אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ב · הלכה ט

הלכה ח

חוט של סיקרא הי' חוגר. הנה במנחת חינוך וכן בספר מראה כהן הקשה דרבינו לא הביא דהי' כיור במזבח דהא הלכה כרבי דמפרש כרכוב היינו כיור ונראה דהנה במשנת פ"ג דמידות הביאו בגמ' זבחים דף נ"ג חוט של סיקרה חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים מינא ה"מ אמר ר"ח שנאמר והיתה הרשת עד חצי המזבח ופירש"י כעין ציור מציורת בקליעה של נחשת הויא בתחתית של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח הנה מבואר כדעת רבינו דחוט הסיקרה הי' נתון בתחילת חצי המזבח ולמטה דהיינו אחר שכלה ו"ט מתחילת הסובב אולם לקמן דף ס"ב פירש"י בד"ה והכתיב דמכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו הכפיהו למזבח מאמצעו ולמעלה לביש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת של דגים מגיע למעלה עד מתחת לכרכוב עכ"ל וכן פירש"י בחומש פ' תרומה ותמוה לי מלבד שרש"י סותר עצמו בדף נ"ג שכ' דהמכבר מחצי ולמטה קשה לי עוד דהתינח לר' יוסי דמפרש כרכוב זהו הסובב אבל לרבי דכרכוב זה כיור א"כ אי נתן המכבר מחצי ולמעלה א"כ הגיע עד מתחת לכרכוב עד מתחת לתחילת הסובב א"כ על איזה מקום עשוי כיור וציורים אמנם בצ"ק הגי' בפירש"י דצ"ל הקיפוהו למזבח מאמצע ולמטה ובטה"ק תמה עליו ממש"כ רש"י שהגיע עד מתחת לכרכוב ולפי הגהתו הי' הפסק אמה בין הכרכוב ובין המכבר שהרי הכרכוב מתחיל אחר שעלה שש אמות אע"כ שהמכבר הי' בחצי העליון של המזבח והי' התחלתו בתחתית הכרכוב והי' רחבו של המכבר אמה והי' כולם בחצי המזבח ולדעתי אי מהא לא איריא דהא בכרכוב הי' הכיור וציור וזה הגיע עד חצי המזבח ושם התחיל המכבר א"כ הגיע שפיר המכבר עד מתחתיתו של הכרכוב אמנם לדעתי א"צ להבי' דיש לומר דכאן מפרש למ"ד כרכוב היינו סובב ולא הי' כיור שפיר הי' נתון המכבר מחצי ולמעלה והגיע עד מתחת לכרכוב דהיינו רוחב המכבר אמה אבל למ"ד דכרכוב היינו כיור וציור רחבו אמה ושם התחיל המכבר א"כ הי' נתון המכבר מחצי ולמטה וכפירש"י לעיל אחר זה ראיתי בקרית ספר להמבי"ט שכ' כדברי דחוט הסיקרה וכן המכבר הי' למטה מאמצעו ובפירוש מכבר נראה שדעתו לדעת רבינו לפסוק שלא כרבי אלא כרכוב היינו הסובב ולכן ניחא דרבינו לא הביא כלל דבעי כיור וציור והמכבר נתונה למטה מהסובב אמה יעו"ש:
שוב ראיתי בח"ס סי' ע' שהביא להקשות משבת דף צ"ב איתא גמירא דכל טונא דתלתא מלעיל תיפוק לי' דמקרא מפורש הוא דהי' הטבעות קבועים ברשת המזבח ורשת הי' בחמשה אמות התחתונות עד חצי המזבח ועוד דלפי הכתוב הי' ה' אמות עליונות עולה למעלה מכתפיהם וא"כ הוא מתנגד למה דאמרו דגמירי דתלתא מלעיל ותרי תלתא מלתתא והכא הי' חציו למעלה וכ' לתרץ דהרשת לא הי' בחציו של מזבח התחתונה כי זה מעשה המזבח חציו התחתונה הי' חלק מבלי רשת וחציו העליונה משפת המזבח ולמטה ג' אמות הי' ג"כ חלקים ושם עשו כרכוב שהוא חריץ הסובב כל המזבח ומאותה חריץ ולמטה עשו ב' אמות רשת עד חצי המזבח התחתונה ובשתי אמות אלו קבעו הטבעות ונראה שהטבעות הי' עבים שליש אמה באופן שהבדים היו נתונים בתוך חלל הטבעות בשלישו של מזבח דהיינו ג' אמות ושליש והוא ממש כמו הגמירי שבש"ס אלא דאי לאו דאמרי דגמירי כן לא הו"מ להוכיח מקרא לאיש הנושא משאוי למעלה מי' טפחים כי הי' לדחוק כך ולומר עד למעלה מה' טפחים לעיל מהכרכוב כי מסתמא הי' הטבעות ארוכים הגיע עד למעלה מה' טפחים לעיל מהכרכוב כי מסתמא הי' הטבעות ארוכים ועבים והבדים בוודאי עובין אמה וא"כ לא הי' המזבח עולה עשרה טפחים ולהזהר מזה מייתיא ש"ס הך גמירי ומזה מוכח שהי' הטבעות כולו בתוך ב' אמות של רשת ולא למעלה ממנו כלל עכ"ד הנה מתבאר דהרשת הי' נתונה בחצי העליונה והי' רוחב הרשת ב' אמות והנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק סי' שד"מ שכ' דהכרכוב לא הי' רק חריץ כ"ש ועיין בירושלמי פ"ד דשקלים דף י"ד וירושלמי פ"ה ממע"ב דף כ' לעינן חוט הסיקרא:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה