אור ברסלב
מעשי השם חלק א חלק מעשי אבות - פרק כו

מעשי השם חלק א· רבי אליעזר אשכנזי

חלק מעשי אבות - פרק כו

חלק מעשי אבות - פרק כה

פרשת תולדות:

פירש רש"י ז"ל ואלה תולדות יצחק, יעקב ועשו האמורים בפרשה: דבריו ז"ל צריכים ביאור, שהיה מספיק אומרו יעקב ועשו, וכבר ידענו שהם אמורים בפרשה:

אמנם יראה שרש"י ז"ל הגיע אליו באומרו ואלה תולדות יצחק, שאחרי שקודם לכן אמר תולדות ישמעאל, ואחריהם אמר ואלה תולדות בוא"ו, אין מקום לומר שאלה תולדות האמור כאן, פירושו על המקרים שהוקרו ליצחק, כמו מה ילד יום (משלי כז, א), ומוכרח הדבר שהכוונה באומרו תולדות על הבנים, ויפלא שאם כן לא היה לו להפסיק בדברים אחרים, אבל היה לו לומר ואלה תולדות יצחק יעקב ועשו, לכך יישב רש"י הדברים ואמר שלהיות כאן התחלת פרשה, אם כן אומרו ואלה תולדות, כאילו אמר וזו הפרשה בסיפור תולדות יצחק האמורים בה:

ועוד יתבאר סוף פרק ל' בס"ד אחר ההשקפה בלשון רש"י שהקדים יעקב לעשו, שהיתה כוונת רש"י לתת טעם למה לא נאמר תיכף התולדות אחר שנאמר ואלה תולדות יצחק, ואמר שאם הכתוב היה אומר ואלה תולדות יצחק, ושיזכיר הבנים תיכף, היה צריך לומר עשו ויעקב, אבל לא אמר הכתוב כן כדי שלא להקדים עשו ליעקב, ולכן אמר ואלה תולדות, וסמך אל מה שהם נזכרים בסוף הפרשה יעקב תחילה כמו שנאמר (בראשית כח, ה) אם יעקב ועשו:

ובמה שנאמר אברהם הוליד את יצחק, רבו בזה המפרשים והמדרשים, ויתכן עוד לומר שהקב"ה אמר שמפאת מערכת הכוכבים והמזלות לא היה אברם מוליד, עד ששם הקב"ה בו אות משמו שאז הוליד, ששמו יתברך שידד כל מערכות המזלות, ולכך נקראו ישראל (שמואל א יז, כו) מערכות אלהים חיים, ששאר האומות הם תחת מערכות המזלות, ולכך גם כן נאמר לישראל (ירמיהו י, ב) מאותות השמים אל תחתו, וזה אמרו רז"ל (שבת קנו, א) אין מזל לישראל, אם כן היה אומרו כאן אברהם הוליד את יצחק, כאילו אמר היותו נקרא אברהם היה סיבה להוליד את יצחק:

או שיתכן לומר שהכתוב כפשוטו בא לספר הולדת יצחק את בניו, ואמר שאברהם הוליד את יצחק, שבזכות אברהם הוליד יצחק בנים, שעקר היה, וכאשר אמר הקב"ה לאברהם (בראשית כא, יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, גזר עליו ההולדה, ולכך לא התפלל רק לנוכח אשתו, והיה אומרו כאן אברהם הוליד את יצחק, כאילו יאמר אברהם עשה שהוליד יצחק, ושלכך לא הוצרך לתפילה רק רבקה כי עקרה היא, שאחר שאמר שאברהם עשה שיוליד יצחק, ביאר ענין התפילה שנתפלל ושנעתר לו, וידוע שבזכות אברהם הוליד יצחק, שכן נאמר (בראשית כו, ג) והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך, והשלים המאמר ואמר (שם ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי: ובאומרו ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה. כתב רש"י שהרי כשהיה בא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד שמתה שרה שלשים ושבע שנה היו, כו' עד המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשא. ובאמת יפלא וכי ראייה הוא מביא לכתוב אחד מכתובים אחרים, והלא כתוב מלא לפניך שהיה בן ארבעים. אבל יתכן לדעתי שרש"י ז"ל ראה מה שנאמר בקחתו את רבקה, שהיה לו לומר ויהי יצחק בן ארבעים שנה ויקח את רבקה, כמו שנאמר (בראשית כו, לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי, ולכך כתב רש"י שכוונת הכתוב היא שיעשה חשבון איך היה בן ארבעים, ועל זה אמר בקחתו, ולא אמר ויקח, לפי שאין כאן הכוונה סיפור הקיחה אבל היא עשיית חשבון זה, א"כ אין רש"י ז"ל מביא ראיה לכתוב, אבל הכתוב בעצמו מורה על עשיית חשבון, ורש"י ז"ל ביאר לבד אופן החשבון, והסיבה בעשיית החשבון, לדעת שהמתין יצחק עד שרבקה תהיה בת שלש:

עוד פירש רש"י ז"ל ויעתר לו ה', אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, ולפי מדרשם זה, יהיה טעם נכון אל מה שנאמר אברהם הוליד את יצחק, כלומר צדיק בן צדיק. וכן יהיה גם כן טעם אל מה שנאמר בת בתואל ואחות לבן, כלומר צדיק בן רשע, והיה אם כן כל זה נתינת טעם אל אומרו ויעתר לו ולא לה: ועל מה שנאמר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, כבר פירש רש"י ז"ל ע"פ רז"ל (יבמות סד, א, בר"ר סג, ה) עיין שם. ועוד יתכן שהיה מאמר הכתוב שיצחק לא התפלל על בנים רק על אשתו שלא תשאר עקרה, וזהו לנוכח אשתו כי עקרה היא, ונעתר לו הקב"ה גם במה שלא שאל ותהר רבקה, כי לא יאות לומר שהתפלל על בנים, ובפרט לפי מדרשם ז"ל (ראה יבמות סד, א הובא ברש"י בפסוק כו) שלא היתה רבקה רק בת כ"ג שנים. וכבר אמרנו שזהו קישור הכתוב עם מה שנאמר אברהם הוליד את יצחק, שפירושו שאברהם היה סיבה שיצחק לא נשאר עקר, כשהקב"ה אמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע, ואם כן הוא עשה שיצחק הוליד. ולכך ביאר הכתוב שלא התפלל יצחק על עצמו רק על רבקה שהיא עקרה:

ובאומרו ויתרוצצו הבנים בקרבה. כבר נתרוצצו המפרשים ואיש לדרכו פנה. וכתב הרמב"ן ז"ל וזה לשונו ותאמר אם כן גדול צער העיבור, למה זה אנכי מתפללת ומתאוה על ההריון לשון רש"י ואיננו נכון. ורבי אברהם אבן עזרא אמר כי שאלה את הנשים אם אירע להם ככה ותאמרנה לא, ותאמר אם כז הדבר והמנהג למה זה אנכי בהריון משונה, והנה הכתוב חסר ואיננו שלם בפירוש הזה. והנכון בעיני כי אמרה אם כן יהיה לי למה זה אנכי, הלואי אינני שאמות או שלא הייתי, כטעם כאשר לא הייתי אהיה (איוב י, יט) עכ"ל. והנה יש לטעון שאם כפירושו היתה אומרת למה לי חיים, כמו שהיא אמרה לפנים (בראשית כז, מו) אם לוקח יעקב מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים:

אבל יתכן לומר שלא היה לה לא כאב ולא צער, אבל היתה מסתפקת שמא אינו הריון רק חולי, שמילת קרב לפעמים תאמר על האיבר בעצמו שבו המזון, כמו שנאמר (ויקרא א, יג) והקרב והכרעים ירחץ במים, ואמנם מילת בטן לא תפול רק על חלל הגוף והאיברים הפנימיים בכלל, והנה שינה פה שתחילה אמר ויתרוצצו הבנים בקרבה, ואח"כ אמר שני גויים בבטנך ולא אמר בקרבך, לכך יתכן שכאשר נאמר שנעתר לו ה' והיא הרה, ועתה ראתה שהבנים היו חובטים ומתרוצצים עם הקרב שלה, לגודל רציצתם או ריצתם, הנה חשבה שאותו הענין החובט הרץ ומתנועע שהוא תוך הקרב, ולכך לא היתה חושבת שזה הריון אבל חולי, ולזה אמרה אם כן שהוא הריון למה זה אנכי, כלומר למה אני וקרבי חובט ונחבט ומתרוצץ שאין מקום הבנים בקרב, כאילו אמרה שהאיבר שהולד בו יתכן להיותו נחבט, אבל היא בעצמה דהיינו הקרב שלה למה יתחבט, ולכן הלכה לדרוש את ה' לדעת אם היא הרה באמת או חולי, והשיבו לה הסיבה שהבנים נפרדים בעניניהם מן הבטן, ושלפי זה גדלה רציצתם עד היותם מתרוצצים וחובטים בקרב שלה נגד מנהג ההרות, ולכך גם השיבו לה שני גויים בבטנך, ולא אמרו בקרבך, ולשאר הפירושים אשר הזכרנו הנה חס ושלום נראה שאותה הצדקת היתה בועטת בטובתו יתברך ובוחרת במות. ועוד שהתשובה שהשיבו לה לא היתה ענין ליישב דעתה, שאחרי היות בוחרת המות מפני הכאב מה לה אם הם ב' גוים או ג'. והרמב"ן ז"ל ביקש ליישב ואמר שבתחלת יצירתם עשו מריבה ועתה ינוחו, והנה לא יספיק כי המלחמה הוזכרה בכתוב, והמנוחה שהיא עיקר הכוונה חסר מן הספר, עד שעל זה אבחר במה שאמרנו היותו נכון:

וכבר פירש רש"י ז"ל ותלך לדרוש אלהים שהלכה למדרשו של שם, אבל לא ידעתי למה לא נאמר שאברהם שהוא נביא אמר לה, שעל שם לא נזכר בתורה שהוא נביא כמו שנאמר על אברהם. ונכון מזה לדעתי שהיא התפללה להשם יתברך להודיעה, וברוח הקודש נתנבאה ואמר ה' לה שני גויים בבטנך. וכבר ידוע שהאמהות נביאות היו (ראה בר"ר סז, ט), ובשרה אמרו רבותינו ז"ל (שמ"ר א, א) שאברהם היה טפל לשרה בנבואתה. ומה שנאמר ותלך לדרוש, אפשר שהלכה אל מקום העקידה שנקרא בית אלהים, כמו שאמר יעקב (בראשית כח, יז) אין זה כי אם בית אלהים:

תוכן העניינים

מעשי השם חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה