אור ברסלב
מעשי השם חלק ב חלק מעשי תורה - פרק ד

מעשי השם חלק ב· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשי תורה - פרק ד

חלק מעשי תורה - פרק ג

פרשת יתרו:

לענין מה שנאמר וישמע יתרו את כל אשר עשה וגו'. פירש רש"י בירידת המן ובאר ועמלק, והרב אברהם אבן עזרא כתב למשה ולישראל בעבור משה וישראל, והרמב"ן כתב למשה, שעשה עמו חסד וטובה שיבוא אל פרעה תמיד ולא יפחד, וטען הרמב"ן ז"ל ולמה לא אמר ששמע שעשה למשה ולישראל במתן תורה אם היתה ביאת יתרו אחר מתן תורה. ויתכן לדעתי לומר בענין זה אחר שנדקדק בלשון הכתוב שנאמר את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו, כי מה צורך לומר עמו, וכבר לפנים נאמר ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל ולא אמר עמו. אבל הנכון בעיני שסיפר הכתוב ששמע יתרו שהקב"ה עשה את משה ואת ישראל שיהיו עמו במתן תורה, וזהו שנקרא חובב שחיבב את התורה (שמ"ר כז, ח), כיון ששמע שעשאם עמו, כמו שנאמר (שמות ו, ז) ולקחתי אתכם לי לעם, לכך בא גם הוא להתגייר להיותו מכלל עמו. וזהו שנאמר את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו, כאילו אמר שעשה עמו את משה ואת ישראל: ובענין שמותיו של יתרו, רש"י ז"ל כתב שבעה שמות נקראו לו ואחר כך כשנתגייר נקרא יתרו שהוסיפו לו אות אחת. והרב אליהו מזרחי הרבה להשיב אפו על רש"י לומר שאם כן לא היו רק ששה והניח טענתו ואמר שצריך עיון, ובאמת לדעתי התימה עליו שמה יאמר בחובב שחיבב את התורה, הרי ודאי שלא נקרא עוד פוטיאל שפיטם עגלים, ואם כן הם חמשה. ואין טענתו טענה שרש"י ז"ל כתב נקראו לו לשעבר כל אחד בזמנו, ולא אמר שיש לו שבעה שמות. עוד כתב רש"י ע"פ רז"ל (מכילתא יתרו א) אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה. וראיתי קצת מפרשים, חדשים מקרוב באו, שטענו שהיאך יתכן לומר על יתרו שהיה רודף הכבוד, ואמת היפך הדברים, שכבר אמרו שיתרו אמר אם אין אתה יוצא בגיני, כלומר תנאי קיים, והרבה כמוהו בלשון רז"ל, כמו אם כסא של שלש רגליים לא יוכל לעמוד (ברכות לב, א), וזה היה אומרו ודאי אין אני ראוי לכבוד זה, וכך לא אמרו ז"ל צא בגיני ואם אין אתה יוצא וכו', כמו שאמר אח"כ באשה ובבנים, והוציאו זה ממה שנאמר ואשתך ושני בניה עמה, ולא אמר עמי, שנראה היות הכוונה לומר לו שבגינו לא יצא שכבר הוא בא אליו, אבל בגין אשתו ושני בניה עמה שיצא שהם עיקר: ובזה יתיישב מה שכתב רש"י ז"ל אח"כ כבוד גדול נתכבד יתרו, שנראים דברי מותר, אבל זה אמר שמשה פירש שיוצא לקראת חותנו, כמו שנאמר ויצא משה לקראת חותנו, כי אחר ששלח לו יתרו לומר ואשתך ושני בניה עמה, היה ראוי שיאמר ויצא משה לקראתם, אבל מה שנאמר לקראת חותנו, הוא שכן הודיע משה שאינו יוצא רק לקראת חותנו, וזהו הכבוד הגדול שכתב רש"י ז"ל שלא יצא אלא לקראתו ולא לקראת אשתו ובניו, ואח"כ סיפר לו משה כל מה שעשה לפרעה ולמצרים, כנגד מה ששמע הוא שעשה הקב"ה למשה ולישראל שעשאום עמו, אמר לו משה מה שעשה לפרעה ולמצרים שהוא עמו של פרעה, וכל שאר הפרטים הם בכלל אומרו את כל התלאה:

ובאומרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, הרמב"ן פירש שני נסים, אחד שלא הרג אתכם שבעבורכם באו עליהם המכות, ועוד נס שני שהצילם ויצאו לחירות עולם, והרב אברהם אבן עזרא פירש שראשונה אמר ברוך ה' אשר הציל אתכם על משה ואהרן, והשני על ישראל שהצילם במצרים ובים. והנכון לפי דעתי פשוטו של מקרא על שהצילם קודם מתוך מצרים, ואח"כ בים שנאמר (שמות יד, ל) ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, שהיא תשועה שניה. ולענין קריעת ים סוף לא אמר מתחת יד מצרים, שלא היו תחת ידם, אבל על מה שהוציאם מתוך מצרים אמר מתחת יד מצרים, ולכך אמר קודם אתכם ואח"כ אמר העם, כי בקריעת ים סוף היתה הצלה גם למשה ולאהרן אבל ההצלה מן העבודה לא היתה רק לעם ששבט לוי לא היו בעבודה, ובהיות שכבר שיבח יתרו לה' על קריעת ים סוף, השלים לומר כי בדבר אשר זדו עליהם:

ובמה שנאמר ויבוא אהרן וכל זקני ישראל. כתב רש"י ע"פ מדרשם ז"ל (ילקוט שמעוני שמות יח, ער) ומשה היכן הלך אלא שהיה עומד ומשמש. וקצת תימה הוא שהרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (כתובות יז, א), אבל לפי פשוטו של מקרא יתיישב שיתרו היה באהל משה, כמו שנאמר ויבואו האהלה, ואם היה אומר וישבו אהרן והזקנים לאכול לחם, היה מקום לשאול משה היכן היה, אבל אין סיפור הכתוב רק על הביאה, שבאו מחוץ לאהל אל האהל, ומשה לא היה מן הבאים שהוא באהלו היה, ומה שנאמר עם יתרו ולא אמר עם משה, זה ברור שלסיבת האורח באו, אחר זה מצאתי שכוונתי לדעת האבן עזרא:

תוכן העניינים

מעשי השם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה