אור ברסלב
מעשי השם חלק ב חלק מעשי תורה - פרק מה

מעשי השם חלק ב· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשי תורה - פרק מה

חלק מעשי תורה - פרק מד

בברכת יוסף כבר נראה בהדיא היותה פירוש ותוספת אל הברכה שבירך אותו יעקב, שיעקב אמר (בראשית מט, כה-כו) ברכות שמים, והוא אומר ממגד שמים, יעקב אמר ברכות תהום ומשה אמר ומתהום רובצת תחת, יעקב אמר עד תאות גבעות עולם ומשה אמר וממגד גבעות עולם, יעקב אמר לקדקד נזיר אחיו וכן משה:

והוסיף לו ואמר בכור שורו הדר לו, וכבר נתחבטו המפרשים לומר למה נקרא יוסף שור, ופירש רש"י שכוחו קשה כשור, ומהר"י עראמ"ה (בעל העקידה) שער שלשים הביא טעם למה נקרא שור, ואמר שהשור הוא מלך לבהמות הטהורות יורה על יוסף שהוא טהור המחשבות, והאריך מאד:

והנכון בעיני הוא לומר היותו נקרא כן מפני החלום שחלם אחד עשר כוכבים משתחוים לו והוא היה שנים עשר, דהיינו שנים עשר מזלות, והנה בהיותו זוכה בבכורה, ראובן לא זז מהיותה טיפה ראשונה, כמו שאמר יעקב עליו (בראשית מט, ג) בכורי וראשית אוני, הנה היה נגד בכור מזל טלה, ויוסף שזכה בבכורה צריך שיקרא שור שהוא אחרי טלה, ולכן אמר בכור שורו ששור נעשה בכור. ופירש משה עוד שהקרניים שלו רומזים על מנשה ואפרים:

ואחר שבירך כל השבטים כל אחד בפני עצמו בירך כולם יחד, וקראם ישורון בסוף כמו שהתחיל בראש ואמר ויהי בישורון מלך:

ובאומרו רוכב שמים בעזרך, רבו המדרשים, אמנם לפי הפשט יראה שכוונתו לומר שישדד מערכות השמים לעזרם, כי הרכיבה תאמר לענין ממשלה על דבר והכנעתו אותו תחתיו, כמו שנאמר (דברים לב, יג) ירכיבהו על במתי ארץ, כמו כן הקב"ה מכניע מערכות השמים ומשפילם לעזר ישראל, כי בשידוד מערכת המזלות גרש מפניהם אויב, כמו שאמרנו בפרשת האזינו שאין מזל לישראל, (כדאיתא שבת קנו, א) ושלא היה להם חלק בישוב, וזה אומרו וישכון בטח בדד שאין שר ולא מזל עליהם, וסיים בברכה לומר אשריך ישראל, עד אומרו ואתה על במותימו תדרוך, אבל אני לא אדרוך, רצה לומר שהוא לא יעבור לארץ, וזהו קשר אל אומרו ויעל משם:

ואפשר עוד שהקב"ה הוליכו על כנפי רוח והראה לו כל עיר ועיר, שמראות כך מרחוק כפי טבע ראות האנושי אין בו תועלת כלל להפיק התאוה, אבל ודאי שם הראה לו כל פרט ופרט, שלא נגזר עליו רק לא תעבור הירדן, וזהו שאמר אשריך ישראל שעל במותימו תדרוך, כי אני לא אדרוך רק על כנפי רוח, כמו שדרשו רז"ל (ילקוט שמעוני דברים ג, תתכג, ספרי פנחס ד) שהוליכו שם, עד שלא חיסר לו רק הדריכה: ובאומרו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אמרו רז"ל (במ"ר יד, כ) בישראל הוא דאינו קם אבל באומות קם ומנו בלעם, וכבר רבו המפרשים במאמרם זה, אמנם לדעתי אמרו רז"ל (ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"ד) שהנבואה שבאה לנביאים לא באה רק אחרי השתדלותם בדרכי הנבואה, כמו שנאמר (במדבר יא, כז) מתנבאים במחנה, וכן בזקנים והתייצבו שם (שם טז), שהיו מכינים עצמם לנבואה, אבל שיקום בפעם אחת מבלתי ביקשו נבואה, שיבוא השם יתברך לדבר עמו, זה לא היה רק במשה בהיותו רועה צאן חותנו, ולכן אמרו ז"ל שבאומות קם, שגם הוא לא הלך לטרוח בהשגת הנבואה, אבל כך קם בפעם אחת, אבל לא אמרו כן ח"ו לתת ערך ודמיון לנבואת בלעם עם נבואת משה, ומה לתבן את הבר, ולדעתי שבלעם קודם ענין בלק ששלח אחריו לא היה רק קוסם, כמו שנאמר (יהשוע יג, כב) בלעם הקוסם, אמנם כששלח בלק אליו לבוא הנה הוא להתגדל אמר (במדבר כב, ח) שיראה מה ידבר ה' כאילו השם יתברך מדבר עמו, והנה אז באה לו הנבואה בפעם אחת:

ובמה שנאמר לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה', יפלא אומרו שנית ולכל היד החזקה וכן לכל המורא הגדול, ואם הכוונה על מעמד הר סיני ויהיה פירוש הדברים שלא קם נביא שיתן תורה, כי הכל שב אל מה שנאמר לא קם, שכן כתב הרמב"ן לכל האותות דבק עם ולא קם, הנה יפלא מה היה צריך לומר שלא קם נביא שיתן תורה לישראל רק משה: אבל אקדים לך סמיכות כל הפרשיות במשנה תורה זו לזו, כמו שאמרו רז"ל (ברכות כא, ב) אפילו למאן דלא דריש סמוכים במשנה תורה דריש, אמנם לא נבאר סמיכות רק בין פרשה לפרשה, והנה סמיכות פרשת ואתחנן אל מה שנאמר ואת יהושוע צויתי, רצה לומר שאחר ציוה ליהושע כן ומסר בידו הממשלה והמלכות אחר כך ביקש מאתו יתברך לעבור כאחד העם לא בממשלה, ושאפילו כן לא שמע אליו ה':

ונסמכה פרשת עקב למה שנאמר ושמרת את המצוות ואת החוקים ואת המשפטים, לומר ששכר עולם הזה לא יהיה רק בשכר המשפטים שהם עשויים לקיום הקיבוץ המדינית, ואח"כ ביאר השכר הגופני ובירך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו', ואמר כי כל זה יעשה בשכר המשפטים לבד כמו שנתבאר במקומו תראנו משם:

ואחר שהשלים פרשת עקב במה שנאמר והיה אם שמוע שאמר לו השכר והעונש, ציוה על נתינת הברכה והקללה:

ואחר השלמתו פרשת ראה בענין החגים, הנה ציוה לתת שופטים, לפי שמן החגים והשמחה ימשכו החטאים והריבות, כמו שהיה אומר איוב (א, ה) אולי חטאו בני: והנה טרם שנאמר סמיכות פרשת כי תצא לעגלה ערופה, נתעורר על מה שהתחיל לשון רבים כי תצא למלחמה על אויביך, ואח"כ אמר לשון יחיד ונתנו ה' אלהיך בידך, והיה לו לומר ונתנם ה' אלהיך בידך, אבל נראה שאמר ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, אמר שזה יהיה שכרך שכי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך, רצה לומר שיתן בידך הדם של אויביך, ולכן אמר בלשון יחיד שב אל הדם שינצחום: וכן נסמכה פרשת ביכורים והיה כי תבוא לפרשת עמלק שימחה את זכרו, ואמר שכשיבוא האיש עם הביכורים יספר ההצלות שעשה לו הקב"ה מיד לבן ומיד מצרים, שלא יזכיר ענין עמלק, כאילו יאמר תמחה את זכר עמלק והיה כי תבוא וגו', לא יזכר שם עמלק. וזה יצדק מאד עם מה שפירשנו במלחמת עמלק שהיתה מלחמת טבעית לא אלהיית, שאם היתה אלהיית היה צריך שמביא הביכורים יזכירה עם שאר ההצלות: וסמיכת פרשת נצבים מבואר על ענין הברית, שבסוף כי תבוא אמר ושמרת את הברית, ואח"כ אמר לעברך בברית:

ויהיה סמיכת פרשת וילך למה שאמר כי היא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה, והטעם נבאר אחר שנתעורר על אומרו לא אוכל עוד לצאת שהכתוב מעיד לא כהתה עינו, ורש"י ז"ל פירש שניטלה ממנו הרשות, והכתוב לא יורה כן, שאחרי הזכירו סכום השנים נראה שמחמת רוב השנים לא יוכל, אבל יתכן לומר שאומרו וילך משה, רצה לומר שהלך במרוצה הלוך ושוב כמראה הבזק, ואין הסיפור שהלך אל מקום אחר, אבל פירושו שהלך במהירות וזריזות, ואמר להם הנה אנכי בן מאה ועשרים שנה לא אוכל לצאת ולבוא, דרך תמיהה, וכי איני יכול לצאת ולבוא, הרי אתם רואים שאני רץ כצבי, אבל הקב"ה אמר אלי לא תעבור וזה מפני החטא, אם כן אתם תזהרו מן החטא כדי שלא יגרש אתכם מן הארץ, וזה אומרו כי היא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה: וענין סמיכת וילך עם האזינו מבואר, גם סמיכת וזאת הברכה מבואר, שאחר שאמר לו עלה ומות, אמר שזאת הברכה בירך אותם בשעת מותו:

ועתה נבוא להראות שתורתנו הקדושה אלהית כולה קשורה זה בזה, כעין עגולה שאין לה ראש וסוף, כי הכתוב הראשון שנאמר לכל האותות, הוא קשור במה שאמר לא קם נביא עוד בישראל כמשה, כלומר שלא קם נביא כמשה שיעשה האותות שעשה הוא במצרים, ואחר כך אמר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלהים, כאילו אמר שהיד חזקה והמורא הגדול עשה שיהיה ברור ומפורסם לעיני כל ישראל שהקב"ה חידש את העולם, שאותם האותות שסותרים הטבע המוטבע ביסודות לא יוכל עשותו רק מי שחידש את הטבע הוא יוכל לסותרו, ולכך תיכף שאנו משלימים התורה אנחנו חוזרים ומתחילים בראשית ברא, כאילו יאמר לכל האותות שעשה נתפרסם לעיני כל ישראל שבראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: תם ונשלם מעשי תורה. בעזר אל איום ונורא:

בהשלמת הספר והשלמתי חבורי זה פה גניזן, בהיותי פה גניזינד"ן בעבודת ק"ק מדינת פולין, פרשת ואתחנן שנת ש"מ לפ"ק, וסימנה ש"ם שם לו חוק והאל אשר בחר בנו לעם סגולה ונתן לנו תורתו תמימה יראנו נפלאות ממנה, ונזכה לראות רגלי מבשר כי תמלא הארץ דעה את ה' ולא לחשוב קיצין אני אומר, אמנם לפי המשך הכתובים בדניאל יראה היותנו קרובים אל ישועת ה', כי בדניאל נאמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות ושלשים וחמשה, ואח"כ נאמר ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין, וכבר יפלא אומרו לך לקץ ותנוח כאילו יחליף הדבור ויאמר אשרי המחכה וגו' אבל אתה לך לקץ, ועוד יפלא אומרו שני פעמים לקץ, ובראשון לא אמר הימין. אבל נראה שיאמר אשרי המחכה כלומר מי שיזכה לכך, ואם לא הנה לקץ יהיה על כל פנים, כי על כן אמר ותנוח, שיובן שאם לא תבא הגאולה באל"ף של"ה, כבר יבא בלא ספק כשתוסיף ק"ץ, כמו שאמרו רז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה, וכן כשרצה הקב"ה למהר את הגאולה לאבותינו במצרים מיהר מנין ק"ץ, והנה היתה ודאי נבואת דניאל על הזמן שיאריך גלותנו זה. וכבר ידוע שנחרב בית שני ג' אלפים תתכ"ט לבריאה וכאשר תוסיף אלף של"ה וק"ץ יעלו חמשה אלפים שנ"ד, וסימנם שנת השמטה, שה"א ראשונה פירושה חמשה אלפים ושמטה בגימטריא שנ"ד, ויתקיים מה שנאמר במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר ואומרו פעמים קץ יצדק, כי הראשון שנאמר לך לקץ, ר"ל לחשבון ק"ץ, אבל השני אמר קץ הימין שב אל מה שנתנבא ישעיה על גאולתנו, ואמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו, ושם כל הפרשה ההיא לא ידבר רק בגאולה העתידה כאשר תראה משם, לכן אמר דניאל קץ הימין שנשבע על הקץ בימינו, כן יהיה במהרה בימינו ותמצא כי כאשר תעשה חשבון שנת חמשה אלפים שנ"ה היא שנת שמיטה באמת, ואנחנו היום בשנת ש"מ נשארו עוד י"ד, וסימנם יאמר לצרותינו ד"י:

ותהלה לאל עליון שוכן שחקים, אשר זיכני להשלים החבור

הזה בארבעה חלקים, לא יזח מעל חשן משפט פשט הפסוקים, דרושים לכל חפציהם שבעתים מזוקקים, יראנו נפלאות

מתורתו משפטים וחקים, לדלות מים חיים מבורות עמוקים, וכן יאמר ה' שלום לקרובים ולרחוקים, ישמיענו קול מבשר

והדברים עתיקים, אשר מכל לשונות הגוים יהיו בכנף יהודי

מחזיקים, יאמרו אלינו אלהים עמכם ואתם הדבקים, חבצלת

השרון שושנת העמקים וה' יהיה לאור עולם ועמך כלם צדיקים:

סוף הספר

תוכן העניינים

מעשי השם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה