מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק ד
שמשון אָבִי, אָבִי, אֶת חַסְדְּךָ אֶדְרשָׁה
אֶל מִשְׁבְּרֵי לִבִּי לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ,13
כִּי כֵן יַעֲלַת-חֵן הִנֵּה רָאִיתִי:
יִרְבַּץ הֲדַר יָפְיָהּ בְּעִיר תִּמְנָתָה.
חִצֵּי מְאוֹר-עֵינֶיהָ
סְגוֹר-לִבִּי קָרָעוּ,
וְהַשְׁקֵט לֹא יוּכַל יוֹמָם וָלָיְלָה.
כֵּן אַחֲלַי יִכּוֹנוּ:14
אוֹתָהּ תִּקַּח לִי, בַּל תּמְנַע מִמֶּנִּי.
אביו לָמָּה תִשְׁגֶּה, בְנִי, בְּזָרָה? לָמָּה
תִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ לְּךָ וּלְאֶבֶן נָגֶף?
הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ
יְפַת-מַרְאֵה, כִּי מִפְּלִשְׁתִּים אֵלֶּה
הָעֲרֵלִים, יִקָּחֲךָ לִבֶּךָ
עֵזֶר כְּנֶגְדְּךָ הָעֵת לָקַחַת?
שמשון אוּלָם אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי כֵן דָּבֵקָה
נַפְשִׁי בְזִיו יָפְיָהּ וּבָהּ הוֹאַלְתִּי,
כִּי הִיא לְבָד תּוּכַל לָתֵת מָנוֹחַ
אֶל מוֹרָשֵׁי לִבִּי: אוֹתָהּ לָקֹחַ.
לֹא יְכַבּוּ רִשְׁפֵי חֵשֶׁק כָּל מָיִם,
לֹא יִשְׁטְפוּ אוֹתָם נַהֲרוֹת שָׂחוּ:
לֹא לַאֲסִירָיו לֵב וּמְאוֹר עֵינַיִם
עַד יַשּׂיגוּ חִשְׁקָם וּבוֹ יִשְׂמָחוּ.