מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ג
מי שאחד מאזניו משונות במראה. ובכ"מ הקשה מנ"ל זאת דא"ל דנפיק לי' מהא דקתני אזניו אחת גדולה ואחת קטנה במראה ולא במידה דיקשה דאי רבינו מפרש לה לענין מראה למה קתני כלל גדולה וקטנה וכ' דאולי כונה ע"י שמראה משונה נדמה כאלו אחת קטנה ולדעתי א"א לומר כך דהרי במשנה קתני אח"כ ביציו כשנים ולא הודו לו חכמים ובגמ' רבנן ועד כמה עד כפול ורבינו בפ"ב מה' אימ"ז מפרש דאאזניו קאי העד כמה א"כ ע"כ דהאי קטנה וגדולה אשער קאי (וטור סי' ש"ט כתב אזנו אחת גדולה ואזנו אחת קטנה יען דהוא מפרש האי עד כמה אביציו כמש"כ ב"י שם) ועוד תי' בכ"מ דהיינו מה שמבואר בדין ו' דבעינן שהיו שווים במראה ובכל דבר ואני תמה א"כ אפי' לענין גדולות ג"כ ולמה כ' רק לענין מראה והא בפ"א מאימ"ז כ' דבאזניו אפי' אחת קטנה כפול כשר אך להא י"ל לפמש"כ הכ"מ שם דבאדם דב' עינים קטנים פסול כש"כ אחת גדולה ואחת קטנה א"כ ה"ה באזנים דחשוב רבינו כאן ב' אזנים קטנים הוה מום באדם:
הן אמת כי דברי הכ"מ שם תמוהים שכ' דכש"כ עין אחת קטנה דהרי כן ביאר רבינו להדיא בפרקין סוף דין ו' אבל עכ"פ אמת נכון הדבר דכש"כ הוא א"כ ה"ה באזנים כן: