מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק ט
פלשתים (ילכו אל אשת שמשון כי תפַתה אישה ויגיד לה החידה והיא תגיד להם).
פלשתים הֲלֹא אַתְּ אֲחוֹתֵנוּ
מִשּׁרְשֵׁנוּ הַפּוֹרֶה מִבֶּן-תִּמְנָתָה!
לֹא נֵאֲמִין אֵיפוֹא21 כִּי תִמְאֲסִי בָנוּ
וְכִי רֵיקָם תָּשִׁיבִי
אֶת פָּנֵינוּ כָּעֵת אֲשֶׁר אָתָאנוּ
חַלּוֹת פָּנָיִךְ. אִם תֹּאבִי לִשְׁמֹעַ
לְפֵתּוֹת אֶת אִישֵׁךְ, וְיַגֵּד לָנוּ
דִּבְרֵי חִידָתוֹ; כִּי אִם תַּחֲרִישִי –
עֶבְרוֹת אַפֵּנוּ עָלַיִךְ נָפִיצָה,
אוֹתָךְ וּבֵית אָבִיךְ בָּאֵשׁ נִשְׁלָחָה.
הֲאִם תִּקְצַר יָדֵנוּ
מֵעֳשׂוֹת זֹאת? אִמְרִי, הֵן אַתְּ תֵּדָעִי,
אוֹ כִי לְיָרְשֵׁנוּ
עַתָּה קְרָאתֶם לָנוּ?
אִם נַפְשֵׁךְ עִם נֶפֶשׁ בֵּיתֵךְ גַּם יַחַד
יְקָרָה בְעֵינָיִךְ,
הֲיִי לְאֵשֶׁת-חָיִל
וּמֵאִישֵׁךְ אֶת חִידָתוֹ הוֹצִיאִי,
אַחַר תַּגִּידִי לָנוּ;
פֶּן נָרַע לָךְ מְאֹד וּפֶן נַכְחִידָה
אֶת בֵּיתֵךְ מִתּוֹכֵנוּ.
תמנית אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת, אִם אֶעְצָר כֹּחַ.
פלשתים עָשֹׂה תַעֲשִׁי, גַּם יָכֹל תּוּכָלִי.
תמנית אִם אוּכַל הוֹעִיל, הֵן לֹא אֶחְדָלָה.
הִנֵּה לַמּוֹעֵד עוֹד הַיָּמִים רֵבּו,
אִם לֹא הַיּוֹם – מָחָר, אִם מָחָר אַיִן –
בַּשְׁלִישִׁית אוּלַי לֹא יִמְנַע מֶנִּי.
עַתָּה לְכוּ, עַד כִּי הַיּוֹם יַגִּיעַ
כִּי יַגִּיד לִי – וַאֲלֵיכֶם אוֹדִיעַ.