מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה יט
היה לבוש וכו'. שם ומ"ש רבינו אפילו בבית הכסא קבוע כלומר שהתיר לעיל לגוללן בבגדו ולאוחזן בימינו הכא אסור ומ"ש אם היה בו טפח וכו' פירש רש"י הטעם דכיון שהוא כליין קרוב להיות בטל אצלן הלכך בעינן דבר הניכר שיהא חוצץ בפניהם.
וכן אם הוצרך וכו'. נראה פירושו ע"פ מ"ש לעיל הל' י"א דמי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר וכו' ובהל' י"ב כתב ואם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן מותר ע"כ. אמנם מרן ז"ל לא הבין כן ועיין עליו שהליץ בעד רבינו להשגת הראב"ד ז"ל עיין בב"י או"ח סימן מ"ג.