מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה יג
א') דכ' ורחצו אהרן ובניו ופנחס הי' עמהן וכו'. וכ' הכ"מ ותמיהא לי דעדיין לא מתו אז נדו"א והו"ל לאצרוכי ה' אהרן וד' בניו או ו' עם פנחס ולכן הסכים לפירש"י דמביא קרא דמשה אהרן ובניו ומיעוט רבים ב' ובבה"ז כ' דיותר נכון דעת רבינו פירש"י דמייתי קרא דנאמר בעשיית הכיור וא"כ יקשה למה לא רמז קב"ה בציוו דעשיית כיור שצריך שיהא ד' ולכן מביא רבינו קרא דאהרן ובניו דזה נאמר בשעת ציוו עכ"ד (ועצ"ק שנדחק לישב קו' בה"ז) אבל לא העלה לישב קו' הכ"מ דא"כ הי' חמשה או ששה והנה לקו' זו נראה לישב דלא נתכהן רק ב' בניו כדמשמע בזבחים דף קט"ו וגם הכהנים הנגשים זו פרישות נדב ואביהו ופירש"י שנתכהנו בסיני משמע רק ב' אלו (ועיין עירובין דף נ"ד כיצד סדר המשנה וכו' נכנס אלעזר ואיתמר) ועיין בת"כ פ' צו דף מ"ז והשלישי שלש עשרה ופי' בקרבן עדה שלא נמשחו רק ב' בניו וכן בת"כ פ' שמיני דף נ"ז ובנים לא הי' להם שאילו הי' להם היו בניו קודמין א"כ מוכח שלא נמשחו רק ב' וכן מוכח בקרא פ' במדבר ויכהן אלעזר ואיתמר בניו תחתיו משמע לא קודם לכן עיין רמב"ן וא"כ נתישבו היטב קו' הכ"מ דכ"ז שלא מתו נוא"ב לא נתכהן אלעזר ואיתמר ולכן צריך רבינו לומר דפנחס הי' עמהן אלא דעדיין קשה דרבינו כ' ורחצו אהרן ובניו אלעזר ואיתמר והלא עדיין הי' נדו"א בחיים ולמה כ' אלעזר ואיתמר וצ"ל דרבינו נקט אלעזר ואיתמר דאי הוה נקט נדו"א הי' קשה גם אלעזר ואיתמר הי' שם והי' צריך לבאר דלא נתכהנו רק ב' בניו ולכן נקט אלעזר ואיתמר אבל קרא באמת לא אייריא רק מנדו"א יען דלא נתכהנו רק ב' בניו:
ב') אהרן ובניו ופנחס. הנה כבר כתבתי לעיל לתרץ דתליא זה בפלוגתא אי פנחס כהן הוה וכעת נראה להוסיף דהנה רש"י פי' דהא דדריש דאף משה הי' עמהן והם ד' אף דלא שימשו כאחד מדכתב ביחד בעינן ד' וצ"ק הביא שתמהו רש"י בחומש פי' ב"ח למילואים שימש גם משה ותי' אדרבא מהכא מוכח דבעינן ד' כיון דלא שימשו ביחד ע"כ לומר דבעינן ד' מדנקט יחד אבל למ"ד דשימשו ביחד לא מוכח דבעינן ד' ולכן ר' יונתן דמשמע דלית לי' הא דבעינן ד' כהנים משום דסובר כרש"י בחומש דשימשו כאחד בח' למילואים א"כ לא מוכח דבעינן דוקא ד' ורש"י פי' כן לחזקי' דיליף דבעי ד' ע"כ דסובר דלא שימשו כאחד והנה נראה דפלוגתא זו אי שימשו כאחד בח' למילואים תליא למ"ד זבחים דף ק"א משה כה"ג הי' א"כ שימשו כאחד אבל למ"ד לא הי' כה"ג רק שימש ז' ימים ותו לא ולפי"ז אני אומר כדברי הצ"ק ולא מטעמי' שכ' יען דסובר דלא שימשו כאחד מוכח דבעינן ד' דזה אפשר לדחות אף דשימשו כאחד אפ"ה מוכח דבעי ד' כיון דקרא יתירא הוא לגמרי אלא כך י"ל כיון דסובר לא שימשו כאחד סובר דבעינן קרא מיותר לכן סובר דלדרשא דדבר שמעכב בבניו מעכב בו דרשינן מקרא דוהיתה להם חק עולם כדי לאייתר קרא דורחצו ממנו אהרן ובניו לדרשא זו אבל ר' יונתן דסובר ג"כ דבעינן ד' אלא דסובר כיון דשימשו כאחד דמשה כה"ג הי' א"כ א"צ קרא יתירא אלא דקרא באמת אתיא לדבר המעכב בזרעו מעכב בו:
ובזה ניחא מה שנתקשה ברה"ז דא"כ איך לא רמז הקב"ה כן בעשי' דבעינן שיעשה לד' כהנים דבעשי' לא כתיב רק ורחצו אהרן ובניו ולהנ"ל י"ל דבאמת בציוו מוכח ג"כ דבעינן ד' כיון שפנחס הי' עמהן כמש"כ רבינו אלא דגם מקרא דעשי' ג"כ נשמע ממילא כיון דשימשו כאחד אף דקרא אין מיותר דבאמת צריך לדרשא דדבר המעכב בזרעו מעכב בו ונתישבו דברי רבינו דיסבור פנחס כהן הי' וסובר בהא כר' יונתן דדבר המעכב מוכח מקרא דורחצו א"כ אין קרא מיותר ע"כ לילף מציוו משום דפנחס הי' עמהן עכ"פ ושוב ממילא מוכח גם מעשי' ורבינו נקט פנחס הי' עמהן מקרא דציוו כר' יונתן ודו"ק:
אמנם כל זה לפי דרכו של פירש"י וצ"ק אבל לדעת רבינו י"ל בדרך אחר היפוך פירש"י חזקי' דאית לי' דרשא מיותר לד' כהנים א"כ אף דשימשו כאחד שפיר מוכח ד' כיון דמיותר אבל למ"ד דיליף דבר מעכב בזרעו מקרא זה א"כ לא מוכח אי סובר שימשו כאחד ע"כ סובר דלא שימשו כאחד וא"כ לפי"ז י"ל רבינו דסובר כר' יונתן דקרא אין מיותר וסובר שימשו כאחד א"כ לא מוכח ד' כסברת הצ"ק ולכן יליף מפנחס הי' עמהן ולכן הביא רבינו דרשא דפנחס:
אך אכתי קשה כיון דעכ"פ סובר ג"כ דמשה כה"ג הי' א"צ דרשא דפנחס לכן נראה דרבינו סובר כך אי הדרשא מיותר א"כ אף דלא שימשו כאחד אע"כ לומר רק כיון דקרא מיותר ע"כ לאוריי דד' בעינן כאחד אבל אי ל"ה מיותר לא מוכח דד' בעינן דשימשו א"כ י"ל ר' יונתן סובר ג"כ בעי ד' רק דסובר דא"צ לזה קרא מיותר כיון דהי' כה"ג ושימשו כאחד נשמע ממילא דבעי ד' דבוודאי קידשו בב"א ולכן יליף מהאי קרא לדבר המעכב ונשמע גם ד' בעינן אבל רבינו יסבור דלא שימשו כאחד ובהא סובר כר' יונתן דקרא אין מיותר דיליף לדבר המעכב בעינן לכן צריך רבינו לדרשא אחרת דפנחס הי' עמהן ודו"ק והבוחר יבחר:
ג') לצורך ד' כהנים וכו'. והוא גמ' מנחות דף י"ט וקשה לי א"כ ליבעי שיקדישו ד' כהנים בב"א ובמשנה דיומא דף ל"ה איתא דבן קטין עשה י"ב דדים לכיור כדי שיקדשו י"ב כהנים בב"א ומעיקרא לא הי' לו אלא ב' דדים וא"כ לא הי' אפשר לקדש בב"א רק שני כהנים ואמאי ליבעי קידוש ד' כהנים בב"א: