מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה טו
מותר לדבק וכו'. בבא בתרא דף י"ג ברייתא סתמית כדברי רבינו והכי קי"ל זולת מ"ש רבינו ובין כל נביא ונביא ג' שיטין דבנוסחאות שלפנינו איתא וכן בין כל נביא ונביא דר"ל דומיא דתורה ד' שיטין וכבר כתב הרב ב"י ז"ל דנוסחת רבינו היא כן וגם הטור ז"ל הכי גריס לה עיי"ש. וכתבו התוספות שם דאע"פ שא"א שלא יתן נביאים וכתובים ע"ג תורה ואנן קי"ל דאסור הני מילי בשתי כריכות אבל כשהם מדובקים יחד אינו גנאי ע"כ.
וסדורן של נביאים וכו'. שם דף י"ד ומבואר שם דהושע קדים לישעיה אלא משום דנבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי חשיב ליה בהדייהו ולעשות אותו לבדו לא רצו משום דאיידי דזוטר מרכס ועוד אמרו שם דישעיה קדים לירמיה ויחזקאל וסדרו כן כדי לאסמוכי חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא.
וסדר הכתובים וכו'. שם ופי' רש"י דשיר השירים נראה בעיניו שאמרו לעת זקנתו ע"כ ובספר מעיל שמואל הביא משם מדרש חזית דאיכא מאן דאמר דשיר השירים כתבו לעת בחרותו ונקט לה מדרך ארץ דאם מזמר דברי חשק בעת בחרותו (מאי) [מזמר]. והרב ז"ל יישב הדבר קצת עיין עליו.