אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ב · הלכה י

הלכה ט

טובל ואוכל לערב. הנה בפ"ו מק"פ מבואר שזה דוקא במת לאחר חצות אבל קודם חצות אנינות דוחה הפסח והנה טעמא דמילתא לא נתבאר למה במת קודם חצות אפקעי' אנינות מפסח אמאי לא נימא דעשה דפסח שיש בו כרת דוחה עשה דכשהוא שלום ולא כשהוא אונן וכבר עמד בטה"ק זבחים דף ק' להקשות כך אפירש"י שם ד"ה לאחותו דק"ח אפקעי אנינות מפסח ולא כ' משום דדוחה עשה דטומאה וא"ח לטמאות וא"כ אמאי לא דחי אנינות ונראה לישב כיון דאונן פטור מכל מצות שבתורה א"כ ליכא עליו עשה דפסח כלל ולכן אנינות אפקעי מפסח אבל אחר חצות שכבר חל עליו חיוב פסח דחי לעשה דאנינות והנה לכאורה יש להקשות לפמש"כ הנוב"י סי' כ"ח דאונן חייב במצות ספירת העומר דעד כאן ל"א דנדחו מפני אנינות אלא מצוה הנוהגת בשעת אנינות שאז נראה שביטול המצוה הוא מפני כבוד המת אבל מצוה שנמשך כמה ימים אחר קבורת המת זה לא נדחה מפני כבוד המת וא"כ כיון דאם לא יקריב ק"פ ביום יתבטל בלילה מאכילת ק"פ ואנינות לילה רק דרבנן א"כ הוא הפסד מצוה אחר שיעבור האנינות א"כ גם ביום מצוה עליו להביא ק"פ א"כ קשה אמאי ידחה למצות פסח לכן נראה דאדרבא באמת מהא"ט הוא דאמרינן במת אחר חצות דפסח דוחה אנינות כיון דחל חיוב פסח אין עשה דכשהוא שלם דוחה המצוה שחייב בלילה דמפסיד מצות אכילת פסח שלא בשעת אנינות לכן אונן חייב במצות פסח והא דמת ק"ח דאנינות דחי למצות ק"פ נראה דהיינו כיון דתורה אמרה כשהוא שלום מביא ולא כשהוא אונן ל"ש דעשה דפסח ידחה דאנינות דהרי ע"ז עצמה כתבה תורה העשה שלא יביא קרבן דשלם בעינן והוא מתנאי הקרבן כמש"כ בצל"ח ספ"ג דפסחים כהא"ג לכן במת א"ח דכבר חל החיוב בשעה שהיה שלם קרינן בי' כשהוא שלם מביא חייב בהבאת ק"פ משום דעשה ע"כ איכא דבלילה הא ליכא אנינות ושפיר דחי עשה דכשהוא שלם:
והנה בטה"ק כ' לישב שיטת רש"י וז"ל משום דמאן לימא לן דמה שאמרה תורה כשהוא שלם הוא מביא ולא כשהוא אונן הוא איסור נפרד בפני עצמו דילמא היינו משום שראתה חכמת התורה שהקרבן אינו עושה פעולתו כ"ז שהוא אינו שלם וא"כ ליכא עשה דפסח כלל שאינו מקיים המצוה ול"ד לכה"ת כולה שעשה דוחה ל"ת או עשה חמורה דוחה עשה הקל מפני שהעשה האחרת הוא איסור נבדל בפ"ע והעשה שהוא רוצה לקיים הוא על מתכונתה כשהוא דוחה את הל"ת או את העשה משא"כ במת א"ח אין נצמח פחיתותן בפסח כלל והוא נידון כאלו שלם יעו"ש ולדעתי אף דלפירש"י אפשר לפרש כן בדעת רבינו א"א לומר דזה הטעם לחלק בין מת ק"ח לאחר חצות דהנה רבינו בפ"ו מק"פ כ' דעבר ושחט ק"ח וזרקו טובל ואוכל לערב ובלח"מ הקשה מנ"ל דהא לרבא רק מת אחר חצות טובל ואוכל אבל ק"ח אפשר אף דיעבד אינו אוכל ולכן נראה דלדעת רבינו מהא"ט הוא דל"ש עשה דפסח דחמורה שחייב כרת ידחה לעשה דכשהוא שלם כיון שנאנס יביא פסח שני כמש"כ רבינו שם להדיא דלא ישחוט לכתחילה רק ידחה לפ"ש והא דאיתא בפסחים דף נ"ט דעשה דפסח דהוא בכרת דוחה עשה דהשלמה היינו בשפשע ששכח ע"י פשיעתו להביא מקודם וא"כ א"י לעשות פסח שני והוה בכרת לכן דחי לעשה דהשלמה דאין לומר דכונה כפשטיה כיון שיש עכ"פ כרת בעשה דפסח חמורה דוחה דהא מהרש"א הקשה דרש"י פי' מחכ"פ כגון זב ומצורע ולא כ' יולדות ותי' דלחד מ"ד אשה בראשון פטורה מכה"ת אין עשה דידה דוחה עשה יקשה עכ"פ הוה עשה חמורה שיש בה כרת והעשה אלים ע"כ דס"ל לרש"י דרק אי איכא חיוב כרת אז הוה עשה חמורה לדחות עשה קלה (ועתוס' זבחים דף ק' ד"ה הא ובבה"ז ובצ"ק שכ' לחלק דהיכי דממילא מידחי פסח אז אין עשה דוחה עשה ולפי דבריו ניחא ג"כ שיטת רבינו דל"ש ע"ד עשה כיון דפסח ממילא מידחי ע"י אנינות לכן כאן שנאנס שנעשה אונן שנדחה לפ"ש אין כאן עשה דכרת לכן ל"ד עשה) וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד ששכח אוכל ע"כ לערב כמו בכל אין עשה דוחה עשה דהוא רק לכתחלה אבל בדיעבד יצא כמו שהסביר הנוב"י סוף חלק א' דאמרינן איפכא מאי אולמי האי עשה מהאי עשה דנימא דלא יצא מכח מצוה הב"ע וא"כ לפי"ז הא דק"ח לא יביא היינו משום דל"ש עשה דוחה עשה דל"ה עשה חמורה דליכא כרת אבל אחר חצות שכבר חל עליו חיוב פסח ועליו לקיימו ואם יפשע יהא מזיד ולא יכול להביא בפ"ש הוה עשה דכרת לכן דחי לעשה דאנינות:
ובמש"כ לעיל ניחא לישב מה שהקשה תוס' דמשמע דלר"ש שו"ז אף שכבר נעשה אונן משום דאנינות לילה דרבנן ויקשה והלא אנינות יום דאורייתא ואסור להביא קרבן כשהוא אונן וכי תימא דעשה דפסח דחי לעשה דאנינות דכשהוא שלם הוא מביא א"כ היכיא דייק מיני' אנינות לילה דרבנן אפי' הוא מה"ת עשה דפסח דחיא לה לפמש"כ לעיל ניחא דהא ל"ש עשה דפסח דחי לעשה דאנינות דהא דפטור הוא ממ"ע ובשלמא אי אנינות לילה דרבנן ממילא חייב ביום ג"כ כיון שמפסיד המצוה אחר שכלה האנינות כסברת הנוב"י אז עשה דחי שפיר לעשה דאנינות אבל אי אנינות לילה דאורייתא ובלילה ג"כ פטור מהעשה אז לא מצי עשה דפסח לדחות דאין חיוב עשה עליו כלל דאונן פטור מן המצות ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה