מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה ח
הגונב עולת חבירו והקריבה סתם. והנה מבואר דרבינו מפרש כפירש"י שבלשון שני בב"ק דמקרבנו ממעט גזל קרבן דחברי' שלא יעלה לשם הגזלן אפי' לאחר יאוש דכל היכא דאיתא בגזא דרחמנא איתא אבל לשם בעלים יצא דלא נפסל הקרבן וכמש"כ גם דתוס' דף ס"ז. אך קשה לי טובא דרבינו בה' שקלים פסק דהגונב שקלי של חבירו ושקל ע"י עצמו יצא ורק משנתרמה חייב חומש ויקשה הא הו' כגזל קרבן דחברי' ונתמעט מקרבנו ולא הגזול דלא ליהני אפי' יאוש וביותר יקשה דהנה זה שכתב רבינו דמקריב עולתו של חבירו סתם יצאו הבעלים הנה הדבר מבואר בירושלמי דשקלים אמשנה דא דפריך והא מקריב עולתו סתם נתכפרו בעלים ומשני וכו' וידוע שיקרב לשם גנב וא"כ בודאי קשה אמאי ס"ל דיצא הא אין קרבנו של חבירו נגזלת וכיון דלא יצא אמאי מעל וכן יקשה אמשנה דשקלים ופסק רבינו שם בנותן שקל לחבירו ונתרמה התרומה מעל כשקרב הבהמה כדקתני בסיפא וארישא נמי קאי דאי לא קרבה לא הו' אלא מצוה וללה"נ אבל כשקרב נהנה שאין ממשכנין אותו כמ"ש הרע"ב וכדמשמע בירושלמי שם ויקשה הא לא מתקיים מצותו כלל דנתמעט מקרבנו ולא הגזול וכיון שנתרמה הוא בגזא דרחמנא בכ"מ שהוא ולא מהני אפי' יאוש.
והנה ראיתי במקנה הביא בשם דברי ירמי' שהקשה איך יצא בגזילה ותי' ע"י יאוש וקשה דבגזל קרבן דחברי' לא מהני יאוש לפי מה שפסק רבינו כמו שהוכחתי ונראה דהבין דאיירי דהשקל חולין ושקלו לעצמו והקדישו ולזה שפיר מהני יאוש אמנם אי איירי בגנב של חולין יש ליישב באופן אחר כיון דרק מעות גזל שפיר יכול להקדיש ולשלם מעות אחרים דמה לי מעות זה או זה ומקיים מצות השבה וקונה שפיר המעות שאין צריך להחזיר גוף המעות ודוקא לענין לקדש אשה במעות שגזל לא מהני כמבואר בב"ש סי' כ"ח משום דעכ"פ משועבד לו החפץ לתשלומין אבל בהקדש קיי"ל דמפקיע מידי שיעבוד. אך יש לומר דרבינו בפ"ג מה' שקלים כתב דמפריש שקלו ואבד והוא כרי"ו בירושל' דפליג אר"ל דפוטר מאחריות משום דהקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא וע"כ טעמא דרי"ו דמחייב אף דהוא עצמו אית לי' בחולין דבהקדש אמרינן כל היכא דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא ומני' קבלה ר"ל וע"כ משום דשקלים שאני דכתיב זה יתנו בעינן בא ליד גזבר כמוש"כ מבי"ט ולא הו' בי' גזא דרחמנא דמצות נתינה לא נתקיימה כ"ז שלא בא ליד גזבר וא"כ דלא שייך בשקלים כל היכא דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא לכן שפיר מהני יאוש ויצא השוקל. והנה מהא דבסיפא השוקל שקלו מן ההקדש בדה"ב דמעל משקרב הבהמה לא קשיא הא אינו שלו דיש לומר באמת ע"י יאוש כיון דהגזבר מיאש פקע הקדושה כדאיתא בחולין דף קל"ט. אמנם לקמן בה' מעילה בארתי דבאמת לא יצא השוקל שקלו כמו שהכחתי מלשון רבינו ה' שקלים ודלא כהרע"ב.