מעשי השם חלק א· רבי אליעזר אשכנזי
חלק מעשי בראשית - פרק ד
ויאמר אלהים יהי רקיע. כבר בפרק הקודם אמרנו שאמרו יהי רקיע בתוך המים היה המאמר הזה ציווי לארץ שהיתה מקשיית אין בה מים כלל שמעתה יהי מקצת מיסוד העפר יוצא ממקומו הטבעי ויהיה רקיע בתוך המים. ואל יפלא אמרו בתוך המים ואין ריקוע הארץ באמצע המים, כי מלת תוך לפי הפשט הוא לשון עירוב כמ"ש (בראשית מב, ה) בתוך הבאים, וכמוהו חמשים צדיקים בתוך העיר (שם יח, כד), ולגר הגר בתוככם (שמות יב, מט), קומו צאו מתוך עמי (שם לא), וכן פה נאמר תוך שיהיה עירוב תחומי הארץ עם המים והיתה ההבדלה כמו שיתבאר בין המים אשר מעל לרקיע שהוא הים, וקראם מעל לרקיע לפי שאין תחתיו ריקוע ארץ עד התהום ונקרא ים שנשאר במקומו הטבעי שמאז היה רצונו להקוות המים וששם לא יהיה ריקוע רק מים עד התהום, וראה שהיה הציווי ליסוד הארץ שתתערב ותהיה רקועה בתוך המים: ואם ישאלך לבך עוד לומר למה לא תפס דוד (בתהלים קלו, ו) לשון הכתוב שנאמר כאן, והוה ליה למימר לרוקע הארץ תוך המים שהוא כגלדי בצלים זה על גב זה. אל יהי זר בעיניך, כי דוד היה ענינו לשבח הדבר הנפלא כמו שהתחיל ואמר (שם ד) לעושה נפלאות, וא"כ אין הפלא רק היות הארץ הכבדה על המים הקלים אבל מה שהמים ג"כ על הארץ כגלדי בצל אין זה מכלל פלא, כי טבעו הוא להיותו על הארץ כי הארץ מקומה הטבעי הוא להיותה תחת המים. אמנם תבין מדברינו אלה דבר נכון מאד שהתורה גילתה גדולתו ית' שהוא משפיל אף מרומם שהוריד והשפיל האש למטה והעלה הארץ למעלה ובזה נתפרסמה גבורתו ית', כי לכן היה הצווי לארץ שיהיה רקיע בתוך המים ולא היה הצווי למים שירדו תחת הארץ כי אם היה הצווי כן היה ג"כ הורדה, אבל להורות היותו משפיל אף מרומם היה הצווי ליסוד הארץ שהוא היותר שפל שיעלה ולאש שהוא היותר עליון שירד:
וראה אתה המשכיל שחנה בתפלתה אמרה בספור גבורותיו ית' ענין זה במליצה נאה היותו משפיל אף מרומם (שמואל א ב, ז), ואח"כ הביאה כראיה לדבריה כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל (שם ח), כי אין זה ענין אל היותו מקים מעפר דל להושיבו עם נדיבים, עד שתאמר שיסודות הארץ הם לו, אבל יאות במה שאמרנו שהיטיבה להביא ראיה לדבריה שהיתה אומרת משפיל אף מרומם ממה שראינו שכן עשה ליסודות שהשפיל את הגבוה והרים את השפל עד שנתערבו ושת עליהם תבל שלא היתה עוד לשוא ולתהו. וראה עוד שאם אינך אומר כן א"כ הנהרות שנובעים מתחת לארץ והמים הנמצאים בבורות תחת לארץ לא הוזכר ענינם בבראשית כלל ומי הוציא את המים ממקומם הטבעי שהיו על הארץ לקלותם והלכו תחת לארץ, וכבר אמרנו שדוד אמר לרוקע הארץ על המים, ובכל יום אנו מברכין על רקיעה זו, ושלא תהיה נזכרת זכירה מפורסמת בסיפור הבריאה זה ודאי לא יתכן. ועוד תראה הסדר הנכון שאמר דוד שקודם אמר על מעשה יום א' לעושה שמים בתבונה, ועל יום ב' ויום ג' שנשלמה מלאכת המים אמר לרוקע הארץ, ועל יום ד' אמר לעושה אורים, ועל אלו הימים שנעשו היסודות ועירובם והמאורות שהיו כלם מן ההיולי על אלו סדר הלל לא על מה שעשה מהרכבת היסודות במה שנאמר תוצא הארץ וישרצו המים:
ובענין הרקיע הזה שנא' כאן ראיתי המפרשים מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. יש שאמרו שהרקיע הזה נאמר על כל הגשם הה' ולזה יראה היות כוונת רש"י והרמב"ן כיון שאמרו שהם השמים שנאמר ברא אלהים את השמים ושחזקם, וקצת מחכמי התכונה מבני אומתנו אמרו שמה שנאמר כאז רקיע שעשה הקב"ה שטח מקיף תחת הגלגל ירחי להבדיל בין השפלים והעליונים, ואחרים אמרו שנאמר על הגלגל היומי, ואחרים אומרים שהרקיע הזה נאמר על החלק התחתון מן האויר אחר שחלקו את האויר, ואמרו שהוא מתחלף באיכיותיו לג' חלקים, ודברי הרמב"ם ז"ל נוטים לזה, ואחרים נראים כנוטים לפירוש זה נוגעים ולא נוגעים כי לא נתבארו דבריהם ביאור מספיק בהחלט. ואמנם המורה נבוכים ח"ב פ"ל ביאר דעתו זה והביא לו ראיה ממה שאחז"ל (בר"ר ד, ב) הוגלדה הטפה האמצעית, ורמז בדבריו שאין פירוש אמצעית אמצעות מקום, אבל פירושו אמצעות בהויה שהמים התחתונים הם שיצאו בפועל והעליונים הם שלא יצאו והאמצעים הם המוכנים לצאת אל הפועל. ובאמת קשים הדברים הללו לקבלם, ולא ידעתי אכנה שמאחר שלפי דברים הללו אין כאן דבר נסתר הקצר קצרה יד ה' לומר למשה שיכתוב או ידי משה כבדים מלכתוב הדברים בבירור ויאמר יהי הרוח מבדיל בין מים למים, ודוד האין בלשונו מלה שאמר (תהלים קמח, ד) המים אשר מעל השמים אחר שאמר שמי השמים, ויהיה פי' על יסוד האויר נשגבה מני והוא פלאי:
גם ראיתי מי שפירש ענין הרקיע הזה שהוא גוף כדוריי שעשה הקב"ה תוך יסוד המים באמצע חלל העולם, והוא נעלם מעיני בני האדם ולא ביארו אם הגוף הזה הוא מהד' יסודות או מהגשם החמישי, כי אם הוא מד' יסודות או מא' מהם למה לא ביאר הכתוב ממה הוא, ואם לא הוצרך מפני היותו נעלם מבני אדם גם לא היה צריך לומר כל ענין הכדור ההוא, למה יקראהו רקיע, ודוד ע"ה קראו שמים כמ"ש והמים אשר מעל השמים. ואם הוא מהגשם הה' והוא בחלל העולם תוך יסוד המים, הנה באמת יהיה זה כאשר יברח האדם מן הדוב ופגע בו הארי שהם בורחים מלהאמין שיש מים ממש על הגשם חמישי ועתה יאמרו שהגשם חמישי הוא בחלל העולם. ולמי שפי' שהרקיע הזה הוא שטח הגלגל הירחי, יתחייב לומר שפי' המים תחתונים שהם החמרים השפלים והמים עליונים הם הגרמים השמימיים, ומהרי"א סילק הדעת הזה ואמר שא"א שבריאת הגרמים השמימיים כולם הנכללים בשם שמים נתייחסה ליום א' ובריאת שטח קערורית גלגל לבנה נתיחסה ליום שני, גם טען שלא יתכן לקרא בשם רקיע השטח ההוא כיון שהוא מקרי בלתי עומד בעצמו. ויותר מזה יש להשיב על דבריהם ולסלקם מדברי דוד שכיון שאמר המים אשר מעל השמים הרי אין השמים מכלל המים ולפירוש זה כל הגרמים השמימיים נכללים במים, גם לא ידעתי למה יקרא התחתונים מים ולא קראם ארץ שכוללת כל השפלים ושמים שכוללים כל העליונים כמו שקראם הכתוב הראשון ואמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וכן ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (שם ב, ד), והיה לו לומר יהי רקיע ויהי מבדיל בין שמים לארץ ומה זה ששינה שמותם לקראם בשם מים:
ואני כבר אמרתי לך דעתי בענין הזה שהוא כפשוטו מה שאנו רואים בעין ואנו מברכים בכל יום רוקע הארץ על המים וגם דוד אמר (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים, אמנם כי כן כבר הודעתיך כי אין בכתוב רק עניני הספינה של שעוה אשר אמרתי לך בפרק שלפני זה למשל ובכל כלי הספינה זאת שבאו בכתובים לא אצא חפשי ממנה ואין דברי אלא בה. אבל בענין הזה אשר ראיתי רצוני לומר ברקיע הזה שאמרו בו המפרשים ונחלקו על היותר זה אומר אני מצאתיו והוא רום רקיעא וזה אומר אני מצאתיו והוא תהום ארעא, שיש מי שאמר שהוא הרקיע העליון ויש מי שאמר שהוא כדור בחללו של עולם, וראיתי דוד ע"ה שאמר עליהם (תהלים קמח, ד) המים אשר מעל השמים. לכן אעירך במה שהוא דעתי בענין הזה, והוא כי פשט הכתוב לא יזח כאשר אמרנו שהארץ רקועה תוך המים שכן הוא בספינה הזאת שאנחנו בה ועינינו הרואות. אבל כמו שיש בספינה הזאת ד' מחנות, הראשון ועליון הוא האש, שני לו הרוח, שלישי לו המים, כן ג"כ ימצאו בספינה עצמה כאשר יאמרו חכמי הקבלה שהם ד' מחנות שכינה שהם תחת אדני, ודוד אמר אותם גם כן כסדרם ממעלה למטה שאמר תחלה (שמואל ב כב, ח) מוסדות השמים ירגזו, שהמשיל ד' מדרגות שבצבא השמים לד' יסודות אשר בארץ, ולכך קראם מוסדות השמים, והזכיר אותם אחד אחד, תחלה אמר על האש (שם ט-י) ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו וערפל תחת רגליו, וכבר אמרנו בפ"ג שגם הערפל הוא כנוי לאש היסודיי הבלתי מאיר, ואחריו אמר (שם יא) וידא על כנפי רוח, ואחריו אמר (שם יב) סביבותיו סכות חשרת מים, ואחריו אמר (שם טז) יגלו מוסדות תבל שהיא ארץ החיים. הרי ראית שכמו שתמצא בבריאת העולם הזה הים שהם המים שבמקומם הטבעי והמים האחרים שנובעים מתחת הקרקע שיצאו ממקומם ורקע הארץ עליהם, כן הוא בצבא השמים שיש מדרגה שנקראת ים ועליה נאמר (איוב ט, ח) דורך על במתי ים, וכן נאמר (תהלים פט, י) אתה מושל בגאות הים, ויש מדרגה מצבא השמים שנקראת מים כמ"ש (שם כט, ג) קול ה' על המים, והמדרגה שנקראת ים היא תחת לרקיע, והמדרגה שנקראת מים היא מעל לרקיע וזהו המקרה במים עליותיו (שם קד, ג) לפי שהם העליונים, ונקראים מים חיים שנובעים מעדן העליון ועליהם נאמר (ישעיהו יב, ג) ושאבתם מים בששון, וכולם רחמים והם מדת אל חי שהוא ברית, וע"כ אנחנו אומרים בברכת המילה אל חי חלקנו. אבל ים הוא ים המלח ויש בה מן הדין שנאמר (תהלים קד, כה) שם רמש ואין מספר, וגם ים סוף מכללו שירד דין ממנו למצרים, והנה הקב"ה הבדילם והמים הם העליונים ומי הים הם התחתונים, והבן שזהו שנא' (ישעיהו יא, ט) שתמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, וז"ש ז"ל (בר"ר ד, ב) שנגלדה הטיפה האמצעית ונעשו שמים תחתונים ושמים עליונים, וכבר ידעת מה שאמרו חז"ל (חגיגה יב, א) שמים שם מים, ויצדק ג"כ מ"ש בבראשית רבה (יב, ח) בשני ברא מן העליונים יהי רקיע. ויתכן שאלו הד' מחנות משפיעים על הד' יסודות כל אחד על היסוד שהוא בשמו ועל כז הם משותפים בשם, ותמצא קצת מזה בדברי הרמב"ם ח"ב פ"י אבל קראם גלגלים:
והבן מאד ע"פ דרכנו מ"ש (חגיגה יד, ב) כשתגיעו אל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, ר"ל בזה שכבר יעיינו בנגלה מן הכתוב שהוא לענין ריקוע הארץ על המים והם מים ממש, אבל כשתגיעו אל אבני שיש טהור כינוי אל הנסתר שכינה אותו בשם אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, כאלו יאמר הנה המעיין בתורה יעיין קודם בנגלה עד שיגיע אל הנסתר, ואמר השלם הזה כי לפי הפשט בנגלה מן הכתוב הנה אמרו מים הוא מים ממש שהבדיל בין מים למים ברקיעת הארץ, אבל כאשר תגיע אל הנסתר שכינה אותו בשם אבני שיש טהור הזהיר שלא תאמר שהמים הם מים ממש כמו התחתונים, וזה אמרו אל תאמרו שמה שנאמר מים אשר מעל לרקיע הם מים ממש כי דובר שקרים לא יכון. ומהרי"א כתב בענין המאמר הזה ואמר שהמאמתים בידיעת סתרי תורה מצאו שלא נאמרו מים עליונים על הצורות הנבדלות שלא יתוארו בתורה ובנביאים רק בשם אש ובשם רוח לא בשם מים. ואנחנו כבר אמרנו ששם הים הוא שם העצם להם ומושאל אלינו וכן אש וכן רוח, ומהרי"א בעצמו כתב כן גבי קרא ימים מושאל אלינו סותר אל מה שאמר כאן, ולהיות בתחלת הבריאה צבא השמים צורות בלתי נבדלות לכן הקב"ה הבדילם והיא ההבדלה שרמז בה הכתוב פה שהבדיל בין מדרגה עליונה למדרגה תחתונה ממנה. ולכך יתכן עוד לומר שמאמר ר"ע (חגיגה יד, ב) היה שכשיגיעו להבנת הכתובים על הנסתר לא יאמרו ששתי המדרגות הם אחת לבד ויאמרו שאלו מים ואלו ג"כ מים כי יש הבדל רב ביניהם. וכמה יצדק על פי דרכנו מה שאמר ר' אחא בר יעקב פרק אין דורשין (חגיגה טו, א) שאין בין מים עליונים לתחתונים אלא כמלא נימא לפי ששניהם מחנה אחת רק שהבורא ית' הבדילם לצדיקים שישאבו מים בששון:
ואחר שאמרתי לך כל זה פקח עיניך וראה גדולת תורתנו האלהית שאחת דברה ושתים נשמע. והוא שאמר משה (דברים לג, ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש מימינו אש דת למו, שהכוונה לומר אלינו שענין תורתנו הוא כן שתאמר ענין אחד ובו תרמוז אל ענין רחוק ממנו ואמר זה במליצה נאה שמסיני בא וזרח משעיר, וכן שהופיע מהר פארן ואתא גם כן מרבבות קדש שהם משל לנסתרות, ובסוף הכתוב ביאר כי כל דבריו הם על התורה ועל כן השלים מימינו אש דת למו, וז"ש (שמות לב, טז) שהלחות מעשה אלהים המה כתובים משני עבריהם, על הנגלה והנסתר. ועתה תראה בענין שאנחנו בו כי היא ספרה הענין התחתון הזה אשר בראו הבורא ית' ושרקע הארץ על המים כדי שיתמזג יסוד העפר עם יסוד המים ועם שאר היסודות להמציא הדומם והצומח והבעל חי, וגם רמזה לנו על הענין העליון ההוא שהקב"ה עם היות שאין כאן רק ד' מחנות שכינה הנה המחנה האחת נחלק לשנים כדי שנשאב מים חיים:
וכי ישאל לבך לאמר מדוע נקראו ד' מחנות שכינה בשמות הללו, דע לך שכבר יחשבו רבים כי המים אשר עמנו וכן הארץ וכן הרוח וכן האש שם העצם שלהם הוא כך עד שמפני זה נבהלו בראותם הכתוב אומר המים אשר מעל השמים, ומפני זה הסכימה דעתם שאין המים האמורים כאן רק שם מושאל כי לא יקבל הדעת היאך אפשר שיהיו מים על השמים, וכל אחד לדרכו פנה זה אמר שהוא הגלגל עליון וזה אמר שהוא הגשם החמישי שהושאל להם זה השם של מים. ואין הדברים כן אבל הפך זה כי המחנות ההם שמם העצמיי הוא לעליון שבהם אש ולשני רוח ולג' מים ולד' ארץ, ועל שם זה כאשר ברא הקב"ה עוה"ז בד' יסודות השאיל להם השמות וקרא ליסוד עליון אש ולשני רוח ולג' מים ולד' ארץ, וקרה לאלה החושבים כן כמו שקרה לבן הספן אשר אביו עשה לו ספינה של שעוה ועשה בה כל הכלים ואמר לבנו זה נקרא תורן וזה וילון ובנו יחשוב באמת שזה נקרא תורן וזה וילון, וכאשר יספרו שהוילון מוליך ספינה בים עם כמה מאות אנשים וככרים של סחורה יפלא ויחשוב שזה א"א שוילון קטן כזה יוליך כל כך משא לפי שהוא יחשוב שזה הוילון הקטן של שעוה הוא הנקרא וילון ובאמת אביו קראו וילון על שם שהוא במקום מיוחד לספינה להיות שם הוילון והוילון הזה ג"כ הוא באותו המקום בספינה של שעוה על כן קראו וילון לא מפני שזהו וילון. כמו כן בענין הזה קרא הקב"ה היסוד האחד אש על שם שהמחנה הראשון נקרא אש והיסוד השני קראו רוח וכן כולם כי הקב"ה נתן לנו תורתו בלשונו הקדוש והוא שאחז"ל (זוה"ק ח"ב קכד, א) כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. ולהיות כאשר אמרנו שהמים העליונים הם הרחמים והם מעייני ישועה לכן לא הזכיר דוד רק אשר מעל השמים, ואשר מתחת השמים כלל אותם עם שאר המחנות באמרו כל צבאיו, ומלבד ששם העצם שלהם נקרא מים כבר הם ג"כ משקים ומרוים הארץ, שאם אין רחמים אין הארץ מתקיימת: ולא אחשוב שאצטרך לבאר לך הכתובים האחרים במלאכת יום השני כי ענין ההבדלה מבואר מאד אם לנגלה ואם לנסתר שהיא הבדלה כפשוטה, רק שלפי הנגלה שב ההבדל אל הרקיע שרקע הארץ והרקיע הוא שהבדיל, אמנם בנסתר שב אל הבורא יתב' שהוא המבדיל הרחמים מן הדין ושם את הדין כבוש תחת הרחמים. ואתה המשכיל כאשר תשקיף השקפת עיון תמצא באמת הכל מה שספרה תורה במעשה בראשית בעולם הזה שהיא הספינה של שעוה כולם תמצא בספינה הגדולה, כי מלת אור הוא שם העצם אל ההשגה והושאל לאור הזה אשר אתנו להיות שהעין החומרי לא ידע מהות ענין רק ע"י האור וזהו שנא' (תהלים לו, י) באורך נראה אור, והיה מספיק שיאמר באורך נראה ובא האות שהיעוד האמתי הנה הוא והיה ה' לאור עולם, אמנם ההבדלה לענין הנגלה בכתוב הוא ברור מאד כפי פשוטו שכבר ידעת שתנועת היומי היא תערב הכל, וכ"כ המורה נבוכים פרק ע"ב וכן כתבו ג"כ כל חכמי המחקר:
ולפ"ז אמרנו שהיתה כל פעולה הנזכרה בבראשית ביום אחד ערב ובקר, וכן היה שכל הפעולות עירב אותם היומי ונתפשטה הפעולה בכל הכדור של הארץ, רק בענין האור של האש שהאיר את האויר לא נתפשט רק בחצי כדור האויר, וכן רקיעת הארץ על המים לא נתפשט בכל הכדור כי במקום הים הגדול אין שם ריקוע ולא נתפשט הריקוע רק במקום היבשה א"כ זאת היתה ההבדלה שהיומי בסיבובו דרך טבע היתה מתפשטת פעולת רקיעת המים ופעולת אור האויר ג"כ, רק שהבורא יתב' הבדיל כאלו יאמר היומי מערב היסודות וגורם התפשטות והבורא ית' הבדיל שלא תתפשט רק בחצי הכדור, וא"כ היה אמרו ויבדל אלהים צווי כמ"ש רבי אליעזר (פרקי רבי אליעזר) בפרק ג' שהשמים היו נמתחין והולכים עד שגער בהם, כי כל הנבראים זריזים במצות בוראם וכאשר גזר יהי אור שיתמזג יסוד האש עם יסוד האויר ויאיר היו כל חלקי יסוד האויר חפצים לעשות רצון קונם להתמזג באש ויסוד האש היה נמתח להתמזג עם כל יסוד האויר בכל כדוריותו עד שהקב"ה הבדיל שגזר שלא יתערב בכל כדור האויר רק בחציו שהושם השמש נגדו, וכן ריקוע הארץ תוך המים היתה הארץ עושה רצון קונה והיה נמתח הריקוע גם בים כמו ביבשה עד שהקב"ה הבדיל בין המים שבמקומם הטבעי שהוא הים וזה טעמו שכל הנחלים הולכים אל הים להיותו מקומם הטבעי, והקב"ה הבדיל בין המים שבמקומם הטבעי שהם נקראים עליונים כיון שאין ריקוע הארץ בתוכם, ובין המים שמתחת לרקיע:
אמנם מה שצריך שאבאר לך הוא מה שנא' ויקרא אלהים לרקיע שמים, כפי הפשט הנגלה מן הכתוב שאמרנו שזה הרקיע הוא רקיעת יסוד הארץ על המים שא"כ הוא היאך יצדק שיקראנו שמים. ואומר לך כי הענין הוא שהקב"ה עשה רקיעה אחת בשמים וכל דבר יגדר השם כפי צורתו ולכן היה ודאי נקרא רקיע על שם צורתו עתה שעשה רקיעה שנית בארץ כמו שנא' (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים, החליף שם הרקיעה הראשונה וקראה על שם החומר שהוא אש ומים וקראו שמים כדי להבדילם בשמותם, כי לקרא רקיעת הארץ על המים ארץ זה לא יתכן שכל הארץ אפי' שלא תהיה רקועה על המים תקרא ארץ לכן החליף שם הרקיע העליון. והעד הנאמן מ"ש יהי מאורות ברקיע השמים שיורה על היות רקיע בארץ עד שהוצרך לומר ברקיע השמים ולא היה יכול לומר יהי מאורות בשמים אע"פ שקרא את הרקיע שמים, שאם היה אומר יהי מאורות בשמים לא היה המובן שיהיו תלויים בו עד שגוף השמש יראה על הארץ אבל היה המובן שיהיו המאורות על השמים כי בכל מקום שנא' בשמים הכוונה על השמים לא שיהיה תלוי בעובי השמים. ובזה אחשוב למשפט שנתקרבתי אל הפשט יותר מזולתנו, ואם יצאתי מן המחיצה אשר יעדתי בהקדמתי וגליתי קצת מאשר הועילוני רבותי קדושים אשר בארץ החיים המה בעניני המדות, עומק הענין השיאני ואוכל מכל. ובמה שלא נאמר כי טוב אחז"ל (פסחים נד, א) שנברא גיהנם. אבל לפי הפשט כאשר אמרנו שאמרו וירא אלהים כי טוב ר"ל כך גזרה החכמה האלהית שלא ישאל שום אדם לומר ולמה לא נעשה כך וכך, א"כ לפי דרכנו זה היטיב הכתוב לבלתי אמרו וירא אלהים כי טוב עד שנגמרה מלאכת המים שאז אמר וירא אלהים כי טוב על כולם:
וכבר טענו קצת מדוע נחלקה מלאכת המים לשני ימים, אבל לפי דרכנו אשר אמרנו שהקב"ה ברא הכל מהיסוד הדק ההיולי שנקרא ראשית ונתן בו כחניות להוציא צורה מן הכח אל הפעל אבל לא תתפשט פעולתו בכל כדור רק ע"י תנועת הגלגל היומי, ושלכך הוצרך לכל מלאכה יום אחד. ואמרנו עוד שמפני זה לא טענו חז"ל (כמו באבות פ"ה מ"א) והלא ברגע אחד היה יכול להבראות, שכבר ברגע אחד ברא הכל דהיינו ההיולי כאשר הרחבנו הדבור בזה בפרקים הקודמים א"כ אפשר לומר במה שלא השלים מלאכת המים ביום אחד לפי שהם מלאכות הפכיות, כי מלאכת ריקוע הארץ על המים הוא יעשה היומי בסיבובו שיוליך המים בכל הכדור תחת הארץ, והקואת המים היא פעולה הפכית לזאת שהתנועה הסבובית מהיומי הוליך החול שניתן לגבול הים כל סביבו שלא יצא ממחיצתו. ועוד כי ביום השני אין פעולתו נקראת היותה במים כי לא היתה הפעולה רק בארץ שהארץ תעלה על המים וא"כ לא נחלקה מלאכת המים לב' ימים: ועתה ראה איך היה סדר ספור הבריאה שתחלה אמר שמההיולי שנקרא ראשית ברא השמים והארץ וכל אשר בהם, ואחר שסיפר בריאת הארץ והיסודות אמר שהיתה לתהו שהיה כל יסוד עומד במקומו, ואח"כ ביאר התערבם, ואחר שביאר התערבם סיפר בריאת הצומח שלא היה צריך לאור אבל קודם שיברא בעלי חיים תלה המאורות שאם אין מאורות למה יברא בעלי חיים לראות כי עינים להם ולא יראו, לכן הקדים המאורות לבעלי חיים ביום ד':