אור ברסלב
מעשי השם חלק ב חלק מעשה מצרים - פרק כ

מעשי השם חלק ב· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשה מצרים - פרק כ

חלק מעשה מצרים - פרק יט

כבר אמרנו שפרעה חייבה אותו החכמה האלהית העונש ההוא להיטבע בים, על אשר נשאו לבו בעת השליחות לרצותו להראות היותו משותף באלהות. ועתה יש לשאול בענין פרעה ועבדיו על אומרם מה זאת עשינו כי שלחנו ישראל מעבדנו, כי אמנם כאשר יעשה האדם דבר בבחירתו וברצונו יכול היטב לגנות הבחירה ההיא, ולהתחרט ממנה לאמר מה זאת עשיתי, אבל מה שהאדם עושה בהכרח ע"י יסורין לא יכול לגנות הענין ההוא, ולומר מה זאת עשיתי כמתחרט, כי ההכרח לא ישובח ולא יגונה. אמנם לפי הפשט יתכן לומר שהיטיבו לומר כן באומרם שוטים היינו, שאחרי שהשם יתברך כל מה שעשה לנו ההתראה אם לא נשלחם לא היה רק הנני הורג בנך בכורך, אם כן אחרי שכבר עשה אותו והרג הבכורות מה זאת עשינו לשלחם, כיון שכבר הביא עלינו על מה שאמר להביא אם לא נשלחם:

או יתכן לומר עוד, כי פרעה ועבדיו ראו היותם נבוכים בארץ, וחשבו להחזירם לעבודתם, ובהיות זה גנאי גדול להם נגד שאר מלכים באומרם שחררו מצרים את עבדיהם אח"כ רדפו להחזירם, לכן אמרו מה זאת עשינו כי שלחנו, כאילו רצונם לומר הנה אנחנו לא שחררנום עד שיהיה גנאי לנו אם נחזירם לעבודתנו, כלומר מה עשינו להם עד שנשתחררו, הלא שטר שחרור לא עשינו להם, גרעון כסף לא עשינו, אם כן מה זאת עשינו כי שלחנו, כלומר לא עשינו דבר שיקראו משולחים ומשוחררים, אם כן אינו גנאי לנו נגד שאר מלכים שנחזירם לעבודתנו:

ובזה יובן, שלכך נאמר (שמות יד, ל) וירא ישראל את מצרים, שעל זה דרשו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק מ"א) שכל אחד היה רואה את אדוניו מת, ולמדו זה ממה שנאמר מת בלשון יחיד ולא אמר בלשון רבים מתים. ולא סופר בדבריהם ז"ל מה תועלת היה לישראל כשיראה אדוניו מת. אבל יתכן לומר שהנה הקב"ה אמר בשלשה דברים העבד משתחרר בשטר ובגרעון כסף ובמיתת האדון (קידושין יד, ב), ואמנם הם אמרו שלא עשו דבר שנשתחררו לא שטר ולא גרעון כסף, אמר אם כן אני אשחררם במיתת האדון, ועל כן נאמר ויושע ה' ביום ההוא, כלומר שלא היו נקראים משוחררים עד היום ההוא שכל אחד ראה אדוניו מת:

ועוד [יאות] התעוררות בקצת ספיקות אשר בפרשה זאת כדי לבוא אל ביאורה: ספק ראשון, אומרו וירדוף אחרי בני ישראל, ועוד חזר לומר וירדפו מצרים אחריהם, מה הם אלו השתי רדיפות:

ספק שני, אומרו שהשיגו אותם על פי החירות לפני בעל צפון, ולמעלה נאמר שישראל חנו לפני פי החירות לא על פי החירות, ואם הכל אחד למה שינה הלשון, ועוד ששם נאמר נכחו תחנו:

ספק שלישי, שלא ימלט או שמשה אמר להם התחבולה האלהית שמה שרצה שישובו ויחנו לפני פי החירות הוא כדי שפרעה ירדוף אחריהם להנקם ממנו, או שלא אמר להם דבר. ואם יעלה על הדעת שלא הודיע התחבולה האלהית, עוד נאמר שלא ימלט או שהם היו הולכים אחרי הענן מבלי הביטם אם למזרח או למערב, או שהיו לעולם רואים ומשתדלים להתרחק מן האויב, ואם היו הולכים לתומם אחרי הענן, מה זה שנאמר דבר אל בני ישראל וישובו, הלא לא היה צריך דיבור רק כשילך הענן וישוב גם הם ישובו, ואם היו משתדלים להתרחק מן האויב דהיינו ממצריים, אם כן איזו טענה אמר להם שישובו לאחור כלפי האויב ולהתקרב למצריים. ואם נאמר שמשה הודיעם התחבולה האלהית כאשר הדעת נוטה, א"כ כאשר ראו פרעה רודף למה צעקו, הלא על מנת כן שבו לאחור כדי שירדוף:

ספק רביעי, אומרם המבלי אין קברים במצרים לקחתנו וגו', כי האדם כאשר יאמר לחברו האם חשבת ענין זה, צריך שלאותו ענין יהיה אפשרות קרוב לחשוב כן, אבל שיאמר לו החשבת לעלות בשמים נראה טענה בלתי נאותה, שאחר שראו שמשה גם הוא באותה סכנה עמהם ויותר מהם, היה ראוי שיאמרו איזו טענה שהיה באפשרות שעל כן עשה אותו וחשבה לטובה, אבל שיאמרו מבלתי אין קברים, הלא זה נודע שאין לך אדם שאין לו ארבע אמות ושלא יחסרו קברים במצרים. ועוד יש לשאול שהיה לו לומר המבלתי אין מקום לקבור, כי לא יקרא קבר רק אחר שיש שם איש שנקבר בו, ואברהם לא אמר (בראשית כג, ד) תנו לי קבר רק אחוזת קבר, ואם היות שנאמר (שם ו) איש ממנו את קברו לא יכלה, כבר היתה תשובה על מה שאמר אחוזת קבר, אבל לקרוא המקום הפנוי לכתחילה קבר הוא זר:

ספק חמישי, אומרו וישיגו אותם חונים על הים, שכבר הזכיר באיזה מקום השיגום, והפסיק ולא הודיע פרטי המקום שהשיגום, ואמר שהיו המשיגים כל סוס רכב פרעה וגו', והיה לו להקדים לומר וישיגו אותם חונים על הים על פי החירות לפני בעל צפון, ואח"כ להודיע מי הם המשיגים ושהם כל סוס פרעה וחילו: ספק ששי, אומרו ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע, ולמה לא אמר והנה פרעה נוסע כמו שהתחיל ואמר ופרעה הקריב, או היה לו לומר ומצרים הקריבו כמו שהשלים לומר והנה מצרים נוסע אחריהם. (ובהיות שישוב הספיקות הללו יהיה בהתקשר הענינים יחד יתיישבו זה עם זה. הנה נציע עוד פרק אחר זה בזכרון שאר הספיקות אשר בפרשה שאחרי זאת, ואחריו יבא פרק בהיתר כל הספיקות יחד וביאורם):

תוכן העניינים

מעשי השם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה