מעשי השם חלק ב· רבי אליעזר אשכנזי
חלק מעשי תורה - פרק כז
ויבואו בני ישראל כל העדה. פירש רש"י ז"ל עדה השלימה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים. והרמב"ן טען עליו וזה לשונו וא"כ מה צורך להזכיר כן בבואם אחרי כן אל הר ההר. ורבי אברהם פירש כי הזכיר זה בעבור כי יצא אדום להילחם בה הזכיר הכתוב שלא נפקד מהם איש בבואם מעיר אדום, ואינו נכון כי ישראל נטו מעליו ולא נלחם בם כלל, והנכון בעיני כי מנהג הכתוב להזכיר כן במקום התלונות, ויבואו כל עדת בני ישראל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני (שמות טז, א), ויסעו כל עדת בני ישראל למסעיהם ויחנו ברפידים (שמות יז, א), יודיענו הכתוב כי היו כולם בתלונה, וכן ותשא כל העדה ויתנו את קולם (במדבר יד, א), וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת (במדבר יז, ו), ואחרי כן בבואם אל הר ההר להודיע שהיו כולם בהספדו של אהרן קדוש ה', כמו שאמר (במדבר כ, כט) ויבכו את אהרן כל בית ישראל וגו', ואמר (שם כז) לעיני כל העדה, ובמדבר סיני רבה (יט, טז) ראיתי שהזכיר הלשון הזה עדה שלימה בכתוב השני וכו' בהר ההר בלבד כי הראשון מפני התלונה נאמר כאשר פורש, עכ"ל הרמב"ן ז"ל:
ואני נפלא על מה שטען על רש"י ז"ל ממה שנאמר כן בהר ההר, שהלא הוא השיב בעצמו להודיע שהיו כולם בהספדו של אהרן, וא"כ למה יסלק פירוש רש"י ז"ל, כי גם רש"י אמר כן במה שנאמר בהר ההר. ועוד יפלא לדבריו ז"ל שכל אותם הכתובים שהביא אין להם ענין עם אלו השנים שנאמרו בקדש ובהר ההר, שבאלו השנים נאמר ויבואו בני ישראל וחזר ואמר כל העדה, שודאי בא ללמדנו ענין אחר, אבל בכל אותם הכתובים שנאמר ויבואו כל עדת ישראל אין זה דומה, והדברים פשוטים ששם הכוונה לומר על התלונה שהיו כולם ולא מקצתם, ואדרבה זהו שתמה רש"י ז"ל למה לא אמר ויבואו כל עדת בני ישראל כמו בשאר הכתובים אבל אמר ויבואו בני ישראל כל העדה: אבל לדעתי פירוש רש"י ז"ל הוא על נכון, וגם מה שמצא הרמב"ן במדבר רבה שנדרש כן בפסוק שני בהר ההר הוא על נכון, כי אחרי שמתו אנשי מדבר, וגם מתו מאותם שנכתבו לחיים בענין הנחשים השרפים, יראה שלא נתקיים מה שנאמר (דברים א, לט) וטפכם (ובניכם) אשר אמרתם לבז יהיו וגו' והם יירשוה, שהרי גם מהנכתבים לחיים מתו, ולכך בא הכתוב להודיע שעד קדש באה עדה שלמה שלא מת אחד מהנכתבים לחיים. וגם עוד חזר ואמר בהר ההר, שגם שם באו ולא מת אחד מהם זולתי אהרן, ופירש שהיתה מיתתו בעוון מי מריבה שלא היה בכלל מתי מדבר, ואח"כ כאשר חטאו ונאמר וידבר העם באלהים ובמשה נאמר וימת עם רב מישראל, ואדרבה מאז שכל מתי מדבר השלימו למות, אם היו שם כמה מסעות קודם ענין הנחשים בכל מסע ומסע היה מפרסם הכתוב שבאה העדה שלימה, לפרסם שאותם שנכתבו לחיים לא מת אחד מהם, וזה יהיה לומר שאם לא היו חוטאים לדבר באלהים ובמשה שכולם היו באים אל הארץ ולא היה חסר אחד מהם, כי זהו מסיפור נפלאותיו יתברך, ולכן גם האגדה שמצא רש"י שדרשוהו כאן וגם מה שמצא הרמב"ן ז"ל במדבר רבה הכל על נכון, כי אחר שאמר שישבו בקדש ושנתאחרו שם, חזר לספר נפלאות ה' שבאו גם כן בהר ההר כל העדה שלימה: ובאומרו וישב העם בקדש, פירש הרמב"ן נראה שקדש אחד היה במדבר פארן וזה הוא קדש במדבר צין, ולדעתי שזהו נקרא קדש על שם ויקדש בם, והרבה מקומות נקראו על שם הפעולה שנתחדשה בהם: