אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ט · הלכה ה

הלכה ד

א') והמסדר ב' גיזרין חייב וכו'. וכ' הכ"מ פלוגתא דרב ורי"ו ופסק כרי"ו והקשה בשיח יצחק דבגמ' משמע דגם לוי כרב מדלא הוסיף אלא תה"ד וכן הקשה בשירי קרבן בירושלמי והוסיף עוד להקשות דרבינו נתן טעם דעצים קרבן הוה הרי הוא כמקטיר איברים משמע שר"ל דלכן לא חשוב בגמ' רק ד' עבודות ול"ח ב' גיזרין דבכלל הקטרה הוא וא"כ יקשה מ"פ הגמ' סידור שני גיזרין ליחייב ומשני בהא פליגי ומ"פ דילמא לכו"ע חייב רק לא קחשבינן לי' דבכלל הקטרה הוא:
ונראה ליישב דהנה בירושלמי איתא באמת דלכו"ע חייב לכן י"ל דתליא בהא אי אמרינן עצים קרבן הם כרבי שפיר הוה בכלל הקטרה אבל אי עצים ל"ה קרבן ל"ה בכלל הקטרה וא"כ י"ל רבינו פסק כמ"ד עצים קרבן הן דהוא פלוגתא במנחות דף כ' ולכן כ' עצים קרבן הן ובכלל הקטרה (וע' בכ"מ ובלח"מ בפ"ה מאימ"ז שכ' דרבינו פסק כמ"ד עצים קרבן הן והא דא"צ מלח הוא מדברי קבלה דא"צ מלח) וגמ' קאי למ"ד דעצים לאו קרבן הן:
עוד י"ל דביומא דף כ"ו כ"ז לחד לישנא קאמר רי"ו דחייב משום עבד"ת א"כ שפיר קשה אמאי ל"ח גם לוי מדלא הוסיף גזרי עצים דנדע שהוא עבודה תמה דלא תימא דל"ח עבודה תמה כמש"כ תוס' שם לכן שפיר פריך משני גזרי עצים אבל למסקנא דמסיק דרי"ו לא קאמר הטעם דעבודה תמה אלא דהוא עבודת היום א"כ י"ל דלא פליגי והא דלא חשבוהו יען דבכלל הקטרה שזה ג"כ עבודת יום וא"צ לאשמעינן שהוא עבודה תמה (עי' תוס' שם דהא דקאמר רי"ו מפני שהוא עבודה כן הוא המסקנא גם לל"ב) א"כ לא מוכח דלוי ס"ל כרבי ושפיר פסק רבינו כרי"ו:

ב') שם הקשה הכ"מ דלא חשב הממצה והא בפ"ז ממעה"ק כ' דמיצוי מעכב ובשי"צ על תוי"ש כ' דממצה דקתני לא קאי אעולת עוף אבל הממצה דחטאת עוף לא קתני דבפלוגתא לא קמיירי דפלוגתא הוא במעילה א"כ הממצה דעולת העוף היינו הזאת דחה"ע והרי זה בכלל א' מכל הזיית דם שהזכיר וממצה דחה"ע לא הביא כיון שלא מתבאר בגמ':

ג') אבל היוצק והבולל והפותת והמולח מניף ומגיש ומסדר לחה"פ וכו'. וכ"כ בפי"ט ממעה"ק דכל אלו פטור לפי שאין גמר עבודה ואני תמה כי בפ"א מפהמ"ק כ' כל המנחות שיוצק או בלל זר כשר מקמיצה ואילך מצות כהונה למד על יציקה ובלולה שכשרה בזר הרי דכשר אפי' לכתחלה ואיך כ' דלוקה ונפסלין וכן למה צריך לטעמא יען דיש אחרי' עבודה כיון דכשר בזר לכתחלה כשר גם בחוץ כדמוכח במנחות דף י"א דהא בהא תליא הנה הך דהכא יש ליישב עפ"י הא דאיתא במנחות דקאמר משנה דלא כרי"ו דחשיב ט"ו עבודות יציקות ובלילות דאם כהן אין יודע בהן אין לו חלק בכהונה וע"כ דזר פסול בהן ומשני כאן במנחת כהנים כאן במנחת ישראל מנחת ישראל דבת קמיצה היא מקמיצה ואילך מצות כהונה מנחת כהנים דלאו בת קמיצה מעיקרא בעי כהונה ודחי רבא מנחת כהנים מהיכא איתרבי ליציקה ממנחת ישראל מה התם כשר בזר אף הכא כן א"ד אר"נ ל"ק כאן בנקמצות כאן בשאין נקמצות א"ל רבא מכדי שאין נקמצות מהיכא איתרבי ליציקה מנקמצות מה התם כשר בזר אף הכא כן והנה קשיא לי דלקמן דף ע"ה הקשו תוס' דבעי גז"ש קרבנך ליציקה ובלילה ומ"ש הא כבר ידעינן כן מקרא דכ' מנחה ותי' דבאמת רק צריך לימוד לענין מת"ש ובתי' השני כ' דעיקר ידעינן מקרבנך וגלוי מילתא בעלמא דכל מנחות שווין ומנחה רק צריך דלא נמעט כמו דממעטינן מאפה והנה לפי תי' השני א"כ קשה מהך דמנחות דקאמר דרק יליף כן מנקמצות ומשל ישראל א"כ מוכח כתי' הראשון וצ"ע:
והנה ל"נ ליישב קו' תוס' עד"א דוודאי למ"ד דסולת בוללן שייך לחלק בין מחבת למרחשת יען דזה מעשה עבה וזה רכה ולפי"ז לעולם רק גילוי מילתא בכל מנחות דשווין והא דבעי קרבנך היינו לענין מחבת ומרחשת דוקא וא"כ לא קשיא מהך דמנחות דמוכח לכאורה דעיקר ילפותא ממנחת ישראל ליציקה דהוה גילוי מילתא משום די"ל דגמ' קאי אליבא דרבי דחלות בוללן א"כ ל"ל דהוה ג"מ בעלמא דא"כ ל"ל גז"ש דקרבנך וע"כ דעיקר ילפותא ממנחה וקרבנך רק למת"ש וא"כ שפיר דחי כיון דיציקה מישראל יליף כמו התם בזר ה"ה כאן בזר כשר אבל לדידן דקיימ"ל סולת בוללן כמבואר בפי"ג ממעה"ק שפיר י"ל דג"מ בעלמא הוה ורק למרחשת יען דמעשה רכה ל"ד למחבת צריך גז"ש דקרבנך ומנחה לא בעי רק דלא נמעט כמו דממעטינן מאפה א"כ ל"ש דחוי הגמ' דיציקה משל ישראל מה התם בזר דהרי רק ג"מ הוה וא"כ שפיר י"ל הא דחייבת בלאו ביציקה בהני דאין נקמצות או במנחת כהנים דלאו בר קמיצה והך דפ"ט מפהמ"ק איירי בכל מנחות דיש בהן קמיצה אז זר כשר לכתחלה:
אמנם בפי"ג ממעה"ק כתבתי להקשות דע"כ דלא כר"ש דלר"ש כל שאין נקמצות ליכא פתיתה והגשה כדאיתא דף ס' וא"כ איך מוקי באין נקמצות וא"כ תיקשי פתיתה והגשה דחשוב ר"ש דכהן אין מודה פסול לעבודה ואמנם לדידן דיש הגשה ופתיתה אף באין נקמצות הן במנחת הסולת והן במנחת כהנים שפיר נוכל לאוקמא הכא באין נקמצות והך דפהמ"ק בנקמצות ולפי"ז משנה פי"ד דזבחים איירי באין נקמצות רק דאכתי מהך דאיתא בפי"ט ממעה"ק לא מתרצי בהא:
לכך אני אומר דהנה בתויו"ט תמה מאוד על לשון המשנה דחשיב יציקה ובלילה ואח"כ מטיב נרות ואינך ואח"כ כ' הקומץ ומקבל יען שאין גמר עבודה וכן רבינו כ' כן כאן ובמעה"ק תחילה יציקה ובלילה ואח"כ מטיב הנרות ומסדר שולחן ואח"כ חוזר למעשה מנחה וכ' קומץ ומקבל ופלא מאוד:
ול"נ דא"ש מאוד דבוודאי בהך דיציקה ובלולה ליכא חיוב כלל אלא באינך מטיב הנרות ומסדר שולחן קומץ ומקבל דם בהני יש חיוב דמקמיצה וקבלה מצות כהונה רק פטור יען שאין אחרי' עבודה ולכן לא נקט קומץ עם שאר מעשה מנחה ונקט מסדר שולחן ומטיב נרות ואח"כ קומץ ומקבל דם דרק בהני איכא הטעם יען שאין אחרי' עבודה ולכן נקט רבינו כלשון המשנה דטעמא רבה איכא בהא:
והנה הריטב"א בקידושין דף ל"ד העלה דאותן שיש בהן הגשה מהגשה ואילך מצות כהונה ובאותן שאין בהן הגשה מקמיצה ואילך מצות כהונה והנה לא מצינו מנחה שצריכה קמיצה ואין בה הגשה אלא מנחת כהנים לר"ש כמש"כ תוס' שם במנחות וא"כ לריטב"א המשנה אתיא כר"ש ואין לומר דכוונתו על מנחת חוטא דנקמצת ואין בה הגשה אלא דיקשה מגמ' דמנחות שהבאתי דמוקי באין נקמצות אפי' יציקה וכש"כ הגשה בכהן ובנקמצות מקמיצה ואילך משמע דלא כדבריו ולקושית הריטב"א נ"ל עפ"י גמ' דמנחות דמשנה דקחשיב הגשה בכהן איירי באין נקמצות כגון מנחת כהנים וחוטא ודלא כר"ש והא דמקמיצה ואילך מצות כהונה בנקמצות ולפי"ז יש ראי' לדברי רבינו לפי דרכו דבנקמצות אז מקמיצה ואילך אבל באין נקמצות חייב זר עלי' אבל אין מחלל עבודה ובאמת ה"ה יציקה ובלילה וכמש"כ מהרימ"ט שם ול"ב קרא דרק למדין מהגשה:
רק דיש לתמוה אמש"כ הריטב"א דלכן ל"ח פתיתה בלילה ויציקה יען דכשר בזר דהא לר"ש כל הני פסולות בזר והנה במהרי"ט כ' דלא נקש הני דידעינן מהגשה דפסולות בנשים ולכאורה תמוה דכל הני כשירות בזר וצריך לומר אליבא דר"ש קאי אמנם ל"נ דהגשה לכתחלה בעי כהן והו"א אשה ג"כ לכתחלה שהיא כהנת כשרה לזה ממעט כהנות אבל יציקה ובלולה לכתחלה כשר בזר ודלא כמהרי"ט ודלא כריטב"א אלא דלמהרי"ט הקשה לו היכא ס"ד כלל נשים לכתחלה כשרה בהגשה הא הוה מ"ע שהז"ג אבל לדידי הא ל"ק דרק בסמיכה הקשה תוס' הא הוה מ"ע שהז"ג אבל הגשה שהוא חלק מעבודה ל"ש ז"ג דעיקר הכשירו של קרבן הוא ביום וכמש"כ במקנה ומהרי"ט גופי' כרב כן בסמיכה רק תוס' לית להו בסמיכה האי סברא דאינו חלק מעבודה אבל הגשה דהוא חלק מעבודה ל"ה ז"ג ע"כ שפיר הו"א אפי' כהנת כשר לכתחלה ולכן ממעט דלכתחלה לא אבל באמת כשר דהרי לא הגיש כלל כשר ודו"ק:
אח"ז ראיתי בשעה"מ ה' יו"ט הרגיש קצת במה שכ':
ונראה דיצא לרבינו כך מברייתא סנהדרין דף פ"ג אזהרה ליוצק ובולל מניין ת"ל קדושים תהיו ולא יחללו וגמ' דחי אסמכתא ואח"כ פריך מטמא ששימש במיתה ומסיק דבתיובתא א"צ לדחוק דאפי' באזהרה אינו ושפיר מתפרש הברייתא כפשטי' דהוה באזהרה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה