אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ב · הלכה יח

הלכה יז

א') מזבח שנפגם וכו'. והנה בחולין דף י"ח פליגי ראב"י ורשב"י ופסק רבינו כרשב"י ובכ"מ תמה דלא פסק כראב"י דמשנת ראב"י קב ונקי ותי' משום דרשב"י מארי דתלמודא טפי ואע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי אפשר דהוא רק במשנה אבל לא בברייתא ובס' יד מלאכי השיג עליו דכיון דכבר יהיב טעמא למה שפסק כר"ש ולא כראב"י משום דר"ש מארי דתלמודא טפי מה מקום לחקור ולהרגיש אע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי ולי נראה דדברי הכ"מ נכונים דהנה בחכ"צ סי' י' הקשה איך כתב דהלכה כרשב"י נגד ראב"י הא במנחות דף פ"ד אמרינן דהלכה כראב"י נגד ר"י דרב גוברי' וכש"כ נגד ר"ש דר"י וכ"ש הלכה כר"י וכן מה שתי' דבברייתא אין הלכה כראב"י הקשה עליו בחכ"צ שבכמה דוכתין מוכח דהלכה כוותי' אף בברייתא אולם לא פירש איזה מקום ואני אפרש האחד בה' ביאת מקדש דין י"ב ובה' ע"ז ספ"ו ובפ"ב די"ב מה' תשובה ובה' אבל פ"ב הי"ד וכן בה' עבדים פ"ג וא"כ לפי"ז י"ל דכל הני קושית מתורצת חדא בחבירתה משום דעל תי' הראשון דר"ש מארי דתלמודא הוה קשיא לי' דאף נגד ר"י הלכה כראב"י כקו' החכ"צ וכ"כ הכ"מ בעצמו בפ"א מה' שמיטה דהלכה כראב"י נגד ר"ש רק יען דבירושלמי איתא כוותי' פסק כר"ש והיינו דחזר והקשה ואע"ג דהלכה כראב"י ר"ל אף נגד ר"ש לזה תי' דאפשר בברייתא אין הלכה כוותי' והיינו היכא דפליג בברייתא עם ר"ש דהוה מארי דתלמודא טפי לכן אין הלכה בברייתא כראב"י נגד ר"ש אבל היכא דפליג עם שאר תנאים הלכה שפיר כראב"י אף בברייתא דהיינו ככל הני מקומות שהבאתי ועתוס' קדושין דף ס"ב ד"ה ואמר ר"ה לא שנו ועיין בספר סדר משנה פ"ו דע"ז שהאריך בענין אי הלכה כוותי' נגד רבים ועתויו"ט פ"ב ופ"כ דכלאים ועפ"ז דכלים ובדברי רבינו פי"ז דכלים דין ו' ובגוף קו' הכ"מ דלמה פסק דלא כראב"י העלה בחכ"צ דמסוכה דף נ"ד דנקט בול של מלח מוכח דס"ל כמ"ד דלא נפסל אלא בפגימת טפח וכרשב"י:
הנה בזבחים דף נ"ד שכ' תוס' בד"ה רב וז"ל אע"ג דלמטה לא הוה ריבוע למעלה במקום המערכה הוה ריבוע עכ"ד לכאורה נשמע מזה דבמקום דבעינן ריבוע לא בעינן שיהא כן בכל שטחיו וקשה לי מירושלמי דנדרים פ"ג דאיתא התם רשב"ג אומר מרובע היינו מששת ימי בראשית התיב ר"ב והא תנינן בהרת כגריס האיטלקי מרובע וכו' והא כנעה מלא קיטורין ופי' המפרש כנעה שם שרץ שהיא מרובע ומשני מלא קיטורים דהיינו קשרים שאיני חלק כ"כ כמו שטח מרובע הרי דבעינן מרובע בכל שטחיו ואם אין מרובע בכל שטחיו לא מיקרי מרובע ויותר יש להקשות מהא דאיתא במגילה במשנה העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה ופריך תנינא להא דת"כ דתפילין מרובעות הלממ"ס אר"פ משנתינו דעבידא כאמגוזא דאי ממשנה הו"א דפסול בעבידא כאמגוזא דהיינו שאם למעלה מרובעת ולמטה אין מרובעות ג"כ ל"ה מרובע א"כ קשה דנשמע להדיא דהיכיא דבעינן מרובע בעינן שיהא מרובע בכל שטחיו:
אולם יקשה מחולין פכה"ד דשקיל וטרי בטעמא דקדשים פטור מכה"ד ומסיק דאי אפשר בכסוי יען דא"כ מוסיף על הבנין ואמאי לא קאמר דא"כ לא יהא מרובע נשמע מזה דל"ב מרובע בכל שטחיו אלא כיון דמרובע למעלה אף שאין מרובע למטה שפיר מיקרי ריבוע וכן יש להוכיח לכאורה דבתפילין גופי' ל"ב מרובע בכל שטחיו דאיתא בסנהדרין דף פ"ח דפריך תפילין נמי א"ע ארבעה בתי ואייתיא אחרינא ואנח גבי' האי לחודי' קאי ואי עביד חמשה בתי גרוע ועומד הוא ומשני הא אר"ז בית החיצון שא"ר את האויר פסול והנה קשה תיפוק לי' דא"כ מתקלקל הריבוע וע"כ לומר משכחת דבית החמישי אין גבוה כמו הד' בתים א"כ הריבוע עומד דלמעלה הוה מרובע אף דלמטה אין מרובע מיקרי ריבוע:
אך יש לדחות דכיון דאין מגיע הריבוע עד למעלה מה שמוסיף הבית החמישי למטה בזה אין עובר בבל תוסיף דכמאן דעומד בפני עצמו דכיון דבד' בתים עכ"פ איכא ריבוע במה שהיא הכשר המצוה שפיר מיקרי ריבוע וצ"ע (ועיין בשו"ת חכ"צ סי' ס"ז ובשו"ת יעב"ץ ס' ס"ט שהוכיח מירושלמי הנ"ל דשיעור של כתמים דמשערין בגריס היינו הגדולים דהיינו גרושה בונין יען שהם מחצי דומה למרובע יעו"ש אולם קשה לי דמשכחת ברי' דרבוע ע"י דפוס כמו בסוכה דף ל"ו גדלו ועשאו כעין ברי' אחרת פסול אבל כברייתה כשר):
והנה בחולין דף פ"ג דייק דמוסיף אבנין ומפרש ר"ת וא"כ ל"ה מרובע ולכאורה תמוה הא ריבוע רק שייך על צידי המזבח לא על הגובה של המזבח ונתינת העפר הוא בוודאי רק על יסוד המזבח מקום שיפול הדם בחטאת העוף או על הסובב מקום שיפול דם עולת העוף וראיתי בספר ברכת משה לגאון מבאניהאד זצ"ל שהקשה כן והניח בצ"ע אמנם לי נראה לישב על פי מה שהקשה שם מאי קאמר דבקדשים אי אפשר דהיכיא ליעבד הא משכחת שימצה מקצת דם על המזבח ומקצתו מכסה במקום שירצה דסגי בכיסה מקצת דמו עוד הקשה מאי פריך הגמ' דלגרי' ולכסי' מי לא תנן דם הנותז ושעל הסכין חייב לכסות אלמא גריר ומכסה ה"נ גריר ומכסה וקשה שאני התם דראוי לבילה אם לא הי' ניתז כמש"כ תוס' ד"ה יצא משא"כ בדם קדשים א"ר לבילה בשעת השחיטה כבר אדחי' ממצותו ונראה דשלשה קושית מתורצים חדא בירך חברתה די"ל בוודאי בראוי לכסות סגי במכסה מקצת דמו אבל כאן דא"ר לכסות כל דמו דהא מקצת דם נשאר אצדדי מזבח ששם אי אפשר לכסות אף אם יזרוק עפר מרחוק ונשאר דבוק בצידי המזבח על הדמים שנתנו שם מבהמה שא"צ כיסוי וא"כ משכחת עפר למטה ז"א דהא מוסיף על הבנין אריבוע של מזבח ולכן לא סגי במכסה מקצת דמו שלמטה וע"ז פריך מדם הניתז דאפשר בגרירה ולכסות וכיון שראוי לגרור ולכסות כל דמו אף מה שעל צדדי מזבח שוב סגי במכסה מקצת דמו מה שיפול על היסוד שוב א"צ לגרור וגם לכסות א"צ דהא סגי במכסה מקצת דם שיפול על היסוד או על הסובב וזה שפיר יכול לכסות דבגובה ל"ש לפסול מטעם ריבוע דאין לומר שם ראוי בשעת שחיטה וכאן אין ראוי בשעת שחיטה דז"א דהא בשעת שחיטה ראוי הוא לכסות מקצת דמו דהא סופו ליפול על היסוד ואף דבשעת שחיטה א"ר לכסות כל דמו כיון דהי' ראוי לכסות מקצת דמו שפיר הוה בר כסוי שוב מהני גרירה ולכסות כל דמו ודוק כי נכון:

ב') וכן נראה עוד להוכיח מהא דאיתא שם דף ס' מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה ואפי' קדשים קלים מסיק דאין אוכלין והנה זהו מסתבר אי אמרינן דפסול לשחוט הוא משום מעשה השחיטה דבעינן שיהא מזבח קיים משום דכתיב עליו א"כ ניחא שגם באכילה דכתיב ואכלוהו אצל מזבח דבעינן שמזבח קיים אבל אי אמרת דבשחיטה אין קפידא שיהא מזבח קיים רק משום שצריך לזרוק את הדם ע"ג המזבח א"כ כיון דאכילת כהנים ג"כ אין רק משום כפרה דכהנים אוכלין ובעלים מתכפרין איך אפשר דעל שחיטה שהוא אתחלתא דעבודה לא קפדה תורה שיהא מזבח קיים ובאכילת קדשים הקפידה תורה שיהא מזבח קיים אע"כ דמשום מעשה השחיטה עצמה הקפידה תורה שיהא מזבח קיים אולם אכתי תיקשי לפמש"כ תוס' זבחים דף ס"א דאימורים יכולין להקטיר אף שנעקר המזבח כמו בקטורת דמקטירין אף שנעקר המזבח א"כ יקשה ג"כ למה הקפידה תורה יותר על אכילת קדשים שיהא מזבח קיים ושלם מבהקטרת אימורים דבוודאי שייכה יותר לכפרה ולמזבח אך יש לישב לפמש"כ לעיל דהיכיא דליכא מזבח כלל דאפשר לשחוט אמקום המקודש למזבח יש להכשיר יותר מנפגם כיון דאין יכול לשחוט על מקום המקודש למזבח רק דלפמש"כ עכ"פ בעינן בשחיטה מזבח קרן ויסוד והנה זה ניחא בשחיטה אבל בהקטרת אימורים שפיר י"ל דאם נעקר מזבח שיכול להקטיר באותו מקום המקודש רשאי להקטיר וגרע מאם נפגם המזבח שאז בוודאי צריך שיהא מזבח שלם (או אולי בהקטרת אימורים מותר להקטיר אף דמזבח פגום) אבל באכילה דל"ש דאכל במקום המקודש דבאכילה רק תלוי במזבח ולכן בנעקר מזבח אין אוכלין קדשים:
ובהא ניחא מה דקשה לכאורה דר"א אמר מזבח שנפגם אין אוכלין קדשים קלים ומייתיא מדרי"ש מאי ראי' מדרי"ש בוודאי באין מזבח קיים שנעקר ממקומו אין אוכלין כיון שחרב הבית ונהרס המזבח אף דמקריבין אם אין בית לכשיבנה מזבח אבל כ"ז שלא נבנה המזבח חסרה קדושת המזבח ובנפגם המזבח בוודאי ל"ש דבטלה קדושת הבית דקדושת הבית והמזבח הם בקדושתם (ובוודאי אסור לסתור אבן ממזבח שנפגם דעכ"פ קדוש הוא) אבל לפמש"כ ניחא דאף דנהרס המזבח והבית נחרב כיון דקדושה לע"ל אותו מקום שהוקדש למזבח זהו בקדושתו עומד מצד עצמו וראוי להקטיר עליו הקדשים שניתיתרו והא דצריך מזבח אין משום דבזה אלימא בקדושה יותר אלא דכך גזה"כ דבעינן שיהא מזבח קרן ויסוד קיים בשעת שחיטה לזריקה א"כ ה"ה אכילה א"כ נעקר המזבח לא גרע מנפגם המזבח אולם אכתי קשה מהא דפריך התם מהא דתניא בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין וזבים ומצורעים משתלחין חוץ למחנה ותניא אידך בשני מקומות קדשים נאכלין מאי לאו הא דקד"ק הא בקדשי קלים ומשני אידי ואידי בקדשים קלים הא רי"ש דיליף בשר מדם בתרייתא הא רבנן דלא ילפי בשר מדם וקשה לי הא בשעת המחנות בוודאי כשנסתלק המזבח נסתלקו הקדושה מאותה מקום א"כ נהי דרבנן לית להו דאין אוכלין קק"ל בנפגם המזבח או אפי' בנסתלק המזבח משום דקדושת מקום המזבח במקומו ואוכלין שפיר בגינו קק"ל אבל במדבר בשעת סילוק מחנות דנסתלק קדוש המזבח גם רבנן מודין דאין אוכלין כיון שנסתלק המזבח לגמרי (ועיין בטה"ק לעיל דף נ"ט שכ' לפרש הא דפריך ממזבח שנעקר ממקומו ארב דסובר דאין שוחטין כשנפגם המזבח דקושיתם דנוקי קרא דתשחט עליו את עולתיך היינו במדבר דבשעה שנסתלק המזבח גם קדושת המקום הלך ולכן גם בנפגם המזבח ונפסל אין כאן קדושה של כלום באותו מקום משא"כ במקדש שהמקום נתקדש שפיר יכולין לשחוט אף שנעקר מזבח כמו דמקטיר' קטורת בנעקר המזבח יען שדוד קידש עד התהום כדאיתא בדף כ"ב ותמוה לי א"כ איך מוקי כרבנן דרי הא לכו"ע כהא"ג אין אוכלין ועוד דמה שכ' דמקום מזבח נתקדש עד התהום הנה דוד רק קידש בסתם קדושה לא בקדושת מזבח ורק שלמה הוא דקידש הריצפה בקדושת מזבח להקטיר עליו א"כ רק אי קשיא הא קשיא כמו שהקשיתי דבמזבח החיצון שפיר נתקדש המקום בקדושת מזבח שפיר יכול להקטיר עליו במקומו מכש"כ ממזבח הזהב דמקטירין במקומו משום דכבר נתקדשה מקום ע"י שהקטירו על המזבח קטורת אבל ממה שדוד הקדיש מהא ל"ק כלל דהוא לא קידש רק שיהא לו קדושת עזרה ועיין פירש"י ספ"ק דשבת גבי מבעירי אש בבית המוקד בשבת דמייתיא הך דריצפה קודש שלמה עד התהום ובמהרש"ל שם תמה ע"ז דבקדושת עזרה כבר קידשה דוד ולכן הכהנים הולכין יחיפין שלא לחוץ בין קרקע עזרה וקדושת שלמה היינו שהוסיף שיהא לה קדושת מזבח ועבח"ס בחי' והנה שוב ראיתי בטה"ק בתוס' ד"ה לאחר שיפרקו שעמד ע"ז דמהיכי תיתי תהא אכילה חמירא מהקרבה אבל לפמש"כ ניחא דבהקרבה סגי במקריב על מקום המזבח:
והנה ראיתי כי בטה"ק הקשה מכאן על רבינו פ"ג מפהמ"ק שכ' דאין אוכלין קדשים והמזבח פגום עד שיבנה משמע דס"ל דאפי' אותן קדשים עצמן שהי' בשעה שנפגם המזבח מותרים לאכילה אח"כ ואמאי הא כיון שנדחה א"ח ונראה כמש"כ תוס' שם בד"ה לאחר שיפרקו להנ"ל ניחא דמזבח שנפגם דנשאר המקום בקדושתו לא נדחו הקדשים דבידו לתקן דלא יהא דיחוי דא"צ לחדש קדושה אחרת ורק בסילוק המסעות דנסתלק קדושת מזבח לגמרי שפיר הוה דיחוי דזה שמקומו במק"א הוא קדושה אחרת (כמו למ"ד דלקלע"ל הוה דיחוי גמור והמעלה בחוץ איני חייב אפי' אם לא הותרו הבמות בזה"ז כמש"כ תוס' בד"ה מאי קסבר וכן מוכח שדעת התוס' גופי' כן דהרי בתוס' ב"מ דף נ"ג ד"ה לא פלוג כ' דלענין אכילה ל"א דנדחה וא"ח ונראה וכאן כתב גם לענין אכילה יש דיחוי אע"כ דשאני במקדש דאם נעקר המזבח הא בידו לתקן לבנות המזבח דבזה א"צ לקדש קדושה חדשה אבל בסילוק מסעות צריך לקדש קדושה אחרת לא מיקרי בידו (אולם תמוה שתוס' זבחים שם בד"ה קודם שיעמידו כ' דאחר שהעמידו מותר לאכול ול"א דנדחה וכבר תמה בזה בהג' רע"א בש"ס ועיין בטה"ק בד"ה קדשים נפסלין שכ' דלכן אין באכילת קדשים דיחוי יען דל"ה רק כשאר מצוה דקיימ"ל א"ד אצל מצות וקשה לי מסוטה דף כ"ה שכ' תוס' דגם בשאר דברים שייך דיחוי) ודו"ק:
והנה בטו"ז סי' תרמ"ה דייק מהא דקאמר דפגימת המזבח בטפח דבלולב דנחלקה התיומת ג"כ שיעורו בטפח דבכ"ש ע"כ לא מיפסל דמדלא אמרו דפגימת לולב כחגירת ציפורן ממילא שיעורו בטפח וקשה דדוק איפכא מהא דאיתא בנדה דף כ"ו דקחשוב חמשה שיעורין טפח וחד מנהון שדרה ומפרש מאי שדרה דא"ר פרנך שדרו של לולב צריך שיהא יוצא מן ההדס טפח ואמאי לא קחשוב נמי נסדק שדרו של לולב אע"כ דשיעורא בכ"ד והא דלא קחשוב לולב פגומה כחגירת ציפורן נראה לי דבלולב אין הפסול בכ"ש מצד עצמו אלא שמפני הנעונעים יפרד לגמרי או רובו כדאמרינן בשופר דנסדק לאורכו פסול בכ"ד כמבואר בסי' תקפ"ו יען דסופו שנסדק ברובו ולכן לא קחשוב:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה