אור ברסלב
מעשי השם חלק א חלק מעשי בראשית - פרק כב

מעשי השם חלק א· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשי בראשית - פרק כב

חלק מעשי בראשית - פרק כא

במה שנאמר (בראשית ד, כו) אז הוחל לקרוא בשם ה', כתב רש"י ז"ל על פי אגדה שהתחילו לקרוא העצבים ובני אדם בשם ה' ולעשותם עבודת אלילים, ואמרו כן על פי קבלתם האמתית. ויתכן עוד לומר בפשט הכתוב גם הוא כפי קבלתם שאז התחילו בעבודת אלילים, אבל יהיה פשט הכתוב באמרו הוחל כמו לא יחל דברו (במדבר ל, ג), שפירושו לא יבטל, ויהיה פה פירושו אז נתבטל מלקרא בשם ה' שהיו הולכים אחרי עבודת אלילים, כי לומר שהוחל לקרוא דברים אחרים בשם ה' העיקר חסר: ובמה שנאמר זה ספר תולדות אדם. כתב רש"י ז"ל זה ספר תולדות אדם זו היא ספירת תולדות אדם, והרמב"ן ז"ל כתב ליישב ענין אומרו זה ספר וז"ל, זה ספר תולדות אדם הבנים אשר יזכיר בפרשה, ולפי דעתי ירמוז לכל התורה כולה, כי כל התורה כולה ספר תולדות אדם, על כן אמר בכאן ספר ולא אמר ואלה תולדות אדם, כאשר יאמר בשאר מקומות, ואלה תולדות ישמעאל (בראשית כה, יב), ואלה תולדות יצחק (שם יט), וכן כולם, עכ"ל. ולא ידעתי מה תיקן בזה, שעדיין היאך יאמר זה ספר תולדות אדם, שכל הספרים כולם שנמצאים בעולם הם ספרי תולדות אדם, וכל המין האנושי הם תולדות אדם. אמנם לפי דרכנו יתכן מאד אומרו זה ספר תולדות אדם, עם מה שאמרו רז"ל (עירובין יח, ב) שכל אותם ק"ל שנה היה מוליד שידין ולילין, שעל כן אמר שאלו התולדות הם תולדות של אדם לא שידין ולילין. ואומרו (שם) ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו, היתה כוונת הכתוב לומר, שתחילת המחשבה הוא סוף המעשה, כאשר נתבאר בפרקים הקודמים ובפרט בפ"ט במאמרנו זה, שכל העולם נברא לתכלית האדם והאדם נברא לתכלית שיהיה שלם, וזה אומרו בדמות אלהים עשה אותו, כלומר אל תכלית שישיג להיותו במדרגת דמות האדם שבמרכבה עשה אותו, כמו שאמרו רז"ל שאברהם היה תכלית המין האנושי, וכן אמרו רז"ל (בר"ר מז, ו) האבות הן הן המרכבה, והבן זה. גם אמרנו שאומרו ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו, שפירושו שבאותו יום שנברא האדם נברא ג"כ אדם על כסא הכבוד ובפרק עשירי הארכנו תראנו משם:

וכבר אמרו חכמי הקבלה שבפסוק זה שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם, נרמז אברם ואברהם, אברם קודם הברכה במה שנאמר בראם, ואברהם אחר הברכה במה שנאמר הבראם. והבן זה מאד שנרמז היות אברהם תחילת המחשבה, ולכן דרשו ז"ל (ראה בר"ר מג, ז) מה שנאמר (בראשית יד, יט) קונה שמים וארץ, שעל אברהם נאמר, שאם לא היה בא צדיק בעולם, שמים וארץ לא היה להם קיום, כמו שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי וגו', וכמו שיתבאר עוד בס"ד. ועתה לפי דרכנו יהיה פירוש הכתובים הללו כולם מיושבים על נכון, שאחר שסיפר עניני קין ותולדותיו כולם וביאר שנשתנתה ברייתם מן המין האנושי, ומהם היו כת השדים כמו שבארנו בפרקים שלפני זה, וכמו שאמרו רז"ל (ראה זוה"ק ח"א ט, ב הובא ברמב"ן בראשית ד, כב) שנעמה אחות תובל קין היתה אם אשמדאי. לכן התחיל עתה ואמר שזה ספר תולדות אדם שלא נשתנתה בריאתם אבל שהם בצלם אלהים. וביאר עוד שאין אומרו כאן תולדות האדם כאילו יאמר בני האיש ששמו אדם כמו שנאמר אלה תולדות ישמעאל, שפירושו אלה הם בני האיש ששמו ישמעאל, שאלו היה כן גם קין ותולדותיו היו בני האיש שנקרא אדם, אבל פירושו כאן באומרו זה ספר תולדות אדם, כאילו אמר זה ספר תולדות המין האנושי, ונתן טעם לדבריו שהזכר והנקבה שניהם נקראו אדם, ואם כן אין אדם שם האיש אבל שם המין, והיה אומרו זה ספר תולדות המין האנושי לשלול עניני קין ותולדותיו שלא היו מכלל המין האנושי ושיצאו מכללם והיו מכלל שידין ולילין שהוליד אדם הראשון באותם הק"ל שנה שהיה נזוף: ועל מה שנאמר וידע אדם עוד את אשתו, פירש רש"י ע"פ האגדה ללמד שנתוספה לו תאוה וכו', והרב רבינו אליהו מזרחי טען עליו וז"ל, לא ידעתי למה הביא האגדה הזאת שאינה קרובה לפשוטו של מקרא שהרי מלת עוד בכל מקום היא תוספת על הפעולה הנופלת עליה, כמו ותהר לאה ותלד בן (בראשית כט, לב), ואחריו ותהר עוד ותלד וגו' (שם לג), ולדעתי יפה דקדק רש"י ז"ל בפירושו, שתחילה ראה שכיון שנאמר בחוה כשילדה את הבל וחוסף ללדת (בראשית ד, ב), א"כ למה לא יאמר גם עתה ותוסף עוד ללדת, או ותהר חוה עוד, כמו שנאמר בלאה, וביקש ליישב זה באומרו שתלה הענין בידיעתו אותה, ללמדנו שפירש ממנה, וכשאמרו לו קשט עצמך, ידע את חוה, ולזה היה מספיק אומרו וידע את חוה. ואין לומר שמלת עוד היא תוספת על הפעולה שנאמרה, רק כשהפעולה הראשונה הוזכרה בפירוש, כמו בלאה שהוזכר ההריון הראשון בכתוב, כי אז יפול על הלשון היטב לומר ותהר עוד, אבל כאן אחר שנאמר והאדם ידע את חוה אשתו, נאמר ג"כ ותוסף ללדת את הבל, שכבר היה גם שם ידיעה כיון שהוליד הבל ולא הוזכרה מלת ידיעה אם כן לא יפול על הלשון לומר וידע עוד נוסף על מה שידע אותה בהולדת הבל שהרי לא הוזכרה. ואין לומר ששב מלת עוד תוספת על הידיעה שנאמרה בקין, כיון שהיה שם גם כן ידיעה אחריה. לכן פירש ז"ל על פי האגדה שנתוספה לו תאוה:

תוכן העניינים

מעשי השם חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה