אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה ז

הלכה ה

כה"ג שלא קידש [וכו'] דבר המעכב בזרעו שנאמר ורחצו אהרן וכו'. וקשה לי דרבינו הא הביא קרא זה דבעי ד' כהנים ובגמ' איתא דמאן דיליף מקרא דורחצו אהרן דבעי ד' כהנים יליף לעכב מקרא דוהיתה להם ועוד קשה דבגמ' יליף מקרא דורחצו משה ואהרן דבעי ד' כהנים (ופירש"י אף דכולם לא שימשו כאחד וביאר בצ"ק דמזה מוכח דבעי ד' כיון דלא שימשו כאחד למה כ' ביחד ע"כ דליבעי ד' אולם ברש"י פ' פקודי כ' בו ביום קידש משה עמהן ובצ"ק כ' דשם קאי לר' יונתן דס"ל דקידש הוא עמהן א"כ לא מוכח דכתבו כדי דליבעי ד' עכ"ד והיינו לפי מה שהבין בצ"ק דלר' יונתן ל"ב ד' כהנים אבל לפמש"כ יליף ר' יונתן מקרא דורחצו אהרן דבעי ד' והיינו משום דמקרא דורחצו משה ואהרן לא מוכח יען דמשה קידש עמהן לכן נכתב בהדדי לא דליבעי ד') וא"כ למה נדחק רבינו להביא קרא דורחצו אהרן ומוכרח לומר דפנחס הי' עמהן (עיין בירושלמי פ"ג דיומא מ"ו יליף ג"כ מקרא זה) ומזכה שטרא לבי תרי:
ונראה לישב דלכאורה יקשה ר' יונתן דיליף מקרא דורחצו ממנו אהרן ובניו משה ואהרן דבר המעכב בבניו מעכב בו א"כ מנ"ל הך דריב"ח וע"כ דלרי"ו יליף זאת מקרא אחר דורחצו אהרן ובניו הרי ד' ומקרא דורחצו משה ואהרן יליף דבר המעכב בזרעו של אהרן וס"ל לרי"ו דפנחס נתכהן והי' עמהן וריב"ח דיליף מקרא דורחצו משה ואהרן וכן חזקי' דסברי דלא נתכהן פנחס א"כ א"א לילף מקרא דורחצו אהרן ובניו דבעי ד' כהנים אלא או דהי' שלשה או חמשה ולכן ע"כ מקרא דמשה ואהרן קיליף ולדבר המעכב בזרעו של אהרן ע"כ יליף מקרא דוהיתה להם ולפי"ז פליגי בפלוגתא דתנאי זבחים דף ק"א אי נתכהן פנחס וא"כ כיון דלר' יונתן נתכהן פנחס יליף שפיר מקרא דורחצו אהרן דבעי ד' כהנים ומקרא דורחצו משה ואהרן רק לדבר המעכב והא דלא יליף איפכא מקרא דורחצו משה ואהרן דליבעי ד' כהנים לזה שפיר י"ל כדברי בה"ז דעדיף לילף מקרא דציווי ולא מקרא דעשיי':
וא"כ א"ש דברי רבינו דהנה הא דנקט לשתי הדרשות מקרא ל"ק דזה דרכו של רבינו להביא דרשה הפשוטה רק דעיקר הקושיא הי' רק למה לענין ד' כהנים יליף מקרא דורחצו אהרן ובניו וצריך לדחוק דפנחס עמהם ולא מייתיא דרשא הפשוטה מקרא דמשה אהרן ובניו ולישב זה בארנו דכיון דסובר ר' יונתן דפנחס נתכהן מביא קרא זה משום דקרא זה נאמרה בציווי אבל איפכא לא קשיא מעיקרא כלל דלמה לענין דבר המעכב לא מייתי דרשא דורחצו משה ואהרן דע"ז י"ל דמביא דרשה הפשוטה כדרכו בכל מקום (ועח"ס או"ח סי' קע"ג ופלא שנעלם ממנו גמ' דזבחים):
והנה שם פליגי רנ"ח אומר מפני אנינות נשרפה ר"י ור"ש אומרים משום טומאה נשרפה שאם אתה אומר מפני אנינות הלא פנחס הי' עמהן ומבואר בגמ' דפליגי אי נתכהן פנחס קודם מעשה זימרי ודבר זה תליא אי אנינות לילה דאורייתא והנה רבינו ס"ל בה' אבל דאנינות לילה לאו דאורייתא א"כ סובר כר"י ור"ש דמפני טומאה נשרפה והיינו כדפרכינהו הלא פנחס הי' עמהן א"כ סובר רבינו ג"כ דפנחס נתכהן וע"כ יליף מקרא דורחצו אהרן ובניו כדיליף ר' יונתן ודו"ק היטיב:
עוד יש לישב דהנה רש"י פי' דכהנים דלא קידש משה עמהן ואולם מרש"י בנימוקי התורה משמע שקידש עמהם ביום שמיני והנה בדף ק"ב פליגי תנאי אי משה כה"ג הי' כל ימיו וא"כ י"ל דהאי מ"ד ס"ל משה כה"ג היה והוה ד' כהנים אמנם ר"י ור"ש דאמרו הלא פנחס הי' עמהן ופריך בגמ' משה הי' עמהם ומשני טרוד בשכינה ומייתי עלה כתנאי וא"כ א"צ לומר דטריד הי' בשכינה רק דסברי ר"י ור"ש באמת משה לא הי' כהן וא"כ רבינו ס"ל ג"כ דמשה זר הי' לכן מייתי מקרא דורחצו אהרן ופנחס עמהם ויצא משה ונכנס פנחס (ועיין ירושלמי פ"ק דיומא דף ב' אי משה כה"ג הי' ועתוס' ע"ז דף ל"ד ועיין מדרש רבה פ' שמיני) ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה