית אלקים היו ובולט צלעות הארזים מעט באופן שאדם לא יוכל ליגעות בהן וזה שאמרו כי מגרעת נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית הוא להודיע שאותם צלעות הארזים לא היו מגיעות לכותלי המקדש אבל הוא היו מגרעות שמה ר"ל מרוחקים מהכתלים שלא יוכל אדם לאחוז בקירות הבית ולקרב אליהם וזה נראה כונת רבינו בפי' המשנה ובחיבורו והבן:

ג') וכן סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה כן היו אמה אחת חלק ורובד שלש אמות וכו'. הנה בביאור דברי רבינו אלו התמוהים כמו שהשיג הראב"ד הרביתי לדבר לקמן בפ"ה מה' אלו דרשוהו משם ד':

ד') ורובד העליון. וכ' בס' ח"נ נראה שהי' גורס במתניתין הכי אמה ורובד ג' אמה ורובד ג' והעליונה אמה ורובד ד' ואינו מפרש כפי' הרע"ב והר"ש דקאי אמעלות אלא אבנין כותל היכלו ואולם ונראה שרבינו הי' גורס כאן במתניתין וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה שהרי כ' שם בפ"ו דין ד' ומהלך כל עזרת כהנים וכו' ועולה משם לאולם בי"ב מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה ותימה הוא דהא תנן לעיל בפ"ב כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם ופי' הר"ש שם י"ב מעלות שבין אולם ולמזבח שנינו לקמן ושלחה אמה וכבר מר"ן הכ"מ עמד בזה ונראה דרבינו ז"ל לא הי' גורס חוץ משל אולם וכן נראה מדבריו בפי' המשנה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה