אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ח · הלכה יא

הלכה י

א') ואם הי' בו עצם פסול. ובכ"מ הקשה דלא כתב דבעינן שנספרת ע"ג היד ותי' דסובר דרבותא קאמר אף נספרת ע"ג היד מום הוה ותמהו כי בפ"ה מה' עבדים כתב רבינו והוא שנספרת ע"ג היד אז הוה מח"א הרי דדוקא נספרת ע"ג היד ולכן נראה דמסדר דברי רבינו נלמד זאת כי במשנה קתני אצבע אף שחתכה פסולה אם יש בה עצם וע"ז אמרו בגמ' והוא שנספרת ע"ג היד ואח"כ קתני במשנה אפי' שיש בכ"ד אצבעותיו ואולם רבינו כ' תחילה אם יש יתרת באצבע אפי' שש והרבותא בשש הוא היינו בעומדת בשורה ונספרת ע"ג וע"ז קאמר אח"כ אם חתכה פסול אף היכא דהי' שש שש א"כ ידעינן כבר דל"מ חתכה אף בנספרת ע"ג היד והבן:
ואמנם בכ"מ עמד דלמה השמיט דדוקא בנספרת עמו וכ' דרבינו מפרש להא דר"י דאפי' נספרת וזה לכאורה תמוה דבוודאי בנספרת וחתכה הוי מום יותר בפרט שבפ"ה מה' עבדים כ' אם נספרת ומ"מ גם לתי' הכ"מ ע"כ דרבינו גרס שם בבכורות בדר"י ובנספרת ולא והוא שנספרת ומפרש דרי"ו קאמר ובנספרת היינו דבנספרת א"צ שיהא בו עצם דחד בעינן או שיהי' עצם או שתהי' נספרת רק לענין טומאת אוהל בעינן תרווייהו דוקא ומשו"ה לענין מומי עבד קאמר ר"ה והוא שתהא נספרת ובכהא"ג בכ"ג הוי מום אף באין עצם וא"ש פסקי רבינו בה"ע וכאן דהכא חדא נקט והכא חדא נקט וסמך עצם בהב"מ אמ"ש בה"ע וכן העלה בשו"ת בית שלמה א"ה סי' קמ"ט:

ב') והנה כהא"ג איתא בחולין דף מ"ה דיתרת העומדת בדורא דאונא כשר דהיינו נספרת עם האחרות כשר אמנם מוכח התם רבא דס"ל דאפי' עומדת בדרא דאונא ג"כ טרפה מטעם יתרת רק דגמ' מסיק דלית הלכתא כרבא ביתרת אלא דבאמת קשה מנ"ל לגמ' דמטריף רבא אף ביתרת בדרא דאונא הא לכאורה מדברי רבא דקאמר יתר או חסר טרפה לא נשמע דיתרת בדרא נמי טרפה ונראה לפרש דהכי איתא התם אמר רבא ה' אות אית להו לריאה יתיר חסר או חליף טרפה ותמהו דחליף היינו חסר א"כ למה לי' כלל למינקט חליף וגם מה צריך לטעם היינו חסר ואומר דתליא בטעמא דיתר טרפה דלשיטת הפוסקים דיתיר טרפה משום כאלו ניטל ממקומו והוה כניקב ולפי"ז הטעם דחסר טרפה היינו מצ"ע לא מטעם דהוה כאלו ניקב א"כ י"ל דחליף לאו היינו יתיר ולאו היינו חסר דבחליף ל"ש לומר דהוה היתרת כניטל והוה כניקב כיון דבאמת אין בכלל הריאה יתרת וכן גם הצד שנחסר אחת ל"ה בכלל חסר דהא הריאה בכללה יש לה מספר האונות טרפה מצד דאלו ניטל האחרת וחסר אחת א"כ חליף היינו יתרת דעכ"פ בצד זה הוה כאלו חסר עוד אחת ונחסר ממספר האונת שיש לריאה וגם היינו חסר דהא לפי"ז חסר דטריפה הוא מטעם ניקב לא מצ"ע טרפה ל"ש לומר דאין כאן חמיר אך דריאה בכללה יש לה מספר האונת דעכ"פ באותה מקום שנחסר הוה כאלו ניקב ומעתה י"ל הא דמסיק דבדרא דאיכא כשר זהו מסתבר אי אמרינן דיתרת הוה כאלו ניטלה גם האחרת בהא שפיר י"ל בדרא דאונא ל"ה כאלו ניטלה האחרת אבל אי יתרת טרפה מטעם ניקב א"כ אף בעומדת בדרא דאונא טרפה דכיון דנחסר במקומה הוה כאלו ניקבה שם מעתה י"ל כך מדאמר רבא חליף טרפה יקשה היינו יתיר והיינו חסר ע"כ לומר דיתרת דטרפה היינו משום דכאלו ניטלה במקומה וחסר דטרפה מצ"ע א"כ אף חליף שפיר טרפה אף דלכאורה ל"ש להטריף מטעם יתרת דהא בכללה כאין יתרת כלל וכן אין להטריף מטעם חסר כיון דבכללה אין כאן חסרון א"כ רק טרפה מצד חליף לבד א"כ ממילא ע"כ דס"ל גם יתרת בדרא דאונא הוה טרפה כיון דס"ל דיתרת הוה מטעם ניקב שייך שפיר דטרפה גם בדרא דאונא וע"ז מסיק לית הלכתא כרבא ביתרת היינו בעיקר טעמא דרבא דס"ל דיתרת טרפה מטעם ניקב לית הלכתא כוותי' ולכן ס"ל דגם יתרת בדרא דאונא טרפה אלא דטעמא דיתרת משום דכניטל אחרת ממש ממילא יצא הדין דיתרת בדרא דאונא אכשרה:
עוד שם איתא האי ביני ביני דאתי לקמי' דרב אשי סבר למטרפינהו אמרו לי' כל הני חיוו ברייתא הכי אית להו ויש לתמוה דרב אשי לא ידע זאת ובוודאי לא פעם אחת בא לקמי' דרב אשי האי ביני ביני א"כ ידע וראה ששכיח ואף דרק בהני חיווי ברייתא הוה להו יהא תימא דלא בא להני רב אשי רק פעם אחת מעשה כזו ולכן אמינא דטעמא דרב אשי דהוה ס"ל דה' אונות אית לריאה ובה ראה יתרת ע"כ הוה דן דרק במקומות שלו אבל בעלמא אינו כן מדאמר רבא דה' אונות מסתמא ידע רבא דבעלמא דלית להו רק ה' אונות ואין חילוק בין בהמות דחיוו ברייתא וע"ז אמרו לו כל הני חיוו ברייתא הכי אית להו דהיינו בכל העולם הוא כן א"כ אטו רוב בהמות יהא טרפות הא קיימ"ל רוב בהמות כשרות ע"כ דבאמת רוב בהמות כי אית להו וע"כ דרבא לא איירי רק מסתם בהמות אבל הני חיוו ברייתא ידע גם רבא דאית להו יתרת ביני ביני:
ובהא ניחא ליישב שיטת רבינו דס"ל יתרת מקמא כשר ואפ"ה ס"ל דיתרת הוורדא טריפה והש"ך סי' ל"ה סקי"ז העלה דלק"מ יען דיתרת וורדא הוא מילתא אחריתא דהוה כחסר הוורדא ובפלתי תמה אכתי תיקשי דממנ"פ איך יפרש הך דרב אשי אי כפירש"י הא חסר וורדא כשר א"כ א"א למיטרף יתרת וורדא מטעם חסר הוורדא ואי כשיטת רבינו אפרים דרב אשי איירי מ"ב וורדא א"כ וורדא מוכח ממסקנת דברי הגמ' דתרי וורדות כשר ולפמש"כ ניחא דבוודאי לרב אשי דסבור למטרפי יען דהוה ס"ל דבעלמא רוב חיוו ברייתא לית להו א"כ חסר הוורדא כשר אבל לפי מה דמסקינן דכל חיוו ברייתא אית להו כן בעולם ג"כ א"כ רב אשי יודה דכשר כיון דחזינן דרוב אית להו ממילא אי חסר וורדא טרפה ורק במקומות דרב אשי הני חיוו ברייתא ל"ה רוב בהמות ע"כ סבר למטרפינהו בהא שפיר פירש"י דאי חסר כיון דרב אשי סבר למטרפינהו דאכתי דלא ידעינן דרוב בהמות אית להו ודו"ק כי נכון:

ב')

מי שאיטר יד ימינו וכו'. והנה רש"י פי' יען דבעינן ימין וכן בהא דאיטר רגל דבעינן עמידה לשרת כדרכו לעמוד וקשה לי דתינח עבודה דצריך ימין עבודה דבשמאל כגון הולכת איברים כדאיתא מנחות דף י' ובעי כהן יהא איטר יד כשר וא"כ למה מנאו בין פסולין לעבודה משמע דלכל עבודה וצ"ל דנהי דכשר בשמאל אבל בעינן שיהא הכהן ראוי לכל עבודות אף שבימין ואי ל"ה פסול אף לעבודה דאפשר בשמאל וא"כ קשה לי דבירושלמי יומא איתא כהן שאין קומצו כב' זיתים פסול לעבודה וכ' במשל"מ פי"ג ממעה"ק דרק לקמיצה פסול אבל לשאר עבודות כשר א"כ באיטר יד נמי נאמר דיהא כשר לעבודה שראוי לעשות בשמאל ומדפסול לכל עבודות מעתה נאמר דכיון שפסול לעבודת קמיצה יהא פסול לכל עבודה דבעינן שיהא ראוי לכל עבודות אף לקמיצה דלא כמשל"מ א"כ יקשה אמאי לא כתב רבינו דין זה בכהנים שראוין לעבודה שיהא קומצו מחזיק שני זיתים:
ולכן נראה ליישב דרבינו אינו מפרש כפירש"י משום דבעי ימין רק הטעם דאין שוה בזרעו של אהרן ולכן אף לעבודה דכשר בשמאל פסול דאין בזרעו של אהרן וא"כ ניחא דבאין ידו מחזיק ב' זיתים זה ל"ש אין שוה בזרעו של אהרן דרק מי שקטן מאוד כמו ננס כ' רבינו בפירקין דחשוב אין שוה בזרעו של אהרן (ומש"כ בשירי קרבן מי שאין ידו מחזיק כב' זיתים מסתמא ננס הוא דוחק) לכן רק פסול לקמיצה אבל לשאר עבודות כשר (והא דיקשה א"כ מאי קמ"ל ירושלמי כיון דאין מחזיק ב' זיתים א"כ א"ר כלל לעבודת קמיצה בארתי בפי"ג ממעה"ק) ודו"ק:

ג')

ואם הוא שולט בשתי ידיו. בגמ' פליגי בשולט בב' ידיו מס' כחישותא התחיל בימין וסופו שיוחלש לגמרי עד שיהא איטר ומס' בריותא אתחלא בשמאל והנה לענין תפילין דאיטר יד מניח בשמאל דידי' פליגא אי תליא בחלישות כח יד ימינו או בכותב בשמאל כמבואר בסי' כ"ז וקשה לי דא"כ דתליא בחלישות כח יד ימינו א"כ הא דאיתא במנחות דף ל"ו דשולט בב' ידיו מניח בשמאל א"כ קשיא לרב' דס"ל בשולט בב' ידיו דכחישותא אתחלה מאי שנא שולט בב' דמניח בשמאל דעלמא ומ"ש איטר דמניח בשמאל דידי' הא בתרווייהו הטעם משום דכחישותא נקטא ליד ימינו בשלמא אי בכתיבה תליא יען דכתיב וקשרתם וכתבתם א"כ בשולט בב' ידיו דכותב בימין דידי' ע"כ מניח בשמאל דידי' ובאיטר דכותב בשמאל מניח בשמאל דידי' אבל אי בכחישותא תליא א"כ לרב דס"ל גם בשולט בב' ידיו כחישותא נקטה מ"ש איטר יד משולט בב' ידיו:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה