מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יג · הלכה ח
מפסיקין וכו'. שם דף כ"ט לכל מפסיקין וכו' ובתר הכי תני סדר מועדים ויום הכיפורים.
ומשה תיקן וכו'. שם וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו ומרן ז"ל כתב והא ודאי אסמכתא היא דקריאת התורה גופא תקנתא היא כמו שנתבאר פי"ב ע"כ ועיין מה שכתבתי שם הל' ה' בס"ד.
ושואלין ודורשין וכו'. שלהי מגילה ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג ואיתיה נמי בפ"ק שם דף ד' דאמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום ופריך מאי איריא פורים אפי' יו"ט נמי דתניא משה תיקן וכו' וכתבו שם התוספות דהכי פירושו מאי איריא פורים דאין דורשין בו מקודם לכן שלשים יום דמשום הכי לדרוש בו ביום אפי' ביו"ט דדרשינן ל' יום לפניו אפי' הכי דורשין בו ביום כדתניא וידבר משה את מועדי ה' וכו' ע"כ והיינו מדאמרינן פ"ק דפסחים דף ו' שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום ושם אשמועינן שלשים יום קודם והוא הדין שאר מועדות דכולהו ילפי מפסח והך ברייתא דמשה תיקן אשמועינן דאף שכבר הקדימו לשאול ולדרוש שלשים יום קודם צריך לדרוש ג"כ באותו יום עצמו דמזהירין את האדם קודם מעשה ובשעת מעשה והכי דייק דקתני בהך ברייתא בעניינו של יום דמשמע באותו יום דוקא כצ"ל לפי שיטת התוספות ז"ל והרב ב"י או"ח סימן תק"ט הקשה הנך ב' ברייתות אהדדי ותירץ דההיא דפסחים לא למדרש בפרקא דההיא דוקא הלכות חג בחג כדאיתא בסוף מגילה אלא מיירי בתלמידים השואלין אי נמי דההיא דפסחים היינו למדרש בדיני הקרבנות וכו' והפרי חדש ז"ל כתב דהיותר נכון לדעתו דהך דמגילה לא נחית אלא לומר דדורשים הלכות פסח בזמן פסח ואילו מאימת זמן פסח מקרי לא קאמר ובפסחים אשמועינן דשלשים יום מקודם דרשינן בפרקא דהלכות פסח בזמנן מקרי שלשים יום קודם וכו' ע"כ וגם לתירוץ זה קשה מלישנא דברייתא דקתני בעניינו של יום דמשמע דוקא ביו"ט עצמו דרשינן ולכן נראה לענ"ד דלא קשה מידי וכדברי התוספות שהזכרנו.
בפסח וכו' וכבר נהגו וכו'. כל מ"ש רבינו בזה מבואר שם דף ל"א.