מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ו · הלכה ג
המקדיש יין פסול וכו' או עצים פסולין וכו'. והנה בפ"א כ' רבינו מקדיש בהמה בע"מ משמע דבעוף לא לקי ולמה לא כתב דגם בעוף ס' הו' וכי תימא בעוף ליכא בע"מ דתמות וזכרות ליכא בעוף ז"א דבפ"ג מה' אלו כ' רבינו דמום גמור פסול בעוף ג"כ למזבח ואפ"ה משמע דלא לקי ולישנא דגמ' הכי משמע דקאמר או דילמא ליכא בבע"מ רק בבהמה אבל בעוף ליכא וא"כ למה כתב רבינו דס' רק ביין ומנחות ובעצים ולא כתב דגם בעופות הו' ס' והנה בפי"א דמנחות קתני במשנה דאין פדיון אלא בבהמה ולכאורה י"ל היינו טעמא דבע"מ ליכא אלא בבהמה לכן נפדה משא"כ בעוף אלא דיקשה א"כ אמאי לא פשט מהך משנה דלא לקי על בע"מ דאי לקי אמאי אין להם פדיון [ובטה"ק עמד באמת בזה ולפמש"כ הי' ניחא דליכא בע"מ רק בבהמה ועיין מעילה דף י"ב ובתוס' ד"ה גבי עופות] ונראה ליישב לפמש"כ המשל"מ בשם תוס' ביומא דמקדיש ומנסך יין פסולין אין לוקה גם על הקרבה משום בע"מ וא"כ י"ל דלכן לא נפשט בעין די"ל דלעולם לקי על הקדישו אלא כיון דלא לקי אהקטרה ונסיכה וקמיצה לכן אין נפדין אבל בע"מ דשאר קדושת דלא לקי אין נפדה.
או י"ל דלעולם לקי אלא דאין נפדה מטעם שכ' רבינו דבעי העמדה והערכה ולא נאמר אלא בבהמה אלא דיקשה א"כ רבינו דכ' בפרקין ה"ד דאין נפדה יקשה להיפוך למה צריך לטעם דבעי הע' והע' הא י"ל כיון דמסופקין כלל אם לקי אהקדישו וכ"ש אהקרבה ולכן אין נפדין דגם המשנה דקתני דאין פדיון אלא בבהמה היינו יען דבע"מ ליכא רק בבהמה.
והנה לקמן דף ק' איתא דס"ד טמא איקרי בע"מ וליפרוק ויקשה הרי במנחות ועופות אף שהם בע"מ אין נפדין א"כ אף דטמא איקרי בע"מ מאי עדיפותא ממנחות ועופות ובשלמא אי אמרינן דליכא בע"מ בעוף ומנחות א"כ הו"א דטמא עדיף מבע"מ דכמו בע"מ מהני בבהמה מהני טמא ג"כ לפדות בעוף ובמנחות אבל אי לקי על מנחות פסולין דהו' בע"מ ואפ"ה אין נפדין א"כ מאי קאמר בע"מ איקרי טמא לפדות הרי בע"מ דמנחות ועוף יוכיח דאין נפדה וצ"ע.