מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה יד
מותר לכתוב וכו'. בגיטין דף ס' שקלא וטריא בזה. ופסקו של רבינו מבואר ומ"ש דאין בו קדושת ספר תורה היינו מדאמרינן התם דאין קורין בהם מפני כבוד הצבור א"כ ממילא אין בהם קדושת ספר תורה וכ"כ הב"י יו"ד סי' רפ"ג ושם הביא שהרשב"א ז"ל בתשובה (סי' קמ"ד) כתב דאם הם עשויים בגולל וכתקנן הרי הן כספר תורה לכל דבריהם אלא שאין קורין בהם בצבור מפני כבוד הצבור בלבד ע"כ והפרי חדש ז"ל בנימוקיו על רבינו הכריח דבפ' בני העיר מוכח להדיא דחומש קיל מספר תורה אלמא אין קדושתו כספר תורה ועיין להדרישה ז"ל יו"ד שם.
ואין כותבים וכו'. הכי מוכח בסוגיא התם וכן היא מסקנת הפוסקים זולתי הרי"ף ז"ל ועיין להרא"ש שתמה על הרי"ף הרבה מהסוגיא דהתם. ומרן בב"י הטריח עצמו הרבה ליישב דעת הרי"ף עיין עליו. ולענ"ד נראה דיש קצת הוכחה לדברי הרי"ף ז"ל מההיא דר' חייא שהיה כותב ה' חומשים לה' ינוקי וכו' כדאיתא בהפועלים ועיין להפר"ח שם ולהרב ב"ח יו"ד שם.
כתב מגילה וכו'. זה הוציא רבינו מדאוקימנא בפרק אמר להם הממונה ובהניזקין הא דתנן אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה דהיינו שהיתה כתובה בסירוגין ופי' רבינו בתשובה דהיינו לומר שהיה כותב ג' תיבות כאן וג' תיבות רחוקות מהם בשיטה שניה שאינה נקראת עם הראשונה ותשובה זו כתבה רבינו ירוחם בנתיב ב' הביאו הרב ב"י שם ולא בחר רבינו בפי' רש"י ז"ל כי דחוק הוא עיין עליו.