אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה ח

הלכה ז

פתחו של אולם גובה מ' וכו'. במשנה פ"ב דמידות תנן כלונסאות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לאולם ויש להבין למה השמיט רבינו זאת שהי' שם כלונסאות של ארז כדי שלא יבעט ונראה דהנה הכ"מ בפ"א מה' אלו הקשה הא אין נוטעין ואין בונין עץ בעזרה ולכן י"ל דסובר רבינו דזה דלא כראב"י דסובר במס' מידות דאין עושין בנין של עץ במקדש ואף דביומא דף ט"ז איתא דמידות ראב"י שנה לה כ"כ תויו"ט פ"ד דמידות דלאו כל מידות ראב"י ועוד דהנה לקמן בפ"ה יתבאר בדברינו דהאי דפליג ראב"י ות"ק אי הי' פספסין מפסיק בין עזרת כהנים לעזרת ישראל תליא בפלוגתא אי אסור לקבוע בנין של עץ בעזרה מה"ת וא"כ לת"ק דהי' פספסין ע"כ דשרי לקבוע עץ א"כ האי דכלונסאות של עץ ג"כ כת"ק דראב"י ורבינו דפסק בפ"א כראב"י לכן השמיט הך דכלונסאות של ארז (והא דכ' רבינו לקמן הי"ג דבפתחה של עלי' כלונסאות של ארז יתבאר להלן) וא"ש וכי תימא דא"כ דלא הי' שם כלונסאות איך עשוי כותל אולם גבוה מ' ולא חששו שמא יבעט י"ל לפמש"כ לעיל דהי' כותל אולם נמשך לצפון ולדרום שפיר יכול לעמוד דכותלים מחזיקין זה את זה רק לתנא דמשנה דס"ל דבעינן כלונסאות משום דס"ל כיון שאין לו תקרה איכא למיחש שמא יבעט אבל לראב"י י"ל דס"ל דאין לחוש לשמא יבעט רק בכותל יחידי אבל בכותלים כל אחת מחזקת חבירתה:
אולם קשיא לי דהא בבית ראשון הי' כותל האולם גבוה ק"כ אמה כדכתיב בדה"י והיכל לא הי' גבוה רק ל' במה סמכו כותל אולם דאין לומר בכלונסאות מכותל היכל לכותל אולם דהא איתא בירושלמי פ"ד דסוכה בכל דבר גבוה לא קאי רק אם נסמך עד שליש גבהו א"כ צריך שיהא כשהגיע לגבהו ארבעים וכותל היכל דלא הי' גבהו רק ל' לא הי' מגיע לשליש גבהו רק לרביע גובהו אך באמת הא דכותל האולם גבהו ק"כ לאו דברי הכל הוא דהנה באברבנאל במלכים חולק אמפרשים דהי' ק"כ דהא דאיתא בדה"י לא קאי אכותל אולם אלא אעליות שעל ההיכל אבל אולם לא הי' גבוה רק שלשים כדמשמע במלכים ולפמש"כ יש הוכחה לפירושו דא"כ איך הי' יכול לעמוד רק י"ל דהם מודים דקאי גם אעליות היכל א"כ הי' כותל אולם נסמך ע"י עליות ההיכל בכלונסאות:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה