מעשי השם חלק א· רבי אליעזר אשכנזי
חלק מעשי אבות - פרק ג
אומרו ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען. נראים דברים אין בהם צורך ואין בהם טעם, שאם היתה הכוונה להגיד הגעתם לארץ כנען כבר היה מספיק אומרו ויקח אברם את שרי אשתו וגו' ויבאו ארצה כנען, או שיאמר וילכו ארצה כנען. אמנם לדעתי אמר הכתוב בלשון חכמה ודרך בשורה שאברם וכל אשר לו יצאו במחשבתם ללכת בארץ כנען, כאדם שהולך חוץ מביתו שאז יאמר שהלך מביתו, אמנם אם האיש יצא מעיר נכריה ללכת לביתו, לא יאמר עליו שהלך לביתו, אבל יאמר שבא לביתו, והנה הודיע הכתוב שבאו לארץ כנען לפי שהיא שלהם, והיה כאילו יאמר שאברהם ושרה יצאו כיוצאים מביתם ללכת אל ארץ נכריה, ולא היה כן אבל באו אל ארצם ואל נחלתם, וזה אומרו ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען. ואין לטעון על פירושנו זה ממה שנאמר קודם לכן ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם, ותאמר שהרי שם אי אפשר לומר שחשבו ללכת מארם נהרים לעיר נכריה והם באו אל חרן שהיא ארצם כמו שאמרנו שהרי חרן אינה ארץ ישראל, כי אין מקום לטענה זאת ששם נאמר ויבאו עד חרן שרצה לומר שיצאו משם, ובמחשבתם היתה יציאה אבל לא נתקיימה עצתם שבחרן נתיישב תרח. ולפי זה נאמר ויבאו עד חרן ולא אמר ויבאו בחרן, שאומרו ויבאו עד חרן מבואר שהכוונה להורות על שהמחשבה היתה ללכת כמו שאמרנו לפנים:
ואומרו ויעבור אברם בארץ. פירש רש"י נכנס לתוכה כלומר לא דרך העברה, ולדעתי לפי הפשט יתכן שהוא כמו שפירשתי בפירוש מגלת אסתר, ויעבור מרדכי (אסתר ד, יז), שהכריז התענית לצבור, וכן ויעבירו קול במחנה (שמות לו, ו), וכמו כן פה יאמר שהיה מכריז בארץ אלהותו יתברך, כמו שהשלים אח"כ ואמר ויקרא בשם ה', כי אומרו ויעבור אברם, הוא על ההכרזה כוללת כל הארץ, ואומרו ויקרא הוא סיפור ההכרזה פרטית באותו מקום:
ובאומרו והכנעני אז בארץ. פירש הרב אבז עזרא וזה לשונו יתכז שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר, ואם אינו כן יש לו סוד והמשכיל ידום, עכ"ל. והנה נמשך אחרי כוונתו המשובשת לומר שיש כתובים בתורה ח"ו שלא כתבם משה כמו שכתב בפרשת דברים, ואמר שכיון שבזמן משה היה אז הכנעני בארצו, אם כן לא יתכן לו לומר שהכנעני אז בארץ, ולכן אמר שאפשר שמלת אז שבה אל מה שעבר, שקודם לכן היתה לאחר, או הוא סוד, כלומר שמשה לא כתבו ואין ראוי לגלות הדבר. זו היא כוונת הראב"ע ובסודו לא תבא נפשי, ולא עוד אלא שגם בחינם נכנס בין המצרים האלה, שאפילו נניח שמלת אז שבה אל העתיד, יתכן גם כן שהם דברי משה, כי כאן לא היתה הבטחתו יתברך לאברהם רק ארץ הכנעני, דהיינו א' מז' עממים, ולא הבטיחו על כל ז' עממים עד הפרדו מלוט, שאמר לו שא נא עיניך, שאומרו שא נא הכוונה לומר שא עיניך עתה שנפרדת מלוט. ולכך פה כאשר סיפר שבא לשכם, וכבר נאמר על שכם בימי יעקב שהיה מן החוי, כמו שנאמר שם (יהושע יא, ג) שהיה בקצה ארץ כנען, שאומרו בקצה ארץ כנען, יורה שלא היה ממנה עצמה, ועוד נאמר (בראשית לד, ב) חמור החוי נשיא הארץ, על זה בא הסיפור שהקב"ה הבטיח לאברהם הכנעני והזכיר שבא בשכם והבטיחו על שכם. ולכך אמר משה ששכם היתה אז לכנעני, מה שאין כן בימי יעקב ובימי משה שהיתה מן החוי. ובזה סרה תלונת הראב"ע וטענתו והסוד אין בו יסוד: