מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה א
אין כה"ג נכנס לקדש הקדשים אלא מיוהכ"פ וכו'. עמש"כ רבינו בפ"ה מכהמ"ק ומש"כ התויו"ט פ"ז דתמיד והבאתיו שם:
כעת ראיתי בספר נר מצוה שבא לידי בשעת הדפסה שכ' וז"ל הנה נא מפשט דברי רבינו משמע דהנכנס לקה"ק בשאר ימות השנה אפי' לעבודה אפי' כה"ג חייב מיתה וכהן הדיוט שנכנס לעבודה אפי' ביוהכ"פ חייב וכ"ג שנכנס שם אפי' ביוהכ"פ שלא לעבוד חייב וכגון שנכנס לשם פעם חמישי עוד י"ל כיון דהזהיר הכתוב שלא לעבוד עבודה בפנים אלא מיוהכ"פ ליוהכ"פ א"כ כל הנכנס שם בשאר ימות השנה אפי' לעבוד הוה כאלו נכנס שלא לעבודה דהא עבודתו פסולה וכמאן דליתא דמי והו"ל ביאה ריקנית וחייב והנה על מה שהקשה הכ"מ דמנ"ל קדה"ק ועוד כיון דכ' מבית לפרוכת דמשמע קדה"ק מנ"ל כל הבית וכ' דאלו לא נאמר קאמר וכו' ובמשל"מ תמה דהא פליגי בזה בפ' הקומץ דף כ"ז דר"י אית לי' האי סברא דאי לא נאמר קאמר אבל רבנן פליגי ואמרו דהא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש שנאמר והבדילה הפרוכת וא"כ רבינו דפסק כרבנן קשה האיך כתב סברת ר"י ובספר מקראי קודש כ' לפרש דבגמ' הכי קאמר אלו הוה כתיב אל הקודש וגם אל פני הפרוכת ולא הוי כתיב מבית לפרוכת הוי כמו והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדה"ק ורבנן איירי אי לא הוי כתיב אלא אל הקודש לחוד דאז הוה אמינא תפסת מועט תפסת והוי דוקא קדה"ק ובהכי ניחא מה שהקשה עוד המשל"מ מזבחים דף פ"ב ת"ר פנימה אין לי אלא פנימה היכל מניין ת"ל אל הקודש יאמר קודש ואל יאמר פנימה אמר רבא בא זה ולימד על זה יקשה דאכתי לרבנן לא מצית אמרת הכי דהיכל איקרי קודש שנאמר והבדילה הפרוכת ודוחק הוא לומר דאותה סוגיא אתיא כר"י ולפמש"כ ניחא דשפיר אתיא האי סוג' דזבחים אפי' לרבנן:
הנה דעת רבינו נראה דבאוה"מ אם נכנס בביאה ריקנית אם עבד שם עבודה והקטיר שם אינו חייב מיתה אלא תוס' ביומא דף ה' ד"ה להביא כ' דבאה"מ אפי' בביאה ריקנית חייב והא דאמרינן בזבחים דף י"ט דסקד"א דגם בביאה ריקנית ומוכח דלפי האמת א"ח בביאה ריקנית היינו בגשתו אל המזבח אבל באה"מ שפיר איכא למימר דאפי' בביאה ריקנית חייב ובאמת זה קשה איך ס"ד דאל המזבח יחייב בביאה ריקנית הא כ' בהדיא לשרת ובטה"ק הקשה עוד דאם נימא כדברי התוס' א"כ איך הקשה שם בזבחים דבבואם אל אוה"מ ל"ל הא איצטריך לביאה ריקנית ובמהרמ"ש תי' דתליא אי אמרינן מקרא נדרש לפניו או אלפני פניו והכ' דכ' בבואם אל אוה"מ או בגשתם אל המזבח לשרת איכא למימר דקאי גם על בבואם אל אוה"מ או דקאי רק על המזבח ורבינו נראה דס"ל כחכמים בר"ה דף ט' דמקרא נדרש גם לפני פניו ולכן סובר דהאי לשרת קאי גם על אל אוה"מ א"כ י"ל דתוס' קאי למ"ד דלא קאי אלפני פניו ולא על בבואם לכן חייב אביאה ריקנית וגמ' דזבחים קאי לס"ד דמקרא נדרש אלפני פניו לכן גם אל אוה"מ א"ח אביאה ריקנית דהא כתיב לשרת את"ד: