מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ה
בית שאין לו תקרה וכו'. מנחות דף ל"ג אמר רבא הני פתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקפי ופי' רש"י פתחי שימאי מקולקלין ואשמים כמו זקן אשמאי תקרה אסקופה עליונה שקפי מזוזות לישנא אחרינא תקרה שאין הבית מקורה. שקפי אסקופה עליונה ע"כ והתוס' ז"ל הקשו עליו ללישנא אחרינא דמי גרע משערי חצרות דחייבים במזוזה וכו' ע"כ.
ונראה לענ"ד די"ל לדעת רש"י דהתם שאני שדרכו בכך ומשו"ה רבייה קרא בובשעריך כדאיתא בפ"ק דיומא וכן שערי מדינות וכו' משא"כ בית שדרכה להיות מכוסה זאת שאין לה תקרה ואין דרכה בכך היא פטורה וכן זכיתי ומצאתי להרא"ש ז"ל והביאו הרב ב"י יו"ד סי' רפ"ו וזהו דעת רבינו שתפס כלישנא אחרינא של רש"י ז"ל וצ"ל דמשמע ליה לרבינו דלא פליגי הנך אמוראי אלא בפירושא דפתחי שימאי מאי נינהו אבל לענין דינא כו"ע מודים דאם חסר אחת משניהם או תקרה או שקפי הם פטורין ממזוזה וביומא דף י"א איתא להדיא דשער שאינו מקורה פטור ממזוזה וכ"כ מרן ז"ל ועיין בב"י שם.
יראה לי וכו'. וכתב הרב מנוח ז"ל נראה לי דיש במקורה ד' על ד' ע"כ וכן פסק הרב ב"י יו"ד סימן רפ"ו ונראה פשוט דיודה רבינו לזה דהא עיקר הדין מסברא דנפשיה הוא וכיון שמה שכנגד הקירוי הוא הגורם חיוב המזוזה והוא הנקרא בית פשיטא דבעינן שיהיה בו השיעור הראוי למזוזה.
ומעמידין הדלתות. והראב"ד ז"ל השיג על זה מכח הסוגיא של שם שדין דלתות לא נאמר אלא משום היכר ציר ובשער שבין שני בתים וכו' ומרן ז"ל הביא שאלת חכמי לוניל לרבינו בזה ותשובתו להם עיי"ש ובב"י שם הביא בשלחנו הטהור השתי סברות ועיין שם.