אור ברסלב
מעשי השם חלק ב חלק מעשי תורה - פרק כו

מעשי השם חלק ב· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשי תורה - פרק כו

חלק מעשי תורה - פרק כה

פרשת חקת:

ויקחו אליך פרה, עם היות אמת שלא יעדנו בחיבור זה לדבר רק בסיפורי המעשיות, אף גם זאת בענין הפרה הזאת אכתוב לך מה שיש לי בה, והוא על דרך הרמז דרך הנסתר, עם מה שכבר הקדמתי לך לענין סיפור המעשיות אשר יבואו לרמוז אל דבר נסתר שיקבלו המשכילים מהנמשל ממנו, דע שגם בקצת חוקים יש בהם רמז אל תוכיות ענין נעלם ואינו טעם אל החוק ההוא, כי החוק אין לו טעם, אבל עניני החוק ירמזו אל דברים נסתרים, והחוק במה שהוא חוק טעמו ידוע אל מי שציוהו, האמנם כי כן דרך כלל רצתה חכמתו יתברך שישראל יהיו מובדלים לעבודתו יתברך: והנה המעשים שנעשים בידי האדם תחת השמש הם אם לגוף או לנפש, רצה לומר פועל נכון, שכבר ידעת שפעולות האדם נחלקים על ארבעה חלקים, כמו שכתב הרמב"ם ספר המורה נבוכים חלק ג' פרק כ"ה, והם פועל ריק, פועל שחוק, פועל בטל, פועל נכון, שאמנם כוונתו פה בפועל נכון, ולכך אמרנו שאין לך מעשה למשכיל אשר לא יהיה לגוף או לנפש או לשניהם לטובתם או לרעתם, אבל לאדם הבלתי משכיל יעשה פעולה לפעמים בלתי היותה אל שום תכלית, והוא יקרא פועל בטל בלתי טעם כלל, ולכך רצה הקב"ה ונתן מצוות לישראל שהם לגוף ולקיום הקיבוץ המדיני לבד, כגון לא תכרות את עצה (דברים כ, יט), וכן וקראת אליה לשלום (דברים כ, י) וכדומה, ונתן להם מצוות לנפש לבד, והם ידיעת את ה' ושבת ושאר מועדים ותפילין וציצית והדומה להם, ונתן עוד להם מצוות שהם לשניהם לגוף ולנפש, כמו הצדקה ואהבת הריע והענקה לעבד ואהבת הגר, באופן שלכל המינים מהמצוות הללו יש להם טעם, אם לגוף ואם לנפש ואם לשניהם, ובהיות רצונו יתברך שגוף האדם וכל שכן נפשו ישיגו כל השלימות שבחוקם, לפיכך הרבה להם מצוות, ואפילו שהם לתועלת גופנו או לנפשנו או לשניהם, הנה היא עבודה לו יתברך, שבזה אנו משיגים שלימות גדולתו ותהלתו שרוצה בטובות בריותיו, ואין ספק שהיא תהלתו:

ולהיות כי לגבורות ה' ולתהלותיו אין סוף ואין תכלית, והוא דבר בלתי מושג לאדם בהיותו בחיים, כמו שנאמר (שמות לג, כ) לא יראני האדם וחי, לכך ציוה הקב"ה לעשות החוקים לעבודתו, שאדם עושה אותם ואינו יודע טעמם לא לגוף ולא לנפש, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאומר לצורף שיעשה לו כתר וישים שני אבנים טובות נגד שני מלכיות שיש לו, וכן שישים משבץ בלא אבן, והיה זה לפי שיש למלך מלכות אחד שאינה ידוע לצורף, הנה הצורף ההוא לא ידע למה יעשה התשבץ ואין אבן למלאת בתוכו, א"כ כך היתה תורתנו מצוות החוקים שהם נגד גדולתו יתברך במה מן הגדולה שאינו מושג אלינו:

אמנם כי כן שאין טעם לחוקים עם כל זה יש להם רמז, והנה תמצא בתורה ארבעה קיחות שאמר הקב"ה למשה, פרשת תרומה (שמות כה, ב) ויקחו לי תרומה, פרשת אמור (ויקרא כד, ב) ויקחו אליך שמן זית, פרשת תשא (שמות ל, לד) קח לך סמים, וכאן פרשת חקת ויקחו אליך פרה אדומה, והנה היו אלו הארבעה לקיחות נגד ארבעה דברים שיש באדם, הנפש והגוף ויצר הטוב ויצר הרע, ואמנם נגד הנפש אמר ויקחו אליך שמן זית זך למאור כמו שנאמר (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם, כנגד הגוף אמר קח לך סמים שהגוף נעשה מיסודות ומזגים, לכן אמר לו קח לך סמים נפרדים ויעשה אותם ענין פיטום אחד, ונגד היצר הטוב אמר ויקחו לי תרומה אשר ידבנו לבו שהוא הלב הטהור, שהוא תרומה לה', ונגד יצר הרע אמר ויקחו אליך פרה, ואמר אדומה מדת הדין, ואמר אשר לא עלה עליה עול שהיצר הרע כולו אינו רק פריקת עול, ואמר לשחוט אותו ולשורפו, כלומר לכלותו מן העולם, ומשום הכי האפר שלו מטמא טהורים ומטהר טמאים, שכמו שהאדם אם לא היה לו יצר הרע לא היה לו בחירה ורצון, ואם לא היה לו בחירה ורצון לא היה משיג השכר הנצחי, א"כ נמצא שהיצר הרע הוא סיבה לטהרתו ולהשגתו העולם הבא המיועד, והוא מטמא הטהורים פשוט מאוד, שמוליך הרשעים לאבדון, הרי שהיצר הרע מטמא טהורים ומטהר טמאים כמו הפרה ונמשל בזה אליה, והבן כי כן דרשו ז"ל (בר"ר ט, ז) כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), זה יצר הרע, ועוד הבן כי כמו שיש כל טוב אשר עליו נאמר (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכל, כמו כן יש כל רע, והוא שהתפלל עליו יעקב ואמר (בראשית מח, טז) המלאך הגואל אותי מכל רע, ועל שניהם אמר הכתוב שראה אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד:

וכבר אמרנו בפרק ראשון מחלק זה שאומרו כאן הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר, שהוא פירושו שמי שלא יתחטא ביום השלישי שהוא האלף השלישי שניתנה תורה, וביום השביעי היום המיועד שכולו שבת, כמו שאמרו רז"ל ושית חרוב (סנהדרין צז, א), הנה ביום השביעי לא יטהר:

ובענין הנר למאור שהיא הנפש רמז שאין לה הטוב המצופה רק ע"י בחירה ורצון מעצמו, ולכך נצטוה עד שתהא שלהבת עולה מאליה שפירושו מעצמה, ויורה זה שירמוז הנפש לאורה על שם ההשגה שעתידה להשיג, כמו שאמרו רז"ל (חגיגה יב, א) אור הגנוז לצדיקים. והתרומה נאמרת על יצר הטוב, לפי שבלב האדם כאשר ידבנו לתת הכסף והזהב הוא היצר הטוב שאינו מחשיב התועלת המדומה. והפרה היא נגד היצר הרע כאשר אמרנו:

והיתה ההזאה שבע פעמים נגד מה שאמרו רז"ל (סוכה נב, א) ששבעה שמות נקראו ליצר הרע, ונגד שבעה דרכי התשובה שיצר הרע טוען נגד כולם ומונעם, כאשר ביארנו בחלק א' הנקרא מעשי בראשית פרק כ' תראנו משם:

ונסמכה פרשת פרה לפרשת קרח, להורות על היצר הרע אשר הסיתם לעשות כן, וכבר אמרו ז"ל (ראה במ"ר יט, ג) שניתן באפר הפרה עץ ארז על גסות הרוח, כי כל הרעה שבאה לקרח ולעדתו מחמת רום לבב בא עליהם, ואפשר שהקדים עץ ארז לאזוב לתועלת, על דרך שאמר שלמה (משלי כט, כג) גאות אדם תשפילנו, כאילו אמר המגביה עצמו כארז סופו להיות כאזוב וכתולעת, ולכך רמז להזות על הטמא עם האזוב שיסיר ממנו רמות הלב, וכבר אמרתי לך בני שכל אלה הם רמז אל הענין לא נתינת טעם לחוקים:

תוכן העניינים

מעשי השם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה