מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ד
אין לו שיער הוא גבן האמור בתורה. ובכ"מ הקשה דאו גבן הו"ל ובהג"ה תמה יותר דבאין לו שיער בין למשנה בין לברייתא אין זה גבן האמור בתורה ול"נ שיצא לו כן מת"כ שאיתא שם כלשונו גבן שיש לו גבנונים הרבה אין לו כלל או אין לו אלא אחת זהו גבן האמור בתורה ובק"א גריס או גבן זהו גבן האמור בתורה והכונה דע"י דכ' או הוא בכלל גבן והיינו דקאמר זהו גבן האמור בתורה ורבינו נקט כלשון הת"כ:
מי ששער אחד שחור או אדום וכו'. וכן בדין ה' שער ריסי עיניו שחור ואחד לבן וקשה לי הא בפ"ז כ' רבינו דמזוהם ע"י ששף בשרו בבושם רשאי לעבוד א"כ ג"כ אפשר בצבע לצבוע שחור שיהיו דומים ונראה דהא מבואר בש"ע סוף ה' ע"ז דאסור לצבוע שעריו משום לא תלבוש בגדי אשה ולדעת רבינו הוא איסור דאורייתא ולקי אלא דשם איתא דדוקא שחור אסור לצבוע אבל שאר צבועים מותר א"כ אכתי יכול לצבוע הכל לבן וצ"ל דבאמת אי יעבוד אח"כ כשר אלא דכל זמן שלא צבע פסול כמו מזוהם דהוה מום כ"ז שלא שף אף דאם שף רשאי לעבוד וה"ה הכא: