מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה ז
א') נמצא מקום המערכה רחבו עשרים וארבעה אמה וארבעה טפחים. והראב"ד השיג דד"ט אלו הם כניסת הקרנות מדופני המזבח והנה בכ"מ כתב ע"ז דאין זה טענה וגם לפירש"י כ"ח על כ"ח לאו דוקא דיש ב"ט ביותר ובמשל"מ כתב לפי פירש"י א"ש דתנא לא קחשוב כיון דל"ה אמה אבל לרבינו קשה דכתיב והאריאל י"ב לארבעתן דהיינו כ"ד וקרא וודאי הוה לי' למחשבי כדאמרינן בגמ' דאף דקמשני דלא דק פריך מקרא דא"ל דלא דק ולדעתי לק"מ דבקרא כתיב והעזרה י"ד על י"ד דהיינו כ"ח א"כ כדפריך מעיקרא דהוה כ"ח וב"ט יקשה אמאי לא פריך מקרא אלא וודאי אי רק שבק לטפחים ל"ק לי' די"ל דקרא לא דק:
ועתה נדבר מגוף השגת הראב"ד דקאמר דכניסה הוה ד"ט ולדעתי פירושו תמוה מאוד כאשר יתבאר ותחילה אבאר דעת המפורשים בזה הנה רש"י סוכה דף מ"ה הביא גי' דעלה ג' וכנס אמה זהו מקום הקרנות ודחי זה דלגבי קרנות לא כנסו כלום ותוס' שם מודין לגוף הסברא אלא שכ' דיש לקיים הגי' כנס אמה דעכ"פ מגוף המזבח כנס אמה ע"י הקרנות שרחבן אמה ובחי' הריטב"א הביא שם עוד פי' קרוב לדעת התוס' דהיינו דלא כמו שנראה מפירש"י ותוס' בסוכה שם וכן בזבחים כאן ומנחות דף צ"ז לא הי' גובה רק ט' אמות (וכ"כ רבינו) אלא שע"י הקרנות הי' י' אמות גובה לדעת הריטב"א גוף המזבח הוה גובה י' וחולק אפירש"י ותוס' דסברי דלא הי' בין הכל רק ב' כניסת חדא כניסת הסובב מן היסוד וחדא במקום המערכה מפרש הוא דהי' ג' כניסת דכנס אמה לסובב ואח"כ עלה ג' אמה וכנס אמה ועלי' אמה גובה מקום המערכה והקרנות הם על זה מקום הגובה ג' אמות ולא כפירש"י ותוס' ורבינו דגובה הקרנות הוא נחשב מגוף מקום המזבח:
והנה תחילה אבאר שיש לכאורה כמה ראיות לשיטה זו ויתבאר אח"כ סתירת דבריו ושיטת רש"י ותוס' ורבינו הם נכונים כנים ואמיתים יותר והנה לכאורה ראי' לשיטת הריטב"א מזבחים דף ס"ב דאיתא ת"ר איזהו כרכוב בין קרן לקרן מקום הילוך הכהנים ופריך ואטו בין קרן לקרן מקום הילוך הכהנים אלא אימא ומקום הילוך הכהנים והכתיב תחת כרכוב מלמטה עד חציו ומשני תרי הוי חדא לנוי וחד לכהנים דלא נשתרבו ופירש"י דחוק כיון דע"כ מניחים אמה בשביל הקרנות שלא יכולין לילך שם אמאי ישתרגו ועוד כיון דהי' הכרכוב מקום שיקוע אחר מקום הקרנות א"כ אין זה סובב רק שיקוע וגם אין דומה כלל ככרכוב כיון שנמצא רוחב הכרכוב אמה אבל לפירוש הריטב"א א"ש מאוד כיון שמקום מערכה אמה גובה על מקום הגובה ג' והקרנות הם על מקום גבוה ג' א"כ אם לא יעשו כרכוב לכהנים נמצאו הולכים בשפת האמה וחששו שישתרגו ויפלו לכן עשו כרכוב והכרכוב הוא דבר מועט גובה בשפת המערכה הגובה אמה ועוד יש ראי' מדף ס' דפריך לר"י הא מיתחזי כהן ואי כפירש"י א"כ עם הקרנות גובה ג' א"כ גוף המערכה שכהן עומד שם רק גובה ב' ולא מיתחזי כלל אבל לפירוש הריטב"א ניחא:
אך זה קשה לדעת הריטב"א א"כ הא דאיתא בדף נ"ד מביא מלבן של כ"ח ומלבן של אמה למה לא קחשב מלבן של כ"ו על כ"ו וגובה אמה ועוד אדרבא מהך דמשני הגמ' דהא מיתחזי כהן לר"י מאי מקום גובה ג' משפת סובב ולמעלה מוכח דלא כריטב"א אך הא אפשר לישב דעכ"פ זה עיקר המזבח מה שהוא על הסובב ואולם רבינו בזה לשיטתו שהוא כמו דקאי על גובה מערכה דסובר משפת סובב ולמעלה הוא גובה המערכה גוף המזבח (לקמן יבואר שזה באמת השגת הראב"ד במה שכ' שמשנה לשון חכמינו ז"ל דלא כמו שהבין בכ"מ כונה אחרת בהשגה זו) ואולם עוד יותר יקשה מדף ס"ג חוץ מכבשו של מזבח שהי' שיפוע שלש אמות ומחצה ואצבע ותוס' גריס ג' אמות וחצי טפח ואי כפי' הריטב"א יקשה ממנ"פ איך אייריא אם הכבש שהוא גובה כמו המזבח עשר אמות א"כ לא יגיע לאמה גובה רק ג' אמות פחות אצבע שיפוע אלא דאפשר לומר כיון דלעיל קאמר דפורח אמה על יסוד ואמה על סובב ולפי' ריטב"א א"כ נצטרך לומר שפורח אמה עוד על מקום הקרנות א"כ יהא אורך הכבש ל"ג אמות וא"כ יגיע לעשרה גובה ל"ג אמות שיפוע ויגיע לאמה גובה שיפוע ג' אמות וב' אצבעות בקירוב א"כ אכתי לא הועיל דעכ"פ אין הגי' ג' אמה ומחצה מכוונת ועוד בגמ' איתא דכבש רק ל"ב אמה וכן לא מצינו דפורח רק על אמה יסוד ואמה סובב ולא קחשיב דפורח גם על מקום הקרנות ואם נאמר דלא הי' פורח על אמה קרנות והי' באמת רק ארכו ל"ב ולא הי' גובה רק ט' אמות הוה ניחא הך אבל יקשה לומר כן דנמצא דמזבח גובה מן הכבש אמה וקשה הא כתיב לא תעלה במזבחות כמו שהקשה רש"י לפירוש רבותיו שהביאו בתוס' ומה שתי' בתוס' ל"ש לשיטת הריטב"א ועוד א"כ נמצא שהי' הפסק אמה בין הכבש למזבח למעלה במקום המערכה איך עלו על המזבח א"כ הי' צריכין לקפוץ על המזבח ועוד דבדף ס"ז פליגי אי הי' אויר מפסיק למזבח ויקשה לריטב"א ע"כ הי' אויר מפסיק אמה וכן למסקנא דמסיק דאויר קרקע בעינן והקשו בתוס' הא פורח על גבי סובב ותי' דעכ"פ בעינן אויר ניכר ואי כריטב"א הא יש אויר ניכר בלא"ה:
ועוד יותר יקשה דמוכח מקרא דיחזקאל דתחלה קאמר והאריאל י"ב על י"ב ואח"כ איתא והעזרה ארבע עשרה על ארבע עשרה רוחב אל ארבעת רביעה וא"א לפרש רק כפירש"י שם יען דעם מקום קרנות והילוך כהנים הי' כ"ח על כ"ח דהיינו י"ד לארבעת רביעה ואפשר לדחוק דלאו על מזבח קאי לכן נקט עזרה וקאי על מקום גבוה ג' אבל מה דנקט אח"כ הגבול סביב דקאי על יסוד משמע כפירוש הראשון אך ממה שכ' בפסוק דלעיל וזה גב המזבח משמע שהי' גובה מערכה הנה הראתי לדעת כי פירש"י ותוס' מכוונים יותר בפירושא דשמעתתא ועתה נבואה לפירוש של הראב"ד הנה הוא סובר דכנס ד"ט לפני הקרנות וקשה לי לפירושו אי גורס גם למעלה עלה ג' וכנס א"כ הכניסה אמה לא ד"ט ועוד קשה לדבריו מדברי עצמו בפי"ב מתומ"ס דכ' דיש גובה מערכה טבלא כ"ב על כ"ב שמשלים לי' אמות וזהו כשיטת הריטב"א וא"כ הי' הקרנות על מקום רוחב אמה וגובה ג' ואיך הי' מכניס ד' טפחים והנה להשוות דברי הראב"ד שבכאן עם מה שכ' בה' תומ"ס נראה דמפרש כן דכשעלה ג' הי' מכניס ג' אמות וד"ט ועולה אמה נמצא כי מקום גובה אמה באמצע מזבח הוא כ"ב על כ"ב ובזה המקום שכנס ג' אמות וד"ט ועולה אמה נמצא כי מקום גובה אמה באמצע מזבח הוא כ"ב על כ"ב ובזה המקום שכנס ג' אמות וד"ט הי' מכניס ד"ט פנוי ובונה קרן אמה ואמה להילוך כהנים ואמה למערכת עצים וזה המקום שבאמצע הוא התפוח והנה לפי"ז ניחא מה שהקשתי לפי שיטת הריטב"א מהא דכבש שיפוע ל"ב אמה לגובה ט' דגם לראב"ד א"צ להיות רק גובה ט' כי מערכת העצים אין גובה רק ט' ובזה א"ש ג"כ מה דיש להקשות עוד לריטב"א דלדבריו הי' הילוך הכהנים בגובה ושוה למערכת העצים ולקרן וא"כ כשהי' הולך על המזבח לנסך א"כ ע"כ הי' שופך מלמעלה למטה כי הספלים הי' בגובה מזבח על הקרן כאשר יתבאר להלן דעת המפורשים בזה וא"כ למה הצריכו לומר כשמנסך הגבה ידך למעלה שלא ינסך על רגליו כדאיתא ספ"ד דסוכה ואולם לראב"ד א"ש דבאמת הקרן הוא למעלה מהילוך הכהנים ע"כ הי' צריכין לומר הגבה את ידך:
ובזה ניחא מה דיש להקשות לדעת הריטב"א מירושלמי סוף שקלים איברי ר"ח מניח בין הקרנות מקום הילוך הכהנים וזה א"א לפירושם דהילוך כהנים גבוה מבין מקום הקרנות ולראב"ד ניחא והנה דף ס"ב דאמרינן דנביא העיד על מקום המזבח פריך והאריאל י"ב על י"ב כתיב בקרא ותי' דהוה מפרשין על מקום קרנות והנה התינח אי מקום קרנות בשוה עם גוף המזבח אבל אם קרנות למטה ממקום המערכה כשיטת הריטב"א מהיכי תיתי לטעות בזה וכן לראב"ד דסובר מזבח גובה רק כ"ב על כ"ב א"כ קשה מקרא דקאמר והאריאל י"ב דהיינו כ"ד כיון שמקום מערכת עצים למטה מגוף המזבח אבל לדעת רבינו ניחא ועוד קשה בקרא כתיב והעזרה י"ד על י"ד מוכח עם קרנות הוה כ"ח לא כ"ד כשל שלמה והרי באותו פסוק קחשוב הסובב בפ"ע והיסוד דקחשיב חיק אמה וע"כ עם קרנות כ"ח ובלא קרנות כ"ד א"כ מבואר בקרא כמה הוא המזבח:
ואמנם לדעתי י"ל דבר חדש דגוף המזבח כ"ד על כ"ד דהיינו עם מקום מערכת העצים בגובה אמה ואח"כ למטה הוא הילוך הכהנים נמצא דגובה גוף המזבח בשוה עם הקרנות ובכל זה הילוך הכהנים אין בשוה עם קרנות ומזבח וזה הפירוש מסכים לכל צד דלא יקשה עליו משום מקום וכן מסתבר לומר שגוף המזבח מקום המערכה ג"כ גובה י' משא"כ לפירש"י ורבינו גובה י' רק על הקרנות ונראה להביא ראי' לזה מדף ס"ב דצריך שלא יהא העצים יוצאין מן המזבח וזה אין מובן אבל אי נפרש כן דהי' כ"ד על כ"ד גובה אמה וזה מקום מערכות העצים שפיר קאמר שלא יצאו לחוץ מן המזבח ויעכב הילוך הכהנים (ועראב"ד פ"ב מתומ"ס כתב שיהא מגיע עצים לתפוח ולא יוצא לחוץ ויעכב רגלי הכהנים ועבלח"מ מה שפי' דכונתו ולא זכר שר כי זה גמ' ערוכה כאן דצריך שלא יצא לחוץ אבל עכ"פ ממה דנקט חוץ ממזבח משמע דגם מקום מערכה גובה מן מקום הילוך הכהנים) ויצא לנו מזה דלא כראב"ד שכ' שרק מקום כ"ב על כ"ב בגובה אמה וגם דלא כריטב"א שכ' שמקום כ"ו על כ"ו בגובה אמה אלא דמקום כ"ד הוא גובה אמה ממקום הילוך כהנים ומקום קרנות וקרא מסייעני כדכתיב והאריאל י"ב דהיינו כ"ד משמע זה מקום בפ"ע ואח"כ נקט עזרה י"ד דהיינו כ"ח על כ"ח דמקום קרנות להילוך כהנים הוא בשוה משא"כ להראב"ד קשה מקרא קמא דרק כ"ב בגובה אמה למה נקט כ"ד וכן לריטב"א יקשה מפסוקים אלו דלדידי' מקום גובה הוא כ"ו על כ"ו ובקרא לא נזכר רק מקום כ"ד על כ"ד ומקום כ"ח על כ"ח ובזה מובן מה דיקשה לכאורה להבין א"כ מקום המערכה למטה שוה להילוך כהנים כמו שהוא לכל פירושים א"כ כשרוצה להעלות המערכה נצטרך להשכיב עצמו על המזבח אבל לפמש"כ א"ש דמקום מערכה גובה ממקום עמידת הכהנים אמה ובקל להעריך המערכה כשהוא עומד ומצד אחר הקרן גובה אמה ג"כ מעמידת הכהנים ולכן א"ש דהצריכו לומר בשעת ניסוך הגבה ידך כמו שהבאתי לעיל:
עוד קשה לי לראב"ד מזבחים דף ס"ד דפריך טפי מתלתין וחד הוה ומשני מקום גברא לא קחשוב ופירש"י נשאר ל' וטפח ולראב"ד יקשה דיש לקרן עוד ד"ט וכן אויר כבש א"כ אכתי תלתין הוה אע"כ דהקרן בשפת המזבח ולא מכניס כלל א"כ מוכח דל"א דמכניס ד"ט אלא דעומדת בשפת המזבח ולכאורה י"ל דאותו ב"ט שיש בצד אחד יותר הוא נחסר למטה ביסוד וסובב דהוה באמה בת ה' כמו שאכתוב להלן אך באמת בת ו"ט ליכא רק תלתין וגמ' אייריא מאמה בת ה"ט אולם אכתי תקשי דאף דמה דמכניס אמה יסוד ואמה סובב הוא באמה בת ה' אבל זה הפורח מן הכבש על היסוד וסובב הוה באמה בת ו"ט א"כ אכתי טפי הוה ב"ט ותדע דהרי אמרו אויר יש בין כבש למזבח ובעינן אויר קרקע וא"כ יקשה טפי הוה דע"כ יש מקום פנוי וע"כ לומר כיון דמכניס אמה יסוד ואמה סובב הוא באמה בת ה"ט אבל זה חלק הכבש הפורח על יסוד וסובב הוה באמה בת ו"ט א"כ יש כאן מקום פנוי ואפ"ה לא ניתוסף במדה על תלתין דבהני תלתין באמה בת ו"ט אייריא אבל לראב"ד יקשה הא יש כאן יותר בב"ט שיש למזבח אצל הקרן בצד האחד:
ב') עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד וכו' עלה שלש זהו מקום הקרנות. וכ' רש"י דלא גרסינן נכנס אמה אלא עלה שלש זהו מקום הקרנות וכ' התוס' דבחנם מחק הגירסא שבכל הספרים גרסינן וכנס אמה זהו היסוד וזהו מקום הקרנות כלומר שבאותה כניסה היו הקרנות בנויים והשתא הויא דומיא דאחרינא עלה אמה וכנס אמה זהו היסוד שעל אמה של כניסה הי' מונח עלה חמש וכנס אמה זהו הסובב שהי' הכהן סובב באותה כניסה וכן עלה שלש וכנס אמה זהו מקום הקרנות באותה כניסה וכתב הרב מהרימ"ט ונראה שרש"י ס"ל דבשלמא כניסה של יסוד ושל סובב לא היתה הכניסה אלא אמה לבד אבל הכניסה זו א"א לומר כנס אמה דטובא הוי שזהו גגו של מזבח ומקום זה שבין הקרנות שוה הוא למקום רגלי הכהנים וי"ל שמשום הקרנות הוצרך לומר כנס אמה כלומר היו מביאין טבלא גבוה אמה לרחבה כ"ז אמות ונותנה בגגו של מזבח ומניח אמה מזה ואמה מזה ששם הי' מביא עוד דפוס אמה על אמה לכל קרן וקרן נמצא שכניסה בדפוסין היא צריכה לדפוס שבקרנותי' דאל"כ א"א שיהא הריבוע שוה עכ"ל וכתב ע"ז בדרך הקודש ואני מצאתי להריטב"א בשיטתו לסוכה מקיים דברי התוס' וז"ל ביאור הדבר במס' מידות כי גובהו שלמזבח עשר אמות וקרקיעתו למטה הי' ל"ב אמה על ל"ב אמות וגבוה אמה ואח"כ כנס אמה לפנים מכל צד ובונה חמש אמות עכשיו יש ברוחב ואורך אותן חמש אמות ל' אמות על ל' אמות שהרי חסר אמה מכל צד שנכנס לפנים ואותו שיור שלמקום כניסת אמה זהו נקרא יסוד המזבח וז"ש עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד וכו' ואחר שעלה ג' כמו שבארנו כנס לפנים אמה ובנה בו בנין גבוה שבו המערכה באמציעתו והקרנות בזויותו ויש בבנין זה כ"ו אמות על כ"ו אמות שהרי חסר אמה מכל צד שנכנס לפנים ואותו שיור של מקום כניסה אמה נקרא מקום קרנות לפי שקרנות המזבח שבמקום המערכה בזויותיו שהוא גגו של מזבח הרי שווים למערכה ולא גבוהים ממנה כלום והיא גובהן אמה על אמה מקום המערכה וכו' וא"ש דקרי לאמה הפנוי' הזאת שכנס מקום קרנות כשם שנקרא מקום כניסת אמה ראשונה יסוד ושל שני' סובב דאלו לפירש"י כשאמרו זהו מקום המערכה לא על מקום האמה הפנוי אלא על התפוח שבאמצע ואין זה דומיא דמקומות האחרים שהזכיר יסוד וסובב עכ"ל:
ג') גובהו של יסוד ה"ט ורחבו חמש והקשה בדרך הקודש מהא דאמרינן התם וחיק האמה ואמה רוחב זה סובב וגבולה שפתה סביב אלו הקרנות כלומר שלשה דברים אלו נמדדין באמה אחרת זולת אמת הבניין של מזבח ושקיל וטרי התם ומסיק הא תני חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה גבולה ופירש רש"י חיק האמה מן הריצפה ועד היסוד באמת בת חמש ורוחב כניסה וסובב באמה בת חמש אבל כניסה דיסוד באמה בינונית:
עוד הקשה עליו מהרימ"ט על מה שכתב דכניסה דיסוד באמת בת שש ממש"כ שם וגבולה שפתה סביב ל"ש הכי ול"ש הכי ופירש"י כלומר כניסתן של קרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמש לא איכפת לן כיון דכניסה יסוד באמה בת ששה ושתי טפחים בכניסה בסובב ושנים מכניסה בקרנות וכיון דלא הוי אמה לא קחשיב לי' ואם איתא לדברי רבינו לא מצינן למימר ל"ש הכי ול"ש הכי דאי באמה בת חמש א"כ הו"ל ששה טפחים ממש אמה שלמה ונמצא כ"ז על כ"ז ובאמה אחת ל"א לא דק וכתב לישב ונראה שהרב מפרש וגבולה אל שפתה סביב ל"ש הכי ול"ש הכי נמשך לזרת הא' כלומר דזרת הא' היינו זרת מכאן וזרת מכאן דהיינו טפח שמן האמצע היא מודד ולא תימא סביב זרת הא' שיהא מודד מן האמצע לכל צדדיו זרת אחד שהרי רחבו יתר על שני זרתות הוא לפי שנמדד באמה בת שש להכי קאמר דאע"ג דמן האמצע הוא מודד לאו לכל רוח סביב אלא לשתי רוחות והא דכתיב סביב ר"ל הגובה בארבע הצדדים מדה אחת היא וא"ת דאמרינן ב"פ הוציאו לו ב' כהנים נשתיירו במקדש ראשון אחד אמר ברגלי הקפתי וזה אומר בידי הקפתי וכו' סביב דמזבח החיצון וזה נו"ט לדבריו כולה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי ופירש"י שהקרן של חיצון אמה על אמה משמע מהתם רחבו של קרן כרחבו של מזבח הפנימי ואותו באמה בת חמש היא וזה גב המזבח ופרש"י במנחות זה גב המזבח הפנימי וי"ל דה"ק כל הפנימי במקום קרן החיצון הוא ואדרבא קטן הימנו לפיכך א"צ להקיף ברגל אלא ביד ומכאן הוכחה שגבו של קרן החיצון משונה מגבו של מזבח הפנימי מדכ' וזה גב המזבח מכלל דעד השתא לא מייריא בגב דאי ס"ד סביב דקרנות בגב אייריא לא הול"ל וזה גב אלא וזה המזבח בין הגב בין הקיפה הי' באמה בת חמש:
אך קשה הא דאמרינן ר"פ קדק"ד גבי מזבח דמשכן דס"ל לר"י דהוא גבוה עשר אמות והא דכתיב ג' אמות קימתו משפת סובב ולמעלה ומייתיא מדכתיב אשר על המשכן ועל המזבח סביב מהמשכן עשר אמות אף מזבח עשר אמות והלא עשר אמות דמשכן באמה בת שש דהיינו ששה טפחים עשר אמות דמזבח בת חמש והא לא שוו ודוחק לומר דלא אתא אלא לאפוקי שלא הי' ג' אמות כדמשמע פשטי' דקרא אבל הי' עשר אמות מזבח של בית עולמים ואעפ"י שבאמות שלו לא הי' שווין ואף דבצרי להו כמה טפחים אין בכך כלום ואמרינן ב"פ שתהל"ח גבי אמות יסוד ואמות סובב דהי' בת חמש טפחים ופריך מדתנן נמצא ששים על ששים ר"ל ושני טפחים הווין ומשני כיון דלא הוה אמה לא חשוב לי' ואיכא למידק מ"פ לימא דשלשים לבד נשארו דמעיקרא לא הי' ל"ב אלא עד אמות יסוד וסובב וקרן שהם בת חמש טפחים וי"ל דמשמע לי' דמדות המזבח בכללו וודאי באמת בנין חשוב דהוה בת ששה טפחים ומאי דבציר מיסוד וסובב ממלא להו בבנין מזבח כמו במדות גובה שלא נשתנה משיעור שהי' בימי משה י' אמות דוודאי אמות שלימות נינהו ומאי שחסר מהיסוד והקרנות משלים בשאר שיעור הגובה והא דתנן עלה חמש דהו"ל למימר וטפח אלא לא חשוב לי' ועלה שלש לאו דוקא אלא שלש וטפח ונמצא עולה יפה שמדות המזבח בכללו מדות רחבו ומדת גובהו באמת בנין הוו שהן אמות בינונית ורבינו לא כ' אלא שגובהו של מזבח כ"ח טפחים והיינו משום דמשמע לי' דדוחק לומר דקרא דכ' ושלש אמות קומתו ומשפת סבב לאו דוקא:
והנה בשו"ת יעב"ץ הביא דברי השואל שרצה לומר דמלבן של עץ שעשו לא הסירוהו ונשאר כן עומד עם המלבן כדי שאם יקוחהו ממנו לא יפגום המזבח ודעת היעב"ץ בסי' ק"ח שהשיעור של ל"ב הוא בלא המלבן דכאשר נגמר המזבח הסירו ממנו המלבן ואדרבא איסורא איכא משום דאין עושין בנין של עץ בעזרה ואי משום שלא יפגום המזבח הנה פגימת המזבח בסיד הוא טפח ובוודאי אין לחוש שאם יסירו המלבן שיעשה פגימה כשיעור טפח והביא הרבה ראיות לזה דהדין להעיר המלבן של עץ אחר שנגמר המזבח והביא אח"כ ראי' לדבריו מספר קרית ספר למהבי"ט שכ' דלכן הי' המלבן של עץ כדי לכשינטל משם שיהא מקומו נשאר חלק בלי פגימה ותמוה הא כמו שסתר דעת השואל דאין לחוש להסיר המלבן של עץ שלא לפגום המזבח משום דבסיד שיעורו בטפח כן בזה יש לסתור דברי הקרית ספר שכתב לאידך גיסא שרק לכן לקחו מלבן של עץ כדי שיהא מקומו נשאר חלק בלי פגימה כיון שבפגימה כל שהוא אין קפידא בסיד) ודו"ק:
והנה במה דפסק רבינו כר"מ דכל אמות הבנין באמה בת ו"ט ותמהו עליו דהא כללא הוא דהלכה כרי"ו דפליגי אר"מ וראיתי בעל"נ סוכה דף ה' שכ' לישב לפי מה דמסיק לקמן בע"ב דלר"י לא הי' גובה הארץ והכפורת רק תמניא ופלגא וכיון דכתיב ודברתי עמך שם ע"כ ר"י לא ס"ל כהך מימרא דלא ירדה שכינה למטה מעשרה ולפי"ז ריוס"י דקאמר הכי ע"כ כר"מ ס"ל דכל אמות בת ו"ט גם של כלים וא"כ ניחא כיון דע"כ ר' יוסי פליג על רי"ו הנה הא איתא בעירובין דף מ"ו ר' יוסי ור"י הלכה כר' יוסי א"כ הלכה שפיר כוותי' דר"מ היכיא דר' יוסי מסייעו לדר"מ: