אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

א') והוזהרו כל הכהנים שלא יכנסו לקדש שנאמר ואל יבא בכל עת אל הקודש זה קדהק"ד מבית לפרוכת להזהיר על כל הבית. ותמה במשל"מ אף אי נפרש כהכ"מ שכונתו אי לאו דכ' מבית לפרוכת הוה דרשינן קודש זה קדקד"ש ע"ד תפסת מועט תפסת יקשה כיון דרבינו פסק כרבנן איך כ' סברת ר"י ונראה לישב דהנה במשל"מ הקשה איך אמרי רבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש הא בזבחים דף פ"ב איתא דאי לא כתיב פנימה הו"א אל הקודש היינו פנים ובא זה וגילה ע"ז (והנה פשוט יש לישב בודאי בכ"מ אמרינן תפסת מועט תפסת והיינו קדהק"ד ורק כאן כיון דכבר כתיב אל פני הכפורת שהוא במיתה א"כ שוב ל"ש תפסת מועט תפסת שהרי המועט כבר אמור ורק לדרוש דקאי על כניסת קדהק"ד ע"ז שוב שייך לומר גם היכל איקרי קודש ומה שהקשה עוד במשל"מ דאמאי לא קאמר בזבחים שם הניחא לר"י כתבתי בפ"ב מפה"מ) ונראה לישב דהנה במשל"מ עמד על הלשון ההוא לא מצית אמרת משמע רק זה א"א לומר ולכן נראה וודאי גם רבנן אי לאו דכתיב מבית לפרוכת הוה אמרינן אל הקודש היינו קדהק"ד כמו בזבחים רק הכי קאמרי רבנן דהנה בקרא כתיב ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפרת ולא ימות ודרשו דאל הקודש בלאו והיינו דאי ס"ד גם היכל במיתה א"כ שוב יקשה כדמקשי לר"י השתא היכל במיתה כש"כ מבית לפרוכת וכש"כ אל הכפורת ממש וע"כ דבלאו אבל אי לאו בית הפרוכת הו"א אל הקודש היינו בית הפרוכת והוא ג"כ במיתה והא דיקשה א"כ אל פני הכפורת שהוא במיתה ל"ל הלא זה קשה גם בלא"ה לרבנן עתה דכתיב בית הפרוכת וע"כ דאתיא לדרך משופש וכדאיתא בגמ' א"כ גם אי כתיב אל הקודש ואמרינן דקאי אבית הפרוכת והוא במיתה לא יקשה אל הכפורת מיבעיא דבעי לדרך משופש וא"כ כהא"ג שייך לדרוש אל הקודש שהכונה ג"כ על פנים על כניסת הפנים ובמיתה זה שפיר נוכל לטעות אי לאו בית הכפורת והוה אמרינן בין אל הפרוכת וכן כל קדהק"ד בפנים הכל במיתה ולא קאי אהיכל משום דתפסת מועט וכהך דזבחים דקאי רק אפנים ועתה דכתיב בית הפרוכת ע"כ אל הקודש קאי אהיכל ובא זה ולימד על זה אבל לר"י דסובר גם עתה דכתיב בית הכפרת ג"כ רק בלאו (והיינו משום דסובר אם איתא דבמיתה א"כ אל הכפורת מיבעיא כדפריך לרבנן ולית לי' לדרך משופש) א"כ לפי"ז שפיר מקשו רבנן א"כ לא לכתוב בית הפרוכת דאין לומר דהו"א קודש בלאו והיכל בלא כלום כיון דהיכל ג"כ איקרי קודש והבן:

ב') ואל יבא בכל עת. הנה בכ"מ כ' דלדעת רבינו אם נכנס להשתחוות אין איסור אולם בספר החינוך מבואר דלהשתחוות הוה ג"כ ביאה ריקנית ובספר מנחת חינוך הקשה אי השתחוואה הוה עבודה א"כ לא משכחת דליתחייב אביאה ריקנית דהא נאמר הואיל ואיבעי הוה משתחווה ול"ה ביאה ריקנית וגם א"כ הוה הת"ס שמא ישתחווה ונראה לישב דיש להביא ראי' להיפך דהשתחוואה הוה עבודה דאיתא בשילהי תמיד שהכה"ג נכנס להשתחוות ג' אוחזין בו אחד מימינו ואחד משמאלו ואחד באבנים טובות וכו' הגביהו לו הפרוכת נכנס והשתחווה ויצא ונכנסו אחיו הכהנים והשתחוו ויצאו הרי דל"ה ביאה ריקנית כשנכנס להשתחוות ועוד קשה לי בסוכה דף מ"ד דאמר ר"ל דבע"מ נכנסין בין אולם ומזבח להקיף בערבה ול"ה ביאה ריקנית א"כ כש"כ דהשתחוואה ל"ה ביאה ריקנית לכן נראה דהענין כך דהשתחוו' מצד עצמו ל"ה עבודה א"כ מי שנכנס סתמא להיכל אף אם אח"כ השתחווה לא מיקרי השתחוואה זו עבודה דנאמר דלא הוי ביאתו ביאה ריקנית אבל אם מתחילה נכנס כדי להשתחוות א"כ מעיקרא לא הוי ביאה ריקנית וכמו בהקפה בוודאי מי שנכנס סתמא בין אולם ולמזבח ולקח שם לולב והקיף ל"ה הקפה זו בכלל עבודה דהקפה לאו עבודה היא אבל אם מתחילה נכנס כדי להקיף ל"ה ביאה ריקנית ובהכי מיתרצא קו' המנ"ח על נכון דל"ש הואיל דאף אם באמת השתחווה אח"כ מיחייב דהשתחוואה מצד עצמו לאו עבודה הוא רק דאם מתחילה נכנס ע"ד זה א"כ לא הי' מעולם ביאה ריקנית דאף דלאו עבודה הוא עכ"פ אין ביאתו ריקנית כמו להקיף המזבח בערבה דל"ה ביאה ריקנית ודו"ק:
ונראה ראי' עוד לדברינו מהא דאיתא במדרש על פסוק וכל אדם לא יהיה באוה"מ בשנה שמת שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת א"ל מניין אתה יודע א"ל בכל שנה זקן אחד לבוש לבנים נכנס עמו ויצא עמו בשנה זו נכנס עמו ויצא עמו בכבוד ופי' במ"כ דקשה לו למדרש מקרא דוכל אדם לא יהי' באוה"מ יעו"ש וקשה לי עדיפא הוה לי' להקשות הא הנכנס לפנים חייב מיתה בי"ש ואף אי לא נכנס רק להיכל חייב אפי' שלא בעידן עבודת הכה"ג אבל לפמש"כ ניחא דאם נכנס כדי להשתחוות ל"ה ביאה ריקנית אף אי ההשתחוואה ל"ה עבודה מצ"ע אח"ז ראיתי בשו"ת נטע שורק שהביא המדרש הנ"ל ומפרש דהוה ס"ד דנכנס לסייע לכה"ג ל"ה ביאה ריקנית יעו"ש:

ג') מבית לפרוכת להזהיר על כל הבית. עכ"מ שהקשה ותי' באם לא הוי כתיב השתא דכתיב קרא מפרש מבית לפרוכת על כל הבית והמגיה תמה ממנחות ולי קשה מגמ' דיומא דף כ"ד אמר קרא ולמבית לפרוכת ועבדתם מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק הא בחוץ אפי' עבודת סילוק אי הכי ועבדתם נמי אל מבית לפרוכת הוא דעבודה תמה ולא עבודה שיש אחרי' עבודה הא בחוץ אפי' עבודה שיש אחרי' עבודה ועבדתם הדר ערבי קרא בעי רבא עבודת סילוק בהיכל מהו לפנים מדמינן הרי דמבית לפרוכת היינו קדק"ד:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה