מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ג · הלכה ב
א') והכל משוקדים כמו שקדים. וכתב הרי"ק שיצא לרבינו כן מהא דיומא דף נ"ב ה' כתובים אין להם הכרע ואחד מהן משוקדים דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתורים ופרחים ולכן סובר דמספיקא עבדינן כולהו משוקדים דאין בכך הפסד ובמשל"מ הקשה דנהי דבגוף המנורה קאי משוקדים אכפתורי' ופרחי' אבל בקנים לא מספקא לן דקאי רק אגביעים לא אכפתורים דהרי כתיב בקנה אחד להפסיק בין כפתור ופרח ול"נ דרבינו למד כן מגמ' דמנחות דף כ"ג דאמרינן גביעין למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריות כפתורים למה הן דומין כמין תפוחי זהב פרחי' למה הן דומין כפי פרחי העמודים ופירש ציורים בעמודים א"כ משמע דכולהו שווין והנה ראיתי במבי"ט בס' קרית ספר שעמד על זה וכתב וכל הגביעים וכפתורים ופרחים הי' משוקדים כפתורי' ופרחי' והוא אחד מן המקומות שאין להם הכרע שאין ידוע אם הגביעים משוקדים או הכפתורים ופרחים משוקדים ולכן עבדינן לכולהו משוקדים וגביעים וכפתורים ופרחים דששה קני מנורה קשיא דמשמע דאגביעים לחוד קאי משוקדים דכ' שלשה גביעים משוקדים והדר כתיב בקנה האחד כפתור ופרח ולכן נראה כפי' התוס' ביומא דהאי דאין לו הכרע היינו משום דאיכא אתנחתא בגביעים ובמנורה ארבעה גביעים ומשמע משקדים כפתורי' ופרחי' ובקרא דשלשה גביעים מוכח דמשקדים לא קאי אלא אגביעים דכתיב שלשה גביעים משקדים ולכן אין לו הכרע והשתא אפשר לומר דכיון דמהא"ט הוא דאין לו הכרע א"כ עבדינן לכולהו דקני מנורה נמי משוקדים כיון דאין הכרע אמשקדים דמנורה אי הוו משוקדים כולהו או לא דאי תימא משוקדים דמנורה לא קאי אלא אכפתורי' ופרחי' בשלשה גביעים נמי קרא דמשקדים בקנה האחד כפתור ופרח איהו דחיק ואוקי אנפשי' דקאי משקדים אסיפא דקרא דכפתור ופרח דמ"ש מנורה גופי' מקני מנורה דעבדינן משקדים לכפתורים ופרחים דידה ולא הקנים וכי היכיא דהוה גביעים כפתורים ופרחים דמנורה גופי' הכי נמי הוו בקנים דידה ולהכי אכולהו גביעים כפתורים ופרחים דמנורה בעי משוקדים משום דאין הכרע אהיכא קאי הכא נמי כולהו דקנים בעי משוקדים דמ"ש הני מהני דקרא דידהו נמי לא קאי משוקדים בהדיא בגביעים לחוד עכ"פ:
והנה כתב עוד שם בהאי ענינא וז"ל וכולם מעכבין זא"ז אפי' חסר אחד מן השנים והארבעים דה"י כתיבה ובהו גביעים כפתורים ממנה יהיו משמע לעכב והיינו כשעשאה זהב אבל אם עשאה משאר מיני מתכות לא מעכבי דכ' זהב טהור וגו' גביעי' כפתורי' ופרחי' ממנה יהי' ודרשינן הכי באה זהב באה גביעים כפתורי' ופרחים אינה באה זהב אינה באה גביע וכו' ושאר מיני מתכות מרבינן להו בכלל ופרט דכ' ועשית מנורה כלל דמשמע מכל דבר זהב טהור פרט תעשה המנורה חזר וכלל לאו אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכות אף כל של מתכות וכן של זהב בעינן ככר עם נירותי' ומקשה ושאר מיני מתכות אין מקפידין על מקשה דכ' ככר זהב טהור יעשה אותה באה זהב באה ככר אינה באה זהב אינה באה ככר ואם היתה חלולה כשרה דלא קפיד קרא אלא אמקשה ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות דמקשה משמע חתיכה אחת כדמתרגמינן נגיד שמושך הכל מחתיכה אחת בין עשאן זהב בין עשאן משאר מיני מתכות המלקחיים והמחתות וכלי השמן אינו מכללה דכ' אותה למעט מלקחות ומחתות וכתיב כל הכלים לרבות נירותי' שהם מגופה שהרי נאמר במנורה זהב טהור ולא הי' צריך לאומרו במלקחיים ומחתות מפני שלא הי' מכלל הככר והרי שלא נאמר נירות זהב טהור מפני שהם מכלל הככר שהם קבועים במנורה וכו' וכל הנירות קבועים בקנים דהא באת מן הככר כדילפינן דהוה מקשה מחוברים לה וששה הנירות פונים לנר האמצעי שעל קני המנורה והנה האמצעים כנגד קדה"ק והוא הנקרא נר מערבי והאמצעי לא הי' נוטה אל אחד מהצדדין מאיר אל מול עצמו דכ' יערוך אותו אהרן לפני ד' שהי' מנגד קדהק"ד עכ"ד העתקתי דבריו דממנו יש ללמוד לכמה דברים בפרק הזה: